כשפרצה המלחמה עם איראן, העיתונאית נוה דרומי הייתה בביתה במהלך חופשת לידה עם בנה התינוק. אבל קולות המלחמה והתחושה הפנימית שמדובר באירוע בקנה מידה היסטורי דחפו אותה להיכנס לחליפת המגישה ולהתייצב בתוכניתה 'קבינט שישי'. החלטתה להתגייס למשימה העיתונאית בימי המלחמה כנראה הוכיחה את עצמה, כי מהדורת החדשות בהובלתה שוברת בימים אלה שיאים חדשים, ועל אף שעלתה לאוויר עם השקת הערוץ לפני פחות משנתיים, התברגה למקום השני בסופי השבוע בישראל עם אחוזי רייטינג שמותירים מאחור את מהדורות החדשות הוותיקות של כאן 11 וחדשות 13.
כבר כמעט שנתיים שהעיתונאית נוה דרומי מגישה את 'קבינט שישי', מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ i24NEWS שמעניקה קונטרה לאומית למהדורות שישי הוותיקות. המהדורה מגישה לציבור הישראלי חדשות ברוח ציונית לא מתנצלת. לעיתים חוטפת דרומי אש צולבת מאורחיה, אך נראה כי העשייה הטלוויזיונית הפובליציסטית תפורה למידותיה. עדות לכך, כאמור, הם אחוזי הצפייה הגבוהים של המהדורה בהובלתה.
לחשוף מיהו רזי ברקאי
נווה אוחזת תוך כדי שיחה את בנה בן החודשיים בבית הוריה שבאלוני אבא בעמק יזרעאל. נראה שהיא נהנית מאוד מרגעי האימהות. דרומי בת ארבעים, נשואה לאדריכל ינון בן דוד, ועוז הקטן הוא בנם המשותף. לדרומי שתי בנות נוספות מנישואיה הקודמים. "המשפחה שלי זה דבר שמאוד חשוב לי, ואני רוצה גם להצליח למצות את הזמן עם הקטנטן שלי כמה שיותר".
דרומי הפכה לפה בשביל מחנה הימין ומתעמתת עם סוגיות שנוגעות בנימי הנפש של החברה הישראלית. בתוכנית הראיונות שלה 'מפגש קצוות' היא פוגשת אישי ציבור מהצד השמאלי של המפה הפוליטית ובוחנת את השקפת עולמם בזכוכית מגדלת. בין המרואיינים שנטלו חלק במפגש יוצא הדופן הזה נכללים רבים, ובהם האלופים במילואים עמוס ידלין, דן הראל, גדי שמני ועמירם לוין, יושב ראש התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא, מנהל גימנסיה הרצליה זאב דגני, האומן יאיר גרבוז ועוד.
אי אפשר להישאר אדיש לראיונות הללו. דרומי מלהטטת בין טענותיהם ומוציאה מבני שיחה אמירות שגורמות לצופה לנוע באי נוחות בכיסאו מגודל ההתנשאות והניתוק של המרואיינים. והם יושבים להם, בזה אחר זה, ראשי השמאל, אישי ציבור ומנהיגי המחאה, שלל לשעברים, ומבקשים לשטוח את השקפת עולמם המלומדת. אבל דרומי בכישרון רב מעמתת אותם פעם אחר פעם עם אמירותיהם הרדיקליות מהעבר, ועם הנזק שבמעשיהם ובעמדותיהם המנותקות. במקום הליטוף שאליו היו מורגלים מאמצעי תקשורת אחרים, אצל דרומי הם נאלצים לתת תשובות ולנמק את דעותיהם, בלי הנחות.
רגעים חזקים במיוחד בריאיון נצפים כאשר המרואיינים מביעים את פליאתם משאלותיה של דרומי ויוצאים מכלל איזון. כך למשל העיתונאי הוותיק רזי ברקאי, שהפטיר בבוז: "לשנינו יש תעודת עיתונאי, אבל לא בטוח ששנינו עיתונאים". אבל גם ברגעים אלה דרומי מישירה מבט ומתעקשת להמשיך בריאיון כסדרו. הזלזול וההתנשאות לא מרתיעים אותה. בכישרונה הרב היא ממשיכה להקשות, לצטט ולהוכיח את טענותיה, ולא מתרגשת מהמצוקה שבה נמצאים מרואייניה כאשר היא דורשת מהם תשובות. דגש מיוחד היא שמה על חלקם של המרואיינים בתופעת הסרבנות (או "אי ההתייצבות" כפי שהם מכנים זאת) ערב ה־7 באוקטובר ותוהה האם הם מתחרטים על כך.
"מפגש קצוות מציע משהו שלא רואים בימינו בתקשורת יותר מדי, והוא מפגש בין שתי תפיסות עולם שנעשה בדרך ידידותית – ככה לפחות אני רואה את זה, ואני מקווה שגם המרואיינים שלי מרגישים ככה".
לא בטוח שזו התחושה של האנשים שיושבים מולך. אפשר לראות את הזחיחות והביטחון המופרז בהתחלה, ואיך את מצליחה בסוף איכשהו לערער אותם.
"אני תמיד אומרת למרואיינים שלי שאני באה בלב שלם ובנפש חפצה, ומה שבסוף יוצא זה בידיים של המרואיין. המטרה שלי היא לא לבוא ולהקטין, אלא באמת לנסות ולשוחח על תפיסות עולם ועל אירועים שעל סדר היום. בסוף מה שיוצא הוא שלהם. נכון שיש מפגשים שהמרואיינים רוצים לקום וללכת ויש מפגשים שיש בסוף חיבוק, ככה שזה מאוד משתנה".
רגע עיתונאי מזוקק, מציינת דרומי, היה בריאיון הבלתי נשכח עם העיתונאי הוותיק רזי ברקאי, שהפך בתוך שעות ספורות לוויראלי: "הריאיון עם רזי ברקאי היה משהו שרק בדיעבד הבנתי עד כמה הוא היה משפיע וחשוב. היום במקרה מישהו אמר לי שהוא מרצה בחוג לתקשורת ושם לומדים את הריאיון, ואת אומרת לעצמך: וואלה, לומדים את זה. אבל אלה דברים שאת יודעת רק בדיעבד".
כשישבת שם והוא התנשא עלייך, גם כשידע שהמצלמות מתעדות הכול, לא הבנת שקורה פה משהו גדול שחושף את קלונו ברבים?
"הרגשתי שקורה שם משהו, אבל לא ידעתי שזה יתפוצץ ככה. את לא תמיד יודעת מה יזיז את הציבור, מה ייגע לו בנימים הכי רגישים. כשישבתי שם בריאיון הרגשתי שקורה משהו שהוא מעבר, שיש אנרגיה באוויר, אבל לא יכולתי לדעת מה בסוף יתפוס".
ומה את חושבת שהיה בריאיון הזה שכל כך תפס?
"רזי ברקאי הוא איש תקשורת ותיק ומוכר. הוא העביר את החדשות במשך עשרות שנים להורים שלנו ולנו, ופתאום משהו נחשף באדם הזה, שהיה אחראי על החדשות, ושהיה אחראי לתווך אותן לכולנו. נחשף ברבים מה הוא חושב על מי שהוא העביר להם את החדשות".