למה לסגור אם אפשר לתקן

1

אתם מאזינים לגלי צה"ל? אני לא. היום מרבית רצועות השידור של התחנה הן בלתי נסבלות באוזניי.

בדרך כלל אני מוצא תוכנית שמתאימה לי יותר בתחנה מתחרה. זה יכול להיות קלמן־ליברמן ברשת ב', שרון גל או פתחי וזמרי בגלי ישראל, או ינון מגל מול בן כספית ואראל סג"ל ושותפיו ב־103FM.

גם אם מדובר בתחנות רדיו אזוריות, אני קולט את שידוריהן היטב בכל הארץ דרך האינטרנט באמצעות הטלפון הנייד. וכשאין על הסקאלה תוכנית לרוחי, אני שומע פודקאסטים.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

תחנת הרדיו הצבאית, שבעבר הייתה ברירת המחדל המועדפת עליי רוב היום, כמעט לא קיימת עוד מבחינתי, להוציא שתי רצועות: תוכנית המוזיקה העברית המיתולוגית 'ארבע אחרי הצהריים' (שגם לה אין בעיה היום למצוא תחליפים ביוטיוב או בספוטיפיי), ויומן הצהריים של 12 בהגשתו המקצועית, המצוינת וההוגנת של אמיר איבגי.

זה לא שאי פעם קיבלתי החלטה לנטוש או להחרים את גלי צה"ל. זה קרה בתהליך טבעי הדרגתי, במקביל להפיכתה של התחנה למקום שמשדר זרות וניכור לאנשים עם דעות מהמחנה הלאומי. הקיטוב הפוליטי שהשתלט עלינו בשנים האחרונות העצים את התחושה שאתה מאזין לשידור מגויס, לא משום שמדובר בתחנה צבאית אלא בגלל ההתגייסות החד־צדדית של כמעט כל השדרנים והכתבים הבולטים אל שורות הקמפיינים והמחאות של הקפלניסטים. זה פשוט נעשה בלתי נסבל. בדרך כלל אני מעדיף שידור מאוזן, ואם כבר מגויס – אז לצד שאני מאמין בו.

2

לפני כמה שנים זה עוד היה אחרת. הייתה תחושה של התקדמות הדרגתית לקראת גיוון ואיזון ברוח השידורים ובהשקפתם הפוליטית של המגישים.

בתקופת כהונתם של מפקדי גל"צ ירון דקל, שמעון אלקבץ ודני זקן, היה ניסיון אמיתי לתת מענה וייצוג לכל הדעות והקהלים. זה לא שהתחנה הפכה חלילה להיות ימנית, כמו רוב שומעי העברית בארץ. עדיין השמאל היה דומיננטי, אבל המחנה היהודי־לאומי קיבל גם הוא נתח לא מבוטל.

באותם ימים, לפני הרצועה היומית הרושפת שמאלנות של רינו צרור יכולנו לשמוע תוכנית בוקר מאוזנת ומאופקת בהגשת ישי שנרב. לצידו של ירון וילנסקי ביומן הערב שידר יעקב ברדוגו. אמיר איבגי היה איזון ראוי לשעה של יעל דן, והמילה האחרונה עם עירית לינור הייתה פיצוי הולם לשעה של רזי ברקאי. וכשנותנים ייצוג גם לדעות שלך, אתה יותר פתוח לשמוע גם את הדעות המנוגדות.
ואז בא שר הביטחון בני גנץ, הודיע שבכוונתו לסגור את התחנה, ובינתיים עד לקבלת החלטה סופית מינה לתפקיד מפקדת התחנה הזמנית אשת תקשורת שאפילו לא שירתה בצה"ל. היא וממשיכיה הביאו לכך שמכל מגישי תוכניות האקטואליה המזוהים עם דעות ימניות נותר היום רק אמיר איבגי. וכך בני גנץ לא שמע יותר תלונות מסביבתו על שידורי גל"צ בכלל ועל יעקב ברדוגו במיוחד, וחזר בו מכוונתו לסגור אותה. זו הייתה התערבות פוליטית בוטה, שעברה לבני גנץ בשקט בעיקר משום שהוא היה אז ממנהיגי המחנה הפוליטי הנכון. אם שר ביטחון מהימין, למשל ישראל כ"ץ, היה נוקט מהלך הפוך, אין ספק שהדיון הציבורי היה מתמלא בצווחות וקינות על ההתערבות הפוליטית, על הפגיעה בחופש הביטוי והשידור ועל קץ הדמוקרטיה.

ואחרי כל זה, אני הולך לכתוב כאן דעה לא פופולרית בקרב עמיתיי וחבריי בימין: אני נגד סגירת גלי צה"ל. למה? כי אם הסמכות למנות את מפקד גל"צ נתונה בידי שר הביטחון ישראל כ"ץ, למה לוותר עליה במקום להשתמש בה לטובה? למה שכ"ץ לא יבחר איש מקצוע מעולה ואסרטיבי מהמחנה הלאומי, אשר ידאג לכך ששידורי גלי צה"ל יבטאו באותנטיות את רוחם של לוחמי צה"ל, ועל הדרך גם האזרחים ייהנו משידור ציבורי מקצועי ופטריוטי? למה לסגור את גל"צ אם אפשר לתקן אותה?

3

הימין בהובלת הליכוד, שמעולם לא ידע לשלוט, ערך רפורמה מקיפה בשידור הציבורי, סגר את רשות השידור המתנוונת ופתח במקומה את תאגיד 'כאן'. איכשהו על הדרך, מובילי הרפורמה שכחו לייצר מנגנון שיבטיח את הגיוון, האיזון וההגינות של השידורים. אז סגרנו את רשות השידור המגויסת לשמאל, וקיבלנו במקומה גוף שידור עוד יותר שמאלני ועוד יותר מגויס במסגרת התאגיד החדש. ומה שחמור עוד יותר, החקיקה שעליה נוסד התאגיד מוציאה מידי נבחרי הציבור כמעט כל בדל השפעה על הנהלתו ועל כלי התקשורת הרבים שבשליטתו. תקציב שידור ממשלתי בסדר גודל מפלצתי של כ־800 מיליון שקלים בשנה נמסר לידיהם של אנשי מקצוע מהשמאל שלא דואגים לאיזון וגיוון, לא מייצגים בדעותיהם את הציבור ולא ממונים על ידי נבחרי הציבור.
את תאגיד 'כאן' קשה מאוד לשנות. שר התקשורת קרעי נתקל באלף מכשולים בניסיונותיו לעשות זאת. לעומת זאת, גלי צה"ל היא תחנת שידור ציבורי קטנה ודינמית, כזו שקל הרבה יותר לשנות.
אז נכון שבמצב נורמלי אין סיבה שבמדינה דמוקרטית חלק גדול מהציבור יצרוך שידורי אקטואליה ופוליטיקה מתחנה צבאית. ונכון שבתקופה שבה תובעים מתלמידי ישיבות להתגייס ליחידות קרביות, קצת מקומם לקבל את העיסוק של צעירים במדים בשידורי רדיו כתחליף לשירות צבאי אמיתי. אבל כל הנימוקים העקרוניים הצודקים האלה לא פוטרים אותנו מלחשוב מה תהיה ההשפעה המעשית של סגירת התחנה על מפת התקשורת הישראלית. והתשובה ברורה: לאחר סגירת גלי צה"ל, המנהלים המוטים של רשת ב' יחזיקו במונופול על שידורי אקטואליה בתדר FM ארצי. האם זה מה שאנחנו רוצים? לחזק את העוצמה של רשת ב'? האם לא נכון יותר לחתור לכך שגלי צה"ל תשדר יותר את רוח גולני וגבעתי ופחות את הרוח הנושבת בחופי יפו-תל־אביב, ואז יהיה לנו משקל נגד ואלטרנטיבה רדיופונית ראויה לשידור הציבורי המוטה שמאלה של התאגיד? תדאגו למנות מפקד מתאים, תעבירו את התחנה מיפו אל הנגב, ותאפשרו לחיילים להתמיין ולהצטרף לתחנה לאחר שנתיים של שירות קרבי. וכך תהיה לנו תחנה צבאית שתחזק ולא תחליש את רוח חיילי צה"ל ואת כלל אזרחי המדינה.

4

רבים מחבריי בימין מתנגדים עקרונית לשידור ציבורי, ומאמינים שתקשורת מסחרית שמתנהלת לפי חוקי כלכלת השוק היא שתיתן גם את המענה לצורך באיזון ובגיוון. לשיטתם, מכיוון שהתקשורת המסחרית תלויה ברייטינג ומכיוון שהציבור ברובו ימני, ביטול השידור החי על קופת הציבור ומעבר לשידור מסחרי יביאו להצלחה ושגשוג של תקשורת שהציבור מעוניין בה – תקשורת ימנית. אבל גם לשיטתכם, לפני שסוגרים את גלי צה"ל הקטנה, צריך לדאוג שייסגר תאגיד 'כאן' המפלצתי. אל תהיו חכמים על חלשים.
מעבר לכך, ספק אם במקרה הזה אפשר לסמוך רק על כוחות השוק. לפי ההיגיון של הסתמכות על כוחות השוק, התקשורת המסחרית בישראל – בעיתונות המודפסת, בתחנות הרדיו האזוריות ובאתרי החדשות – הייתה צריכה להיות מאוזנת ואף נוטה ימינה. בפועל המצב לא בדיוק כזה. כי מי שקובע את רוח כלי התקשורת המסחרית הם אנשי העסקים שמחזיקים בבעלות עליהם. ולאלה יש, למרבה הפלא, לא רק שיקולים כלכליים. לצערנו רוב בעלי ההון בישראל אינם אנשי ימין, ולכן גם רוב כלי התקשורת נמצאים בבעלות של אנשי שמאל, שרבים מהם מוכנים לוותר על רווחים כדי למשוך את העם שמאלה ולא לתת לימין במה ראויה.

5.

השמאל חזק יותר בכלכלה, הימין חזק יותר בקלפי. לכן ההיגיון הבסיסי אומר ששידור ציבורי שחי מקופת המדינה וניהולו נתון בידי נבחרי הציבור אמור להיות טוב לימין. השידור הציבורי לא חייב להיות מוטה לימין. מספיק שיהיה מגוון ומאוזן, זה יהיה שיפור עצום לעומת המצב הנוכחי. וזה יקרה אם נבחרי הציבור מהימין, שנמצאים רוב השנים בשלטון, ילמדו סוף סוף לשלוט.

אל תמהרו לוותר על השידור הציבורי, ואל תמהרו לסגור את גל"צ. עוד יכולים לבקוע צלילים נפלאים מהמיקרופונים האלה.

לתגובות:

[email protected]