השמורה ההסכמית: בג"ץ והרשות הפלסטינית נגד הממשלה וגורמי הביטחון

לפני שנתיים וחצי, הקבינט המדיני-ביטחוני החליט להנחות את גורמי הביטחון ואת אלוף פקמ"ז אבי בלוט לעשות שורת מהלכים שנועדו להשיב את השליטה הישראלית על "השמורה ההסכמית" במדבר יהודה. ביולי 2024, נחתם צו אלוף חדש המורה על הקניית הסמכות במקום, עקב הפרת ההסכמים על ידי הרשות הפלסטינית. העתירה לבג"ץ לא איחרה לבוא – רשויות מקומיות פלסטיניות ותושבים פלסטיניים עתרו נגד ההחלטה, במה שנראה כמו מהלך המוכוון על ידי הנהגת הרשות הפלסטינית, שהצטרפו מיד לעתירה כמשיבים.

מה היא אותה "שמורה הסכמית"? השמורה ההסכמית היא שמורת טבע במדבר יהודה, בתחומי יו"ש של הסכמי אוסלו, באזור הר חברון-גוש עציון. בשנת 1998, נחתם "הסכם וואי" בין מדינת ישראל לבין אש"ף, בהמשך ליישום מזכר ההבנות בין השתיים במסגרת הסכמי אוסלו שנחתמו ב-1995. על פי ההסכם, השמורה תוגדר כשטח B, והרשות הפלסטינית המתהווה תחויב לשמור על המקום כשמורת טבע מוגנת. למרבה אי-ההפתעה, ברשות הפלסטינית הפרו את ההסכם שוב ושוב, בנו בתחומי השמורה וגרמו להרס רב של הטבע.

עקב ההפרה הבוטה של ההסכמים לאורך השנים והשחתת השמורה, הקבינט המדיני-ביטחוני החליט להפעיל שורת צעדים שיביאו להפקעת השליטה של הרש"פ במקום ויחזירו אותו לידי מדינת ישראל. כארבעה חודשים מאז שניתן צו אלוף על הקניית הסמכות, הונחה העתירה נגד המהלך על שולחן בית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק.

נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית יחד עם עמיתיו השופטת דפנה ברק-ארז והשופט עופר גרוסקופף, נתנו תאריך לדיון בעוד שנה, ובמלאת שנה דחו את הדיון בשנה נוספת – עד נובמבר 2026. ביום שלישי 10.11.26, יום השבעתה של הכנסת ה-26, שנתיים וחצי לאחר החלטת הקבינט – נתנו שלושת השופטים צו על תנאי המורה למדינה ולצבא להסביר ולפרט מדוע הם לוקחים לעצמם את הסמכויות הללו בשטח ש"שייך" לרשות הפלסטינית, למרות שהקבינט ואלוף פקמ"ז נימקו את ההחלטה באופן מפורט ומפורש.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת חרף בקשת השופטים: היועמ"שית הודיעה כי לא תתייצב לדיון במשפט רה"מ

עוד מאת אוריה שילת חרפה: בג"ץ מחייב את צה"ל לאפשר פגישות של מחבלי הנוח'בה עם נציגי הצלב האדום

המהלך ברור – בבג"ץ בחרו באופן מודע ופוליטי להחריד להשתמש בכוחם ללא כל סמכות על מנת לבטל את החלטת הקבינט. הבחירה בעיתוי – יום השבעת הכנסת ה-26, לאחר שניתן המנדט להרכבת הממשלה הבאה לראש הגוש השמאל, ח"כ גדי איזנקוט והממשלה הפכה לממשלת מעבר – הוא לא מקרי. כך, יש לבג"ץ יותר לגיטימציה לסכל את המהלך כשהשעון לאפשרות שתורכב ממשלה חדשה דופק, והטענה המוכרת בדבר גבולות סמכויותיה של "ממשלת מעבר" על פי הייעוץ המשפטי לממשלה – למרות שאין דבר שמגביל ממשלה כזאת בחוק.

כך נכתב בצו על תנאי המורה לממשלה והצבא ליתן נימוקים למהלך: "מדוע לא יימנעו מהפעלת סמכויות אכיפה בתחומי השמורה ההסכמית בהתחשב בחובות המוטלות עליהם מכוח המשפט הבינלאומי … מדוע לא יבוטל הצו (של אלוף פקמ"ז בלוט) … מדוע לא יימנעו המשיבים מלבצע פעולות אכיפה בתחום השמורה ההסכמית כלפי מי שמחזיקים בידיהם היתרי בנייה מן הרשות הפלסטינית", ולסיום, החלק הכי הזוי: "מדוע לא תיקבע מדיניות אכיפה המבחינה בין בנייה בשטח השמורה ההסכמית הנובעת מגידול טבעי של קהילות קיימות באזור לבין פיתוח אחר", קרי – התערבות בוטה של בג"ץ בשיקולי הביטחון של הדרג המדיני והדרג הצבאי.

בתנועת רגבים זעמו על המהלך וכתבו: "מה בג"ץ עושה כשהחלטות הממשלה לא באות לו בטוב? את השמורה ההסכמית אתם מכירים, שנים של מאבק וזעקה על השמורה שניתנה לרש"פ ונרמסת מדי יום, הובילו להחלטה היסטורית של הקבינט המדיני-ביטחוני להשיב לידי ישראל את האחריות על השטח. ואז מה קרה? הרש"פ כמובן עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה ושופטי העליון במקום להראות להם את הדלת ולא להתערב בהחלטה המדינית קבעו דיון לעוד שנה, ודיון המשך אחרי עוד שנה ובקיצור חיכו וחיכו שהממשלה תתחלף והנה ביום השבעת הכנסת החדשה, שנתיים וחצי מאז אותה החלטת קבינט, הם מוציאים צו על תנאי שאומר למדינה רגע, תוכיחי לנו ותסבירי לנו למה את בכלל נכנסת לשמורה ש"שייכת" לרש"פ. וככה, בג"ץ דורס את החלטת הממשלה וזורק אותנו שנים אחורה. ומה קורה בינתיים בשטח, במדבר? הטרקטורים לא נחים לרגע וממשיכים לקבוע עובדות עצובות בשטח".