העידן הכחול: הדמוקרטים עולים, אמריקה נכנסת לעידן חדש

קשה להפריז בהשפעה של בחירות האמצע שהתקיימו בארצות הברית השבוע. תוצאות הבחירות מציגות תמונה פוליטית חדשה, כשהשליטה בקונגרס עברה באופן מוחלט וברוב גדול לידי המפלגה הדמוקרטית. בסנאט, הרפובליקנים עומדים נכון לזמן כתיבת שורות אלה על 53 מושבים. זו מכה אדירה למפלגה הרפובליקנית. עם זאת, המכה הקשה ביותר למפלגה הגיעה מכיוון המדינות הנחשבות באופן מסורתי ל"אדומות" עמוקות. הרפובליקנים איבדו מושבים במדינות מפתח כגון מיין, צפון קרוליינה, אוהיו, אייווה, קנזס וטקסס.

התבוסה במעוזים הרפובליקניים מצביעה על תבנית עמוקה שיהיה קשה להתגבר עליה בשנתיים הקרובות או במערכות הבחירות הבאות. בסנאט, שבו שליש מהמושבים עומדים לבחירה מדי שנתיים, הרפובליקנים קיוו לשמור על שליטתם לפחות עד שנת 2028, אך איבוד המושבים במדינות האדומות משבש לחלוטין את התוכנית הזאת ומונע מהם התאוששות מהירה. צריך להבין, הרפובליקנים הגיעו אופטימיים יחסית בנוגע לסנאט. שליש המושבים שעמד להצבעה הפעם, היה יחסית נוח להם. המדינות שם היו די בטוחות בשבילם, וגם אם הייתה תזוזה מפתיעה של כמה מושבים זה לא היה אמור לשלול מהם את הרוב. המהפך במדינות הבטוחות האלה, מדינות אדומות באופן מסורתי, טרף את הקלפים. לפחות עד שנת 2032, קשה לראות תרחיש שבו הדמוקרטים מאבדים את הרוב בסנאט לטובת הרפובליקנים.

בבית הנבחרים, אם הדמוקרטים אכן יסיימו עם 245 מושבים לעומת 218 הנדרשים לרוב, גם תרחיש שבו הרפובליקנים ינצחו בבחירות לנשיאות ב־2028, וירוויחו 15 עד 20 מושבים בבית הנבחרים, לא יספיק כדי להחזיר לידיהם את הרוב. אם נצרף לכך בחירה של נשיא דמוקרטי באותן בחירות, אנו צפויים לשליטה דמוקרטית ללא מצרים לפחות לשנתיים, וקידום אגרסיבי של מדיניות פרוגרסיבית.

דבר נוסף שמבסס את השליטה הדמוקרטית ויש לשים אליו לב לקראת העתיד הוא הניצחון הדמוקרטי בטקסס. מזה שנים המפלגה הדמוקרטית משקיעה מאמצים רבים כדי להפוך את מדינת טקסס ל"כחולה" (דמוקרטית). טקסס נחשבה למעוז רפובליקני, והיא מחזיקה אלקטורים רבים בבחירות לנשיאות. הניצחון של הדמוקרטים בבחירות האמצע בטקסס הוא אבן דרך. אם הוא מרמז על השתלטות דמוקרטית גם בבחירות הצפויות לנשיאות ב־2028, הרי שהעסק גמור מבחינת הרפובליקנים. בלי המדינה הזאת אין להם שום סיכוי לנצח בבחירות הכלליות לנשיאות.

אולי יעניין אתכם

בנושא 1219b האם יש צורך באישור תורני מראש להחלטות ציבוריות?

בנושא 1219b הגיס החמישי שיפורר את ישראל

מהפכה משפטית בדרך

לתוצאות הללו ישנן השלכות מרחיקות לכת על עיצוב המדיניות בארצות הברית, ובפרט על הרכב בית המשפט העליון. כיום מכהנים בבית המשפט העליון שישה שופטים שמרנים ושלושה ליברלים, אולם שניים מהשופטים השמרנים ביותר הם בני 75 עד 80. הרוב בסנאט מאפשר לדמוקרטים לבלום כל מינוי שיביא הנשיא טראמפ. אם יצליחו במאמץ הבלימה, ולקראת 2028 ייבחר נשיא דמוקרטי, בית המשפט העליון האמריקני ישנה את פניו לחלוטין. הדמוקרטים ימנו שופטים צעירים שעתידים לכהן לפחות 30 שנים בתפקיד, וייצרו רוב ליברלי מוצק בבית המשפט העליון. בתרחיש שבו יפרוש שופט נוסף בנסיבות בריאותיות או אחרות, זה כבר עשוי להיות רוב מוחץ לשנים רבות.

הדבר טורד מאוד את מנוחתם של הרפובליקנים. בית המשפט העליון היה עוגן בשבילם, מאז המינויים שהכניס לתוכו טראמפ. במצב של שלטון דמוקרטי שאינו מאותגר לא בקונגרס ולא בבית המשפט העליון, זו תהיה שליטה חסרת רסן – עד כדי כך שעלו קולות במפלגה שדרשו לדחוק בשני השופטים המבוגרים לפרוש כעת, לפני ההשבעה של הסנאט בפועל, כדי שטראמפ יספיק למנות במקומם שני שופטים צעירים ושמרנים.

הבחירות הללו מעידות על שינויים דמוגרפיים ואידאולוגיים שעוברת המפלגה הדמוקרטית, הכוללים תזוזה שמאלה וחיזוק של גורמים פרוגרסיביים וקיצוניים יותר בתוך המפלגה. ראינו כמה מהדמויות שנבחרו כמושלים פופולריים במדינות או כנציגים, חלקם מוסלמים הגאים בעיקר במוצאם ובזהות המקורית שלהם, ומנותקים כליל מהאתוס האמריקני. על יחסם לישראל אין בכלל מה לדבר.

זה נשמע מעט אבסורדי, אבל דווקא בגלל שהניצחון כה גדול, הוא פותח פתח למתינות במפלגה. בעקבות מספר הנציגים הגדול של המפלגה, למנהיגות הדמוקרטית ישנו כעת מרחב תמרון המאפשר לקדם סדר יום רחב, גם בלי תלות מלאה בקולות הקיצוניים במפלגה. יעדי המדיניות המרכזיים של הדמוקרטים כעת כוללים תוכניות להרחבת מספר השופטים בבית המשפט העליון, הפיכת וושינגטון די־סי ופוארטו ריקו למדינות רשמיות (מה שיעניק למפלגה ארבעה סנאטורים דמוקרטים נוספים), וביטול מנגנון הפיליבסטר בסנאט. זאת כמובן לצד ערכים מסורתיים שהמפלגה דוגלת בהם, כמו התרת ביצוע הפלות עד הלידה, מדיניות הגירה מתירנית וערכי להט"ב פרוגרסיביים.

טראמפ כבר צייץ ברשת "Truth social" תמונה שלו עם כובע ועליו הכיתוב "וטו". כלומר, הוא אינו מתכנן לאפשר לדמוקרטים לקדם שום צעד, וזכות הווטו השמורה לו בחוקה צפויה לעבוד קשה בשארית הקדנציה. גם הדמוקרטים לא יעשו לו חיים קלים, ויטרפדו כל מהלך שלו. צפויות לנו שנתיים מלאות בקרבות בוץ ומאבקים.

ישראל צריכה להתאים

בשנתיים הקרובות ישראל תפגוש נשיא מוגבל יותר, שאינו יכול להוביל כל מהלך שעולה על דעתו יחד איתה. אבל הסיפור הגדול הוא 2028. ישראל חייבת להיערך מחדש לקראת בחירת נשיא דמוקרטי לצד קונגרס עם רוב דמוקרטי מובהק. ההיערכות הזאת צריכה להתבצע בכמה מישורים.

ראשית, ברמה הביטחונית, ישראל חייבת לפעול למען עצמאות ביטחונית. המשמעות היא בניית יכולות ייצור עצמאיות בתחומי התחמושת, הארטילריה והטנקים, כדי להפחית את התלות המוחלטת בסיוע האמריקני, במיוחד נוכח האפשרות של חקיקה פדרלית שתגביל את הסיוע או את מכירת הנשק. ההכנות הללו צריכות להבטיח שישראל תוכל לנהל מלחמה ולהגן על עצמה באופן עצמאי במידת הצורך.

שנית, בזירה הדיפלומטית וההסברתית, ישראל נדרשת לטפח קווי תקשורת חדשים עם דור המנהיגים הדמוקרטים החדש. יש להכיר בכך שחלק ניכר מהמפלגה הדמוקרטית אינו מזדהה עם הגורמים הקיצוניים, וישראל צריכה לפנות לרוב המתון במפלגה ולהסביר את עמדותיה באופן עקבי, בלי להיות תלויה רק בתמיכה רפובליקנית.

שלישית, על ישראל למנף את התרומה הכלכלית והטכנולוגית שלה לארצות הברית ככלי מדיני. ישראל תורמת רבות לכלכלה האמריקנית, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית (AI) והפיתוחים הצבאיים. כחלק מההיערכות, ישראל צריכה לנהל קמפיין הסברתי רציני שיציג לאזרח האמריקאי הממוצע ולנציגיו בקונגרס את הערך הממשי והמוחשי שישראל מספקת לארצות הברית, ולהדגיש שהיחסים הם דו־סטריים ומועילים לשני הצדדים. מערך ההסברה חייב להיות מתוכנן היטב ולא להסתמך על אלתורים של הרגע האחרון, כדי להבטיח שגם תחת שלטון דמוקרטי מלא, האינטרסים החיוניים של ישראל יישמרו.

הכותב הוא נשיא מרכז ירושלים-וושינגטון