אז אני יודע שאצלכם בקושי מרחשוון, אבל סחבק כבר עמוק בתוך חנוכה. בשבועות האחרונים אני בחזרות להפקה החדשה שתעלה בחג האורים הקרוב, ואחרי המון תלאות אני שמח להכריז שההצגה כתובה ועומדת, ממתינה בציפייה דרוכה לתגובות הצופים הצעירים.
אני לא יכול לחשוף בפניכם לצערי את שם ההצגה והעלילה שלה, אבל אני כן יכול לחשוף בפניכם בצער שהרבה מהרעיונות שהצעתי להצגה לא התקבלו. למה לא התקבלו? החשוד המיידי שלי הוא צרות עין. יש אנשים שכואב להם כשמישהו מביא רעיון פצצתי על הניסיון הראשון. הטענה של החבר'ה, לעומת זאת, הייתה שהרעיונות שלי נעו בין "מאוד לא טובים" ובין "סתם הטרלות".
אז כדי ליישב את המחלוקת הזאת החלטתי לחשוף בפניכם כאן באופן בלעדי את הרעיונות שהצגתי לחבר'ה ותגידו לי אתם מי פה המטריל. יצאנו לדרך!
הנזל וגארטעל
אולי יעניין אתכם
מדובר באדפטציה לאגדת הילדים הידועה הנזל וגרטל. אלא שבגרסה שלי הנזל הוא הגיבור והוא מחפש אחרי הגארטעל שלו שנגנב על ידי המכשפה המרושעת ובלעדיו הוא פשוט לא יכול להתפלל שמונעשרה כמו בנאדם.
החלפת האחות גרטל באבנט – גארטעל, היא לא רק מרתקת מבחינה סיפורית, היא גם פותרת לי את הפולמוס שבצירוף שחקנית לתפקיד האחות גרטל. ואני יודע מה אתם חושבים, גם המכשפה היא ממין נקבה, אז מה עשינו בזה? אז זהו שבאמת בגרסה שלי הנזל באף שלב לא מגיע למכשפה, ומהר מאוד הוא פשוט הולך לקנות לו גארטעל חדש. לא צריך לעשות סיפור, הרי זה כולה גארטעל.
הרעיון נפל בגלל הטענה ש"הקונפליקט לא מספיק חזק", אבל לדעתי החבר'ה לא רצו שהציבור ידע את המידה של הגארטעל שלהם.
שלגיה ושבעת הגמדים
אני יודע מה אתם חושבים, איך אפשר לעשות הצגה על שלגיה אם לא יכולנו לעשות הצגה על גרטל? אתם שואלים את זה כי אתם לא קוראים כמו שצריך. מדובר ב"שלגיה ושבעת הגמדים" כפשוטו, רוצה לומר הגמדים יושבים שבעה על שלגיה. אל דאגה, היא נפטרה בשיבה טובה, הכול בסדר. העלילה מתרחשת שנים אחרי תום מאורעות הסיפור המקורי. שלגיה בת ה־95 נפטרת מן העולם, ועכשיו הגמדים באמצעות הליך השבעה מציפים זיכרונות ומשקעים ולבסוף מגלים זה את זה מחדש.
אני בוכה מהתרגשות רק מלכתוב את זה. החבר'ה כמובן פסלו כי התמה של ההצגה "פטאלית מדי". יש אנשים שאי אפשר לרצות.
אי המטמון
בגרסה הישראלית העכשווית שתכננתי, עלילת ההצגה מלווה את דמותו של ג'ים הוקינס הצעיר במסעו למציאת מינוי מטמון שהבטיח לו אביו, מורה לשל"ח בדימוס. פיראטים מרושעים בראשות ג'ון סילבר מנסים לגזול מג'ים את מינוי המטמון כדי שהם יהיו אלו שיוכלו להיכנס בהנחה לעשרות גנים לאומיים ושמורות טבע ברחבי הארץ.
לא אשקר שהמוטיבציה העיקרית לרעיון הייתה שת"פ כלכלי מניב עם רשות הטבע והגנים, שלצערי לא צלח בגלל חילוקי דעות. אני הייתי בעד הרעיון ורשות הטבע והגנים ביקשו שלא אתקשר אליהם יותר.
עוץ לי ברוס לי
הסיפור הידוע על בת הטוחן שמבטיחה לתת את בנה בכורה לשדון מסתורי בתמורה לכך שיסייע לה לטוות קש לחוטי זהב. אלא שבגרסה שלי, בקליימקס של ההצגה מופיעה דמותו של ברוס לי האגדי ומפרקת את השדון החצוף במכות, ובכך מלמדת את כולנו שיעור חשוב על נדרים ושבועות והסכנה הטמונה במילים שאנחנו מוציאים מהפה.
הרעיון נדחה אחרי שהחבר'ה התייעצו עם רבנים והתברר שאבא של בת הטוחן יכול לבטל את הנדר מעיקרא כך שמבחינה הלכתית הנדר לא חל וממילא לא היה צורך לקרוא לברוס לי בכלל. אבל כמו שאומרים אצלנו, אם אין ברוס לי מי לי, מיד הודעתי לחבר'ה שבלי ברוס אני לא יוצא לדרך עם הרעיון הזה, אטרקטיבי ככל שיהיה.
לא עשה רושם שזה מאיים עליהם.
מסביב לעולם בשלושים יום, שבע עשרה דקות וארבעה חלקים
מדובר בביוגרפיה מומחזת של המהלך הדרמטי שבו הלל הזקן מצליח לקבוע את סדר חודשי השנה לפי חישוב מתמטי ולא לפי ראיית הירח.
קחו רגע, תיהנו ממני.
דווקא הרעיון הזה, חשבתי שידבר אל החבר'ה. הרי בסוף זה הפקה של דתיים וחבל להחמיץ את ההזדמנות להעניק לצופים הצעירים קצת ידע תורני והיסטורי.
אבל החבר'ה טענו שחישוב מתמטי של תנועת גרמי השמיים זה משהו ש"לא מדבר לילדים היום". אז ניסיתי לספר את עלילת הסיפור לילדים שלי ובאמת הם נרדמו מיד. וזה היה ב־12 בצהריים.
פטר רחם והזאב
הרעיון הזה נדחה מיידית רק בגלל העובדה ש"אין שום עלילה מאחוריו ומדובר בחוסר יכולת שלך להיפרד ממשחק מילים מוצלח", שזו טענה שהיה לי קצת יותר קשה להתווכח איתה. מאותה סיבה נדחה גם הרעיון של "היפה והחיה אשר איננה טהורה".
אני פה בגלל פלשתי
הצגה אודות מסכת חייו של דוד המלך לאור ניצחונו הסוער על גוליית.
תסכימו איתי שזה באמת רעיון מוצלח. משחק מילים מצחיק שטומן בחובו דרמה אמיתית וסיפור היסטורי מרתק ששווה לספר. אז כמובן שמיהרתי לשמור את הרעיון הזה לעצמי. הרי מי שלא יודע לפרגן לא מגיע לו רעיונות ליגת־על. וגם ככה יש לזה ווייבים של הצגת יחיד. ננסה לדחוף להם שוב את הגארטעל, נראה אם זה יעבוד.
לתגובות: