חשיבות חינוך הילדים

הרב אליעזר מלמד

החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים, להוצאת המידות הטובות אל הפועל, ליכולתו של האדם לבחור את המקצוע המתאים לו ביותר, להקמת משפחה, לתרומה לחברה, לגילוי דבר ה' בעולם.

עתידו של עם ישראל תלוי במורים, וממילא עתיד העולם כולו, שישראל בעמים כמו לב שבאיברים. על כן צריכים המורים לעשות את מלאכתם נאמנה, ללמד את התלמידים באהבה ובשמחה דברי תורה בהירים ומדויקים, ולחשוב תמיד כיצד לקדמם בתורה ובמידות טובות. ואם יזכו לעשות כן, עליהם נאמר: "מצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" (דניאל יב, ג). וכפי שדרשו חכמים: "'והמשכילים יזהרו כזוהר הרקיע' – זה דיין שדן דין אמת לאמיתו וגבאי צדקה, 'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד' – אלו מלמדי תינוקות" (בבא בתרא ח, ב). ועל תלמידי החכמים הגדולים נאמר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה, לא), שהם דומים למקור האור שמכוחו המורים שנמשלו לכוכבים מלמדים את תלמידיהם (מהר"ל נתיב התורה י).

לקראת הבחירות

אולי יעניין אתכם

בנושא 1216c "מערכת החינוך אלרגית לעוד רפורמה ועוד רפורמה"

בנושא 1216c מה המפלגות באמת מתכוונות לעשות עם מערכת החינוך?

גם כיום, כאשר רבים מתוחים לקראת הבחירות משום שהשפעתן על החברה עצומה, צריך לזכור שלטווח ארוך השפעת המורים גדולה יותר. שכן נבחרי הציבור משקפים את הציבור, וככל שהציבור יזכה לחינוך טוב יותר, כך יעריך יותר נאמנות, מידות טובות ועין טובה, וממילא נבחרי הציבור על שלל מפלגותיהם ירצו יותר לדבוק במידות אלה כדי להיבחר שוב. ככל שהציבור יחוש אחריות רבה יותר למורשת ישראל, ליישוב הארץ ולביסוס ביטחונה, כך יבחר נציגים שיפעלו יותר למען כך, וככל שיבין את התרומה העצומה של המדע והכלכלה לביסוסה של מדינת ישראל, כך נבחריו יפעלו יותר למען קידומם. נמצא שחינוך הילדים הוא הבסיס שעליו הכול נשען, ולכן צריך תמיד לשקוד על השבחת המורים והעצמתם.

מי הם "נטורי קרתא"

אמרו בתלמוד הירושלמי: "תני רבי שמעון בן יוחאי: אם ראית עיירות שנתלשו ממקומם בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשנים, שנאמר: 'על מה אבדה הארץ ניצתה כמדבר מבלי עובר. ויאמר ה' על עוזבם את תורתי' (ירמיהו ט, יא-יב)" (חגיגה א, ז). סופרים הם המלמדים מקרא, ומשנים הם המלמדים משנה היינו הלכה.

עוד מסופר שם בירושלמי, שרבי יהודה הנשיא השני שלח את האמוראים רבי חייא, רבי אסי ורבי אמי לעבור בעיירות של ארץ ישראל, כדי לוודא שבכולן יש מורים שמלמדים מקרא והלכה. באו למקום אחד ולא מצאו שם לא מורה למקרא ולא מורה להלכה. אמרו לבני המקום: הביאו לפנינו את "נטורי קרתא", היינו את שומרי העיר. הביאו לפניהם את סנטורי קרתא, היינו שומרי העיר האחראים על ביטחונה והנהגתה. אמרו להם: וכי אלו הם שומרי העיר? אין אלו אלא מחריבי העיר! שלא דאגו לעיר כראוי. שאלו אותם ומי הם נטורי קרתא? השיבו: מלמדי המקרא וההלכה, שנאמר: "אם ה' לא יבנה בית – שווא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמר עיר – שווא שקד שומר" (תהלים קכז, א).

דוגמה למלמד נאמן – רב שמואל בר שילת

כדוגמה למלמד תינוקות נאמן הביאה הגמרא את רב שמואל בר שילת. פעם אחת ראה האמורא הגדול רב את רב שמואל בר שילת שהוא נח בגינה בעת שרגילים ללמד את התלמידים. שאלו: "שבקתיה להימנותך"?! עזבת את נאמנותך, שהיית רגיל ללמד את תלמידיך במסירות?! השיב לו שהוא עדיין עומד על משמרתו כמורה, וזו הפעם הראשונה מזה שלוש עשרה שנה שהוא נצרך לנוח מעט בגינה, ואף עתה כשהוא נח, דעתו על תלמידיו לחשוב כיצד לקדמם (בבא בתרא ח, ב).

המורים יכולים לזכות לחיים הטובים ביותר

ראוי לציין שכאשר ביקשו חכמים לתת דוגמה לאדם שחייו טובים ורגועים, ועל כן הוא יכול לחיות עם אשתו בשמחה יתרה (כדרך "טיילים"), נתנו כדוגמה את רב שמואל בר שילת וביארו שפרנסתו בטוחה, הואיל והוא מלמד בנאמנות. והיא נוחה, הואיל ואינו צריך לנסוע למרחקים כסוחר או לעבוד במלאכה שמפרכת את הגוף. ואין לו דאגות מהשלטונות שמא יטילו עליו מיסים כבדים, כפי שהיו רגילים להטיל על בעלי אדמות ועסקים, הואיל ופרנסתו צנועה (כתובות סב, א).

כמו כן בימינו

כיוצא בזה בימינו, מורים שמתאימים לתפקידם ועושים את מלאכתם בנאמנות ובאהבה, פרנסתם בטוחה וחייהם צנועים, נוחים וטובים, והם יכולים לגדל את משפחתם בשמחה ובאהבה. זאת בתנאי שהם מתאימים להוראה ומצליחים להנהיג את הכיתה, ובתנאי שהם שמחים בזכות הגדולה שנפלה בחלקם, לחנך את ילדי ישראל. שאם הם עומדים בשני התנאים הללו, בראש ובראשונה הם זוכים להיות מאושרים, וכפי שאמרו חכמים: "איזהו עשיר – השמח בחלקו" (אבות ד, א), כי תכלית העשירות בשמחה ובסיפוק שיש לאדם בחייו. מתוך כך גם יזכו לרווחה כלכלית, שכן השמח בחלקו אינו מבזבז את כספו על דברים מיותרים, וכך משכורת צנועה מניבה חיים טובים כמו משכורת נדיבה.

בגדי המורים

המורים כמוהם ככהנים שהוקדשו ללמד תורה לישראל, ועל כן ראוי שבגדיהם ייצגו את המורשת הגדולה שהם צריכים להנחיל לתלמידיהם, וכדרך שקבעה התורה בגדים מיוחדים לעבודת הכהנים. לפיכך, נכון שיהיו בגדיהם נאים ומכובדים, ולא בזויים ולא מגונדרים. אמרו חכמים: "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו – חייב מיתה, שנאמר: 'כל משׂנאיי אהבו מוות' (משלי ח, לו)" (שבת קיד, א). כלומר, כאשר מי שמייצג את התורה הולך בלבוש מלוכלך, הוא מחלל שם שמיים וגורם לאנשים לשנוא את דבר ה'. קל וחומר כאשר יוצא על המורה שם רע שחטא בחטאים חמורים.

גם בהלכות צניעות צריכים המורים והמורות להקפיד, שיהיו בגדיהם מייצגים את ההלכה בהידור, כדי שלא יקטרגו עליהם שאינם מייצגים את התורה. מאידך, ייזהרו שהופעתם תהיה נקייה, נאה ומכובדת, כדי שלא יטעו התלמידים לחשוב שהדבקים בתורה הם מסכנים.