מתוך ארבע הוועדות שקמו לבחינת תחנת הרדיו גלי צה"ל בעשר השנים האחרונות (מה שקראתם, ארבע ועדות בעשר שנים), רק הוועדה הנוכחית בחרה לפנות לציבור הרחב ולשמוע את עמדתו על התחנה הצבאית.
מדוע בחרו הוועדות הקודמות להגיש המלצות בלי הצעד המתבקש של בדיקת הדופק אצל קהל המאזינים? רק לחבריהן פתרונים. אבל הוועדה שמינה שר הביטחון ישראל כ"ץ לפני פחות משלושה חודשים לקחה את המשימה בכל הרצינות, וכנראה גם באיזון הנדרש. לעומת ארבעת ימי העבודה של ועדת זמיר – הוועדה הקודמת שבחנה את עבודתה של גלי צה"ל – הוועדה הזאת, בראשות ד"ר דליה זליקוביץ', עבדה 19 ימים מלאים, וזימנה אליה שורה של אנשי אקדמיה, תקשורת, מפקדי התחנה לשעבר, נציגי גופים אזרחיים ועוד. היא הזמינה סקרים שיבדקו את הלך הרוח לגבי שידורי התחנה, וכאמור פתחה עצמה גם לפניות של הציבור הרחב בנושא.
בדו"ח הוועדה הסופי, שהוגש השבוע לשר הביטחון ישראל כ"ץ, מצוטטת בין השאר פנייה של חייל מילואים אחד, שכתב כך: "בתור חייל מילואים עם כמה מאות ימי מילואים מתחילת המלחמה הנוכחית, אני לא יכול שלא להרגיש בהחלשה המוקרנת מכל עבר מגופי תקשורת מסוימים בישראל, ובפרט גלי צה"ל. בין אם היא מכוונת ובין אם לא – מדובר באסון ברמה לאומית, לא פחות. במסגרת ההתייעצות שהוכרזה על פעילות גל"צ, להלן עמדתי: בזמן שלוחמי צה"ל נלחמים בחזית, גלי צה"ל מעניקה במה לדוברים קיצוניים ולמסרים שפוגעים במורל הלאומי. תחנה צבאית אינה יכולה להיות זירה פוליטית, בטח לא במימון כספי הביטחון. על כן, אני סבור כי יש לסגור את התחנה לאלתר".
הפנייה הזאת מייצגת עוד עשרות פניות של לוחמים ומפקדים במילואים, שניצלו את הצוהר שהעניקה הוועדה. הם הביעו את מורת רוחם משידורי התחנה, שלדבריהם בפרט בשעת המלחמה פגעה במורל הלוחמים. גם אנשי תקשורת ואקדמיה ואזרחים מכל שדרות הציבור, שיגרו מאות פניות ובהן ביקורת על פעילות התחנה. יצוין כי היו גם פניות של לוחמים שציינו כי התחנה אכן מהווה בית לחיילים, באמצעות תוכניות ושידורים שהעניקו במה ללוחמים בסדיר ובמילואים. בסך הכול קיבלה הוועדה כ־5,000 פניות מאזרחים, מה שמעיד על חשיבות הנושא בעיני אזרחים רבים.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת חגית רוזנבאום
המאבק על הציר: תושבי גוש טלמונים נלחמים על חופש התנועה
עוד מאת חגית רוזנבאום
המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים
עוד בצבא וביטחון
הפשיעה במגזר הבדואי – פצצה מתקתקת מבפנים
עוד בצבא וביטחון
ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל
עוד מאת חגית רוזנבאום
ותלך לדרוש את ה' – לזכרה של הרבנית רבקה שפירא
עוד מאת חגית רוזנבאום
מתמחים ממוסדות תומכי חמאס יטפלו בישראלים באיכילוב
גם הבכירים שזומנו לוועדה, ובהם מפקדי התחנה לשעבר ובהווה, אנשי אקדמיה ומומחי תקשורת, מכוני מחקר, אנשי משרד התקשורת והרשות השנייה, נציגי ארגונים שונים ועובדי התחנה, היו תמימי דעים כי "גלי צה"ל היא אנומליה מבחינה דמוקרטית שאין לה אח ורע בעולם", לשון הדוח. לדברי חברי הוועדה הנוכחית, "ניכר כי יש הסכמה גורפת בין הדוברים שהיום לא הייתה מוקמת תחנה צבאית". חברי הוועדה נדרשו אם כן לא לסוגיה העקרונית של קיום התחנה – שלכל הדעות היא דיעבדית, אלא למציאת הנוסחה להתרת הפלונטר של התחנה הצבאית, פלונטר שהדוח מגלה כי הוא מלווה אותה כמעט מיום היווסדה.
חברי הוועדה משרטטים את דרכה ההיסטורית של התחנה, מאז הוקמה ב־1950 על רקע הצורך ליצור מעין תחנת דלק מורלית לצבא הישראלי שהיה בחיתוליו. אלא שרק שלוש שנים אחר כך נשמעה כבר הקריאה הראשונה לסגירתה, והקריאה הזאת חזרה ונשמעה ב־70 השנים שחלפו מאז, משני צידי המתרס: משר הביטחון עזר ויצמן ועד שרת התקשורת לימור לבנת, וגם רמטכ"לים וועדות ייעודיות שקראו להפריט אותה, לנתק אותה מצה"ל, להגביר את הפיקוח עליה או לצמצם את שידורי האקטואליה שלה.
מהי האנומליה המובנית בתחנה, שהפכה אותה לשנויה במחלוקת לכל אורך הדרך? שרה העצני־כהן, חברת הוועדה שהקים השר ישראל כ"ץ, מסבירה כי גם בלי להיגרר למחוזות הצפויים ואולי אפילו מוצדקים של ימין ושמאל בגלי צה"ל, הבעייתיות קיימת בעצם הדי־אן־איי של תחנת שידור לאזרחים שהיא גם תחנה צבאית. "מבחינה מקצועית, יש פה מתח מובנה בין עולם החדשות לעולם הצבא והאינטרסים של המדינה", מגדירה העצני־כהן, ומדגימה: "במהלך המלחמה, רגע לפני הפלישה לעיר עזה, התראיינה אימו של אחד החטופים בגלי צה"ל ואמרה, מתוך מקום שאני לא שופטת, שמסכנים את הבן שלה, שהממשלה חסרת אחריות, והיא קוראת לחיילים לא לשתף פעולה. מדבריה השתמעה למעשה קריאה לסרבנות כדי לא לסכן את החטופים. הדיגיטל של גלי צה"ל הדהד את זה ברשתות, וזה תפס כותרות. מבחינה מקצועית ברור שיש פה חדשות, זה משהו מעניין שעומד בקריטריון של ניוז וצריך לשדר את זה. מאידך, שידור של חדשות כאלה בתחנה צבאית הופך בעצם את השופר של צה"ל לתחנה שמעודדת סרבנות, זה לא הגיוני".
העצני־כהן מדגימה את הדיסוננס מעוד אירוע, אחד מני רבים, בשידורי האקטואליה של גל"צ: "כשהטייסים חותמים על עצומת סרבנות – זה חדשות, בוודאי. אבל כשגל"צ מהדהדים את זה, הם בעצם קוראים לסרבנות. זה גול עצמי. גם הערבים תופסים את גלי צה"ל כמייצגת את עמדת צה"ל ועמדת המדינה. מסר כזה בתחנה צבאית הוא פגיעה במדינה. גם דיווח על אי־שביעות רצונו של הרמטכ"ל מיציאה למבצע בעזה בגלל החטופים בתחנה צבאית מחולל נזק. האויב קולט את זה, זה יוצר קרע בחברה, משדר שהרמטכ"ל והצבא נגד הממשלה. כלומר, הבעיה פה היא הרבה מעבר לימין ושמאל. הבעיה היא שידורי חדשות ואקטואליה בתחנה שהיא צבאית. צה"ל צריך להישאר בקונצנזוס, ואקטואליה מטבעה יש בה גורם פלגני ומתריס".
מסקנות הוועדה בתמצית הן לבחור באחת משתיים: סגירת שידורי האקטואליה בגלי צה"ל כדי להימנע מהמתח המובנה הזה, ולחלופין – לסגור לחלוטין את התחנה, שכאמור הצורך בעצם קיומה נתון בסימן שאלה. "אנחנו הדמוקרטיה היחידה בעולם שיש לה תחנה צבאית שמשדרת לאזרחים. מה שאולי היה נכון לתחילת ימי המדינה, כשהיה צריך לבנות צבא מאפס וליצור כור היתוך וקיבוץ גלויות – הפך כיום לאבן נגף רצינית. קיומה עולה אחת לכמה זמן לדיון, לביקורת או לוועדה התורנית, בשאלה למה בעצם צריך אותה". אגב, מציינת העצני־כהן, הוועדה לא המליצה על סגירה של גלגלצ, תחנה בעלת פופולריות גבוהה שאין בה את המתח האינהרנטי הכרוך בשידורי האקטואליה.
להערכתך, שר הביטחון יאמץ את ההמלצות? הן די רדיקליות, לאור העובדה שעשרות שנים איש לא הצליח להזיז את הגבינה של גלי צה"ל.
"זו החלטה של השר. אני יודעת שיש בו את הרצון לעשות שינוי מהותי, והוא גם אמר זאת בפגישה איתנו עם הגשת המסקנות. האם לא יהיו מכשולים משפטיים שיציבו יועמ"שים? ברור שיהיו, ויהיה בג"ץ, ונצטרך להתמודד עם זה. אבל הענקנו לשר את הבסיס המקצועי היציב שיוכל להסתמך עליו אם יחליט לסגור את התחנה, או את שידורי האקטואליה שלה".
פרומן מאזן את זילבר
הרב אביעד גדות, מנכ"ל ארגון 'תורת לחימה', שמוביל כבר שנים את הקריאה לסגירת גלי צה"ל, עדיין לא חוגג את המלצות הוועדה. הארגון בראשותו עוקב כבר שנים אחרי שידורי התחנה, ומפרסם מעת לעת הוכחות לנטיות הרדיקליות של שדרני התחנה הצבאית וכתביה, שדבריהם רחוקים פעמים רבות מלעלות בקנה אחד עם האינטרס הלאומי.
ראשית, אומר הרב גדות, משני הפתרונות שהציעה הוועדה, הפתרון הרציני היחיד הוא סגירת גלי צה"ל לחלוטין. "סגירת שידורי האקטואליה היא פתרון ביניים, שאני לא יודע אם הוצע מסיבה פוליטית או אמיתית, והוועדה עצמה ציינה שיש קושי משפטי ויישומי בפתרון הזה. בסוף, תוכן ואג'נדה זה דבר ששייך לכל תחומי החיים ולכל הפורמטים, לא רק לאקטואליה".
גדות ממחיש כיצד מעבירה התחנה הצבאית את מסריה גם בתוכניות שהן לכאורה מחוץ לחטיבת החדשות: "לפני כמה חודשים שידרו תוכנית של דינה זילבר עם יושב ראש הפורום החילוני. שעה שלמה הם יושבים ומדברים. בחרתם שניים שהם קיצון שבקיצון, והם מחדירים את הרעל שלהם לציבור בתקציב צה"ל, וזה בסתם תוכנית ערב. כך גם בתוכניות תרבות: עשו שם תוכנית על 20 שנה לקולנוע להט"בי. כך שההבחנה בין אקטואליה לתחומים אחרים מנותקת מהמציאות. צריך לסגור את גל"צ בכללה".
למה שלא נשאיר את התחנה, והימין יתחיל למשול ויאייש אותה באנשי תקשורת פטריוטיים יותר?
גדות דוחה את האפשרות הזאת משתי סיבות. האחת עקרונית: "במהות אין שום שייכות בין רדיו צבאי ובין תוכן אזרחי. לכן הוא פשוט לא צריך להיות קיים. הצבא מתעסק עכשיו המון בנושאים חברתיים וערכיים, והוסט בעצם ממשימתו העיקרית שהיא הגנה על ביטחון ישראל. את התוצאה האיומה ראינו".
הבעיה השנייה בפתרון הזה היא מעשית. "הימין לא יודע למשול", קובע גדות. "כל דבר שמוקם – מכניסים לשם אנשי שמאל. השמאל משתלט על כל מוקדי הכוח. תראו מה קרה לתאגיד, לישראל היום. אף אחד לא יכול לאכוף שתהיה שליטה של אנשים פטריוטים. ומה גם שכשבאמת הימין יהיה שם, אז השמאל יקרא לסגור את גל"צ ויהיו התראות משפטיות, ואז השמאל יסגור אותה. עיין ערך יאיר גולן שקרא לסגור את התחנה כשברדוגו שידר שם".
גדות מזכיר כי היו ועדות ותהליכים של ראשי ממשלות ורמטכ"לים בנוגע לשינוי בתחנה, אבל ישנה סיבה פשוטה מדוע לא התחולל כל שינוי: "אנחנו במדינת דיפ־סטייט. הפקידים והמשפטנים שולטים, לשמאל נוח שיש דרך להנדס את התודעה ועוד מתקציב הביטחון ועם מאות חיילים. לכן מי שבפועל מקבל החלטות, שאלה פקידים מהשמאל, השאירו את התחנה כך, הודות לרפיסות האיומה של הימין לדורותיו. אני מקווה מאוד שהשר כ"ץ יתעורר מהתרדמת, ואם יסגור את התחנה לחלוטין – נשבח אותו על כך".