איזנקוט שואף לקבל את המנדט להרכבת ממשלה, אבל אין לו אפשרות ריאלית

ארבעה ימים חלפו מאז הבחירות, ותוצאות האמת הותירו את המערכת הפוליטית במבוכה רבה. העובדה כי מצד אחד הליכוד הוא המפלגה הגדולה ביותר בפער, ומחזיק ברוב הציוני, לצד זה שאין לנתניהו 61 תומכים, שולחים את ישראל לכאוס פוליטי נוסף. במחנה איזנקוט מציגים את התוצאות בצורה שנועדה לייצר רוב עבור הרמטכ"ל לשעבר, אך המציאות הפוליטית היא שלאיזנקוט יש רוב פרלמנטרי חוסם, אך אין לו רוב להרכבת ממשלה.

במחנה השמאל, בדגש על מפלגת הדמוקרטים, מפעילים לחצים על גוש האופוזיציה להרכיב ממשלת מיעוט עם המפלגות הערביות, אלא שלממשלה כזאת אין רוב גם בתוך מחנה האופוזיציה. ביום שישי, זמן קצר לפני שבת, כתב יו"ר ישראל ביתנו את הפוסט הבא בחשבון הפייסבוק שלו, שעסק בהסתמכות על המפלגות הערביות: "לא נשב עם תומכי טרור! אחרי 7 באוקטובר עופר כסיף תמך בהליך שיזמה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג, שבו נטען שישראל מבצעת רצח עם, וטען 'שהצבא הישראלי מבצע פעולות טרור'. שבועות לפני הבחירות טען ח״כ יאסר חוג׳יראת מרע״ם שחמאס אינו ארגון טרור אלא ארגון צדקה. בליל הבחירות, במטה הרשימה המשותפת, אוסאמה סעדי הקדיש את ההישג 'לבני עמנו ברצועת עזה, בגדה המערבית ובירושלים הכבושה', ושרו את השיר 'בלאדי בלאדי' ההמנון הלאומי הפלסטיני. מי שרוצה להישען על תומכי טרור שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם".

במוצאי השבת גם איזנקוט עצמו יישר קו עם העמדה של ליברמן, שפסלה מכל וכל הישענות כלשהי על המפלגות הערביות. בפוסט הארוך אותו כתב איזנקוט דברים שנשמעים סותרים במבט ראשון. מצד אחד כתב יו"ר מפלגת ישר כי מפלגתו מתכוונת לממש את הרוב הפרלמנטרי שיש לה על מנת להשתלט על הכנסת בצעדים כדוגמת החלפת יו"ר הכנסת, הקמת ועדת חקירה ממלכתית, קידום חוק גיוס לכל האוכלוסיות בישראל וביטול "חוקי ההפיכה המשטרית". מנגד, איזנקוט גם אמר כי הממשלה שהוא פועל על מנת להקים תתקיים על בסיס ארבעת העקרונות שאותם התווה לאורך כל מערכת הבחירות: הכרה בישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, ליברלית ושוויונית; מחויבות לערכי מגילת העצמאות; חובת שירות לכל אזרחי ישראל, צבאי, לאומי או אזרחי; הכרה בחמאס כארגון טרור ובחובה להשמדת הכוח הצבאי-שלטוני שלו ברצועת עזה.

דרישת ח"כים במשותפת: "ותר על הכרה בישראל כמדינה יהודית והשמדת חמאס"

ארבעת התנאים האלה למעשה מסירים מעל השולחן את האפשרות של ממשלות מיעוט, או בתמיכת הערבים או בתמיכת החרדים. מספר 4 ברשימה המשותפת, נציג בל"ד בכר עוואדה, התראיין הבוקר לערוץ ירדני ואמר שם את הדברים הבאים: "אם איזנקוט רוצה להקים ממשלה הוא חייב לסגת מארבעת העקרונות שהציג בקמפיין הבחירות". לבל"ד יש שלוש אצבעות במסגרת הרשימה המשותפת.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אסף משניות ממשלת אחדות, בחירות חוזרות – או עריקים שיצטרפו לנתניהו

עוד מאת אסף משניות הצבעת בכורה: כ-680 אלף בוחרים חדשים הולכים להצביע, אבל מה גורם להם לעשות זאת

הבעיה של איזנקוט איננה רק עם חברי בל"ד, שלא יהיו מוכנים לעמוד באותם תנאים שהציג. בראיון לחדשות 12 במוצאי שבת סירב יו"ר הרשימה המשותפת, יוסוף ג'בארין, להתייחס לחמאס כאל ארגון טרור, ואף תקף את המראיין ואמר "אני לא נמצא בחדר חקירות". בראיון לאתר הערבי 'אל מג'לה', הגדיר ג'בארין את המלחמה בעזה כ"מלחמת השמדה". גם אחמד טיבי לא היה מוכן לעמוד בתנאי הבסיסי שקבע אינזקוט.

מעבר לבעיות הערכיות מול הרשימה המשותפת, בימים אלה מתנהלת בעצימות גבוהה החקירה שנפתחה כנגד המפלגה על החשד למעורבות זרה בבחירות. לפי המידע שפרסם העיתונאי אבישי גרינצייג, אחד מחברי הכנסת של הרשימה המשותפת קיבל מאות אלפי שקלים במזומן. הדבר מהווה לכאורה עבירה פלילית של שוחד והלבנת הון. לא ברור אם הכסף הגיע מקטאר או ממקור אחר, וכמו כן לא ברור האם הכסף שימש ליום הבחירות ונועד לשחד מצביעים. החקירה לא אמורה לשנות את תוצאות הבחירות, אבל ההסתבכות של הרשימה המשותפת בפרשה מערימה עוד שורה של קשיים פוליטיים עבור מחנה איזנקוט לשיתוף פעולה כלשהו עם הרשימה.

הצרות של איזנקוט לא נשארות רק אצל ג'בארין וחברי רשימתו. גם מול רע"מ המגעים נמצאים במבוי סתום. כבר בליל הבחירות אמר יו"ר רע"ם מנסור עבאס כי "במספרים האלה אין לאיזנקוט ממשלה". גם המפלגה המזוהה עם התנועה האסלאמית, תנועת האחות של חמאס, מסרבת כמובן להגדיר את חמאס כארגון טרור שיש להשמידו, ואף אומרת כי מדובר בארגון צדקה. הבוקר, אמר יו"ר המפלגה לרדיו נאס "כי אנחנו לא בכיס של אף אחד, ויש לנו ניסיון רב בניהול מו״מ קואליציוני, כפי שידענו לעשות זאת בעבר מול הימין וגם מול המרכז-שמאל".

החרדים לא ממהרים לעבור צד

גם ההצעות שעולות על השולחן בימים האחרונים, בעיקר על ידי אנשי תקשורת שמזהים עצמם עם מחנה איזנקוט, שמי שישלימו לאיזנקוט לממשלת מיעוט יהיו המפלגות החרדיות, לא ריאליות. כאמור, איזנקוט בדבריו במוצאי שבת דיבר על ניצול הרוב הפרלמנטרי על מנת לקדם חוק גיוס לכל. כמו כן, לפי איזנקוט רק מי שיתמוך בשירות חובה לכל קבוצות האוכלוסיה יוכל לקחת חלק בממשלה הבאה. עבור החרדים מדובר בהצעה שכלל לא עולה על השולחן.

עד לכניסת שבת נדמה היה כי יהדות התורה תמליץ על איזנקוט ביום רביעי הקרוב אצל הנשיא, אלא שבמוצאי השבת התמונה השתנתה. מועצת רבני דגל התורה התכנסה אמש עם חברי הסיעה ולא התקבלה החלטה על מי להמליץ. חברי מועצת גדולי התורה של החרדים הליטאים צפויה לטוס היום לחו"ל, על מנת לגייס כספים לישיבות החרדיות.

בנוסף לכך, הבוקר במאמר המערכת של עיתון 'המודיע' התפרסמה הדרישה של אגודת ישראל, הפלג החסידי בהובלת גור, על פיה בחוק הגיוס החדש לא יהיו מכסות כלל, וכל מי שיוגדר במעמד תורתו אומנותו יזכה לדחיית שירות. לדרישה של גור מצטרף גם הפלג של פורוש. במילים אחרות: הדרישה של המפלגות החרדיות מאיזנקוט תמורת התמיכה בו היא חוק גיוס שקובע שהחרדים לא צריכים להתגייס. כאמור, מבחינת איזנקוט הדבר לא מקובל. היום צפויים ראשי הסיעות השונות ביהדות התורה, יעקב אשר, יצחק גולדקנופף ומאיר פורוש, להיפגש ולתאם עמדות בנוגע להמלצה לנשיא.

מי שנמצאת כרגע מחוץ לדיונים היא ש"ס, הודות לטלטלה הפנימית במפלגה. בעקבות הכישלון בבחירות ואובדן של כמעט מחצית ממספר המנדטים, בש"ס סוערות הרוחות. יו"ר התנועה אריה דרעי מנהל כביכול דיונים על פרישה מהכנסת בעקבות הכישלון, אך לא ברור עד כמה מדובר בהצעה רצינית. בגלל המבנה של ש"ס, שלמעשה נותן נציגות לכל קבוצה בתוך הציבור החרדי הספרדי, נוצר מצב בו לכוח משמעותי מאוד בחברה החרדית-ספרדית לא יהיה נציג בכנסת. מדובר על משפחת אבוחצירא, שמיוצגת בכנסת ע"י ח"כ אוריאל בוסו. בוסו מוקם במקום השמיני במפלגה, ועל מנת שהוא ייכנס לכהן שני ח"כים של ש"ס צריכים לפרוש מהרשימה. השמות המדוברים הם אריה דרעי, שיישאר יו"ר התנועה, וחיים ביטון שמשמש גם כמנכ"ל המפלגה. העובדה שהשניים יישארו בעלי תפקידים במפלגה מאפשרת להם לפרוש מהרשימה לכנסת עצמה.

הקשיים בהחלפת יו"ר הכנסת עשויים לעכב את המהלך

כאמור, איזנקוט כבר הודיע כי ישתמש ברוב הפרלמנטרי העומד לרשות מתנגדי נתניהו על מנת לקדם תהליכים בכנסת, שאינם קשורים להקמת הממשלה. בראש התהליכים נמצאת החלפת יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. על פניו מדובר בצעד פשוט עבור מחנה האופוזיציה, אך גם בו היא מצליחה להיתקל בקשיים.

הרוב להחלפתו של אוחנה מובטח, הן בגלל 67 הח"כים שכוללים גם את המפלגות הערביות והן בגלל שגם בתוך יהדות התורה ישנם מספר ח"כים שככל הנראה לא ימנעו את המהלך. ביהדות התורה גם סבורים כי צעד כזה יראה לנתניהו רצינות, מה שיחייב אותו ללכת לקראתם עוד יותר. אלא שבמחנה האופוזיציה נתקלו בבעיה קשה: הם לא מצליחים להגיע להסכמות על זהות המועמד.

הסיבה לכך פשוטה: יו"ר כנסת הוא אחד התפקידים הכי רגישים וחסינים פוליטית שיש. ברגע שיו"ר הכנסת ממונה, רק התפטרות שלו או הסכמה של 90 חברי כנסת יכולה לפנות אותו מכיסאו. לכן ההבנה היא שמי שימונה לתפקיד צריך להיות מישהו שבמידה ותקום ממשלה הוא יפנה את תפקידו. הבעיה: אף אחד מהצדדים לא מוכן לוותר על התפקיד, מחשש שהוא יישאר מחוץ לאותה קואליציה עתידית. נזכיר: על פי ההצהרות של חברי האופוזיציה בימים האחרונים, אין לאיזנקוט יכולת להציג ממשלה כלשהי, כך שהאפשרויות להרכבת הממשלה נותרו בידיו של ראש הממשלה נתניהו. רק בתרחיש אחד איזנקוט יהיה בפנים, והוא תרחיש של ממשלת האחדות. אלא שבממשלת האחדות לא כל השותפות האופוזיציונריות יהיו חברות, ולכן הגוש מתקשה למצוא מועמד לתפקיד יו"ר הכנסת.

אחד השמות המובילים לתפקיד הוא איזנקוט עצמו. מדובר על מהלך דומה למהלך שעשה בממשלת הקורונה בני גנץ. המחשבה שעומדת מאחורי הצעד המדובר היא שמבחינת מפלגת 'ישר', הגדולה באופוזיציה, איזנקוט בכל מקרה יהיה חבר בממשלה הבאה, ולכן הוא יוכל לשמור על התפקיד עד להשבעת הממשלה. אלא ששאר השותפות לא רצות לסמוך את ידיהן על הרמטכ"ל לשעבר. ב'ביחד' של בנט ולפיד מעוניינים כי יו"ר האופוזיציה היוצא יקבל את התפקיד. ב'ישראל ביתנו' רוצה ליברמן כי מי שיקבל את התפקיד יהיה עודד פורר. הסכמות, כאמור, עדיין רחוקות.

המשבר סביב מינוי יו"ר הכנסת מעיד על בעיה קשה אף יותר במחנה האופוזיציה: עדיין לא הוחלט על מי להמליץ לנשיא. לכאורה ההמלצה הברורה היא יו"ר 'ישר' גדי איזנקוט. אך גם ליברמן וגם בנט לא מראים נכונות להמליץ גם הם על הרמטכ"ל לשעבר אצל הנשיא. ליברמן כבר המליץ פעמים רבות אצל הנשיא על עצמו כמועמד לראשות הממשלה, ולא מן הנמנע כי כך יהיה גם הפעם.

לאן מכוון הליכוד?

באופוזיציה כבר מתחילה להתגבש ההבנה כי לא תצא להם ממשלה מהרכב הכנסת הנוכחית, והם בעיקר מנסים לסנדל את האפשרות של נתניהו להרכיב ממשלה. האפשרויות שנמצאות על השולחן מבחינתו של ראש הממשלה הן ממשלת אחדות עם איזנקוט, או ממשלה על בסיס הקואליציה הנוכחית בצירוף שתי סיעות מהאופוזיציה.

בכל הקשור לממשלת אחדות, בדגש על אחת עם רוטציה, בליכוד פוסלים זאת מכל וכל. "אם יוחלף יו״ר הכנסת אני כבר לא רואה דרך שתהיה בהמשך אחדות או משהו כזה. אם הוא מכניס תומכי טרור להנהגת מדינת ישראל, אני לא חושב שיש סיכוי לזה", אמר יו"ר הקואליציה היוצאת אופיר כץ ברדיו גלי ישראל הבוקר. בגלי צה"ל החריף כץ את הטון ואמר את הדברים הבאים: "מתנגדים לרוטציה אחרי האמון הגבוה שקיבלנו בבחירות. מי שירצה, יכול להצטרף לממשלה על בסיס הקואליציה הקיימת". יש לציין שהקואליציה איבדה בין 11 ל-15 מנדטים בבחירות, והליכוד עצמו איבד שלושה אחוזים מנתח הקולות לעומת הבחירות ב-2022.

גם ח"כ היוצא אביחי בוארון, אחת הדמויות המקורבות בימים אלה לראש הממשלה נתניהו, פסל את האפשרות של ממשלת אחדות: "לא תהיה אחדות ברוטציה, ואנחנו לא נוותר על הברית ההיסטורית שלנו עם אחינו החרדים ולא נוותר על הברית עם כל אחד ממרכיבי גוש הימין".

האפשרויות שעומדות כרגע בפני גוש נתניהו הם או הליכה לבחירות חוזרות, או שכנוע של חלקים באופוזיציה להצטרף. בגלל שהגוש סיים על 53 מנדטים בלבד, הצטרפות של ליברמן או את בנט ללא לפיד לא תספק 61 אצבעות. מי שיכול לסייע בתחום והכריע את הכף הוא חילי טרופר. לטרופר יש סיעה עצמאית, 'יסודות ישראל', בתוך מפלגת 'ישר' של איזנקוט, כך שסיעתו יכולה להתפצל במהירות ממפלגתו של הרמטכ"ל לשעבר, להצטרף לליברמן או לבנט, ולהרכיב ממשלה עם נתניהו.

לא ברור עד כמה ישנה היתכנות ממשית לצעד זה, שכן ליברמן לאחר הבחירות הצהיר כי לא יישב עם נתניהו. מבנט נשמעו אמירות פחות נחרצות בנושא. במידה שלא יצליחו להגיע להסכמות, ישראל תלך בעוד מספר חודשים לסבב בחירות חדש.