צילום: רבקה יפה

אלחנן גרונר

אלחנן גרונר

תחקירן לא פוליטיקלי קורקט

הוא החל בתפוצה קטנה, אבל תחקיריו שנוגעים בסיפורים הלא מדוברים החלו להדהד, וביתר שאת בתקופת המלחמה: אלחנן גרונר, תחקירן 'הקול היהודי', מביא אל המיינסטרים את העובדות שחושפות את פני האויב

במשך שנים הם נחשבו לקול בודד שנתפס כקיצוני ואפילו הזוי בנוף התקשורתי הממוסד, אך בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז אירועי שמחת תורה תשפ"ד, נראה שהמציאות הישראלית יישרה קו עם התחזיות והתחקירים של אתר 'הקול היהודי'. אלחנן גרונר, שהחל את דרכו בהעברת דיווחים מהשטח בזירות שונות ביהודה ושומרון והפך לאחד העיתונאים החוקרים המשפיעים במחנה הימני, לא נח לרגע. לרגל הפרויקט, הוא חוזר לימים שבהם היה מי שהתייחס אליהם כמוקצים מחמת מיאוס, מסביר איך הפכו תחקירים על קשרי רע"ם וחמאס לכותרות ראשיות במיינסטרים ומשרטט את היעד הבא: מעבר מחשיפת עוולות ותחקירים לזרוע של "עשה טוב", כזו שתציע פתרונות ותיקון עומק למציאות.

"גדלתי בירושלים", הוא מספר, "למדתי בישיבה התיכונית 'מקור חיים', אחר כך עברתי לתקופה קצרה לישיבה בחוות גלעד, ומשם לישיבת עוד יוסף חי ביצהר". אתר 'הקול היהודי' התחיל בכלל כעלון דיגיטלי עם עדכונים מהשטח סביב נושאים ביטחוניים, ונשלח פעם בשבוע לתפוצת נמענים לא גדולה. עם הזמן התפוצה הלכה וגדלה, ובשנת תשס"ח הוחלט להקים אתר. "בהתחלה התפקיד שלי היה להעביר דיווחים, ולאט לאט נכנסתי יותר ויותר לעולם התקשורת".

"הצורך בהקמת האתר נבע משתי סיבות עיקריות", הוא חוזר כמה שנים אחורה. "הראשונה היא ההבנה שהתקשורת הקיימת היא חד־צדדית ומלאה שקרים ועוולות. עוד לא היו אז רשתות חברתיות כמעט, לא ערוץ 14 ולא גלי ישראל". לתוך הריק הזה הם נכנסו, והחליטו להביא קול אמין ורציני שמגיע ישירות מהשטח. "הבאנו את הידיעות מתוך אירועים שחווינו בעצמנו. בתקשורת הכללית, כשערבים הציתו שריפה, סיפרו שיהודים הציתו אותה, וכשהם זרקו אבנים, מי שיצא בסוף אשם זה המתיישב שחטף את האבן. נקודה נוספת הייתה הציבור שהלך והתגבש בגבעות, שהרגשנו שאין לו מספיק ייצוג, והוא צריך שיהיה לו ערוץ תקשורת משלו".

"אנחנו משתדלים לעסוק בנושאים שהם לא פוליטיקלי קורקט", הוא אומר, "ועם ההתקדמות של המציאות והשיח הציבורי שנפתח, להיכנס לעוד ועוד נושאים. יש את הנושא של ההתבוללות, או ניצול של יהודיות בידי ערבים, כולל במקומות כמו שירות לאומי – נושא שפעם אף אחד לא הסכים לגעת בו. אנחנו עוסקים גם בנושא של הגבעות, המאבקים השונים על ארץ ישראל. בתחום הביטחוני הרבה מהעיסוק שלנו נוגע לתנועות האסלאמיות ולרע"ם", הוא אומר, ומסביר שחשוב להם לנפץ את השקר של הדו־קיום ולחשוף את האויב האמיתי שמסתובב פה. "אנחנו עוסקים גם בנושא עבודה עברית כמובן, שזה מסוג הדברים שבעבר היו נחלתם של קומץ משוגעים, והיום יותר ויותר אנשים מבינים את הערך שלהם. בכל הנושאים הללו פעם היינו קול כמעט בודד, והיום אפשר לשמוע אותם באולפנים, בערוץ 14 בוודאי, וגם במקומות נוספים".

גם נתניהו משתף

כשאני מבקשת ממנו סיפורי הצלחות, הוא מתלבט ממה להתחיל כי לא חסרים כאלה. "יש את התחקירים על מפלגת רע"ם, שבהם עבדנו על חשיפת הקשרים שלהם לחמאס, ויצרנו בכך שינוי משמעותי. הסרט 'אשרף מרוואן – שם בדוי' שפרסמנו על מרכז המיסיון האסלאמי 'דאר אלסלאם', הביא הרבה מכות כואבות לחמאס ירושלים ועצירה של פרויקטים שלהם. מספר הערבים שנכנסו לכלא על הסתה בעקבות חשיפות שלנו, או מחבלים בכלא שנכנסו לצינוק כי חשפנו תמונות שלהם מבריחים מהכלא, זה אין־ספור", הוא אומר בסיפוק.

"חצבנו את המעמד שלנו בסלע בעבודה סיזיפית, קשה ומקצועית. אנחנו ציבור שהיה תמיד מתחת למגף של הממסד, אבל פשוט עשינו עבודה טובה. כשאתה מביא עובדות שמחדשות משהו לציבור הרחב, ומעמיק בנושאים שאף אחד לא מעז לגעת בהם, אז בסוף רואים תוצאות"

אחת החשיפות החשובות מבחינתם הייתה פרשת העוזרת של רם בן ברק מ'יש עתיד' באוקטובר 2021. בהיותו חבר כנסת ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון, העסיק בן ברק עוזרת ערבייה, שישבה בוועדה שהיא קודש הקודשים של הביטחון הישראלי. "חשפנו מידע חשוב על כך שאותה עוזרת ערבייה השתתפה בקורס של עמותת אל־אקצא של רע"ם בהר הבית, שנקרא 'עין אל־בוראכ' ונועד להכשיר מדריכי קבוצות לסיורים בהר הבית מטעם התנועה האסלאמית. מארגני הקורס והמרצים בו היו השייח'ים הקיצוניים ביותר בארץ, כמו המופתי המסית עכרימה סברי, בכיר חמאס ירושלים נאג'ח בכיראת, ראאד פתחי מהפלג הצפוני ושייח'ים נוספים".

"היא למדה אצלם והצטלמה איתם, כשבמקביל היא נמצאת בתוך ועדת החוץ והביטחון, וחשופה למידע רגיש וקריטי לביטחון המדינה. החשיפה שלנו יצרה סערה גדולה, עמית סגל שיתף אותנו, ורם בן ברק פיטר אותה. הוא אומנם החזיר אותה אחר כך", אלחנן אומר בצער מסוים, שמהול באופטימיות: "למרות זאת, הנושא עלה למודעות הציבורית וכולם הבינו מי הוא באמת הביטחוניסט הדגול לכאורה. אני חושב שזו נקודה מאוד מהותית, כי רם בן ברק הוא זה שאמר שנוער הגבעות יותר מסוכנים מאיראן, ואנחנו באנו והראינו כמה הוא לא מבין בביטחון, לא יודע מי זה האחים המוסלמים, ומכניס כזאת עוזרת לתוך ועדת החוץ והביטחון".

פרשה נוספת שהוא חשף היא מעשי הביזה וההברחות של הגדס"ר הבדואי בזמן המלחמה. "בתחילת המלחמה", הוא מזכיר, "קיבלנו עדויות על כך שחיילים מהגדוד הבדואי שם היו שותפים במעשי ביזה וגם הברחות לעזה. ערכנו תחקיר ארוך עד שהוכחנו את הדבר הזה. פתאום זה הגיע לתחקיר גדול שקלמן ליבסקינד עשה על בסיס החומרים שלנו וחומרים נוספים".

"עוד נושא חשוב", הוא מוסיף, "הוא הסיפור של הברחות רחפני אמל"ח על ידי מיליציות של בדואים בגבול מצרים ובגבול ירדן. זה אחד האתגרים הביטחוניים הכי גדולים היום במדינת ישראל, וכמעט אף אחד לא נגע בנושא הזה. לפני כחצי שנה פנו אלינו חקלאים ואנשי ביטחון מהשטח וסיפרו לנו על התופעה, ופשוט נסענו לגבול מצרים והתחלנו להציף את זה. העברתי את המידע להמון עיתונאים וכלי תקשורת כדי לפרסם את הנושא, ואנחנו לא מרפים ממנו. בעקבות ההצפה שלנו המודעות הציבורית עלתה, השר שיקלי ירד לשטח ובעקבותיו הגיעו בכירים נוספים. שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ התבטאו גם הם בעניין, דיברו על החומרה של הדברים ועל חשיבות הטיפול בהם. נערכו כינוסים בנושא, התחילה עבודת מטה והפעילות של הצבא והמשטרה התגברה".

"זה אומנם לא מספיק כי זו רק התחלה", הוא מתריע, "אנחנו עומדים מול תופעה אדירה. אבל מצד שני זה מאוד משמעותי, קודם כול כי תודעתית הבקענו את הדבר הזה, וכשמדינת ישראל תיכנס לסוגיה בצורה רצינית, אז בסופו של יום זה יועיל. אני חושב שפה אפשר לראות איך גם ככלי תקשורת קטן מאוד אנחנו מצליחים להשפיע על סדר היום, וזו המטרה שלנו. אנחנו לוקחים את הנקודות האסטרטגיות שאנחנו מזהים שאפשר להשפיע בהן, מתמקדים בהן ומחדדים".

מה לדעתך גרם לשינוי שבו הפכתם מאתר שמסומן כקיצוני ותת־מגזרי לאתר שאפילו נתניהו מצטט אותו?

"אני חושב שקודם כול חצבנו את המעמד שלנו בסלע בעבודה סיזיפית, קשה ומקצועית. אנחנו ציבור שהיה תמיד מתחת למגף של הממסד", הוא אומר על ציבור הגבעות, "וגם הממסד ההתיישבותי לא בדיוק סימפט אותו יותר מדי לאורך השנים, אבל פשוט עשינו עבודה טובה. כשאתה מביא עובדות שמחדשות משהו לציבור הרחב, ומעמיק בנושאים שאף אחד לא מעז לגעת בהם, אז בסוף רואים תוצאות. דבר חשוב נוסף הוא שהציבור עצמו זז, והדעות שלנו נכנסו יותר למיינסטרים. היום בפאנלים בערוץ 14 אני מוצא את עצמי אחד המתונים ברוב הפעמים. לצערנו זה קשור לנסיבות הקשות של המלחמה והטבח הנורא, שעם כל הכאב העצום שבו, הוא חשף את הפנים האמיתיות של האויב. במהלך כל התקופה הזאת נחשפו עוד דברים שאנחנו צעקנו עליהם במשך שנים, כמו למשל העוולות בפרקליטות. לפני יותר מ־15 שנה נעצרתי כשהלכתי להפגין מול הבית של שי ניצן", הוא מספר לדוגמה, "ואמרתי שהוא ראש הנחש של הפרקליטות ושל הדיפ־סטייט. אני קיבלתי אז כתב אישום וביבי מינה אותו לפרקליט המדינה, והיום כולם יודעים מי זה שי ניצן ומי זה בג"ץ".

לגבי העובדה שנתניהו משתף חלק מתחקיריו, גרונר מזהה את המניע הפוליטי: "השיתופים של נתניהו תמיד היו בעיקר סביב תחקירים ומידע שהבאנו על רע"ם ועל ערבים אזרחי ישראל וכדומה. אני חושב שהוא מבין שהבחירות הקרובות הולכות להיות סביב הנושא הביטחוני, שבהן יתמודדו בנט שהולך עם מנסור עבאס, וכמובן שמאלה ממנו, מול מי שמבין את הסכנות של האחים המוסלמים. האחים המוסלמים", הוא מסביר, "זה לא רק מנסור עבאס, אלא זה רוב הציר הסוני. עכשיו כולם עסוקים בציר השיעי, אבל אנחנו כמה שנים מתריעים ביתר שאת מפני הציר הסוני, בפרט בשנה האחרונה, בטח מאז ההפיכה בסוריה. טורקיה וסוריה אומרות במפורש שהן בדרך לירושלים. הן פועלות בתחכום, בצורה מאוד רצינית. אני חושב שגם נתניהו מבין את זה, וממילא הוא משתף את הדברים שלנו. בנוסף לכך, צריך לזכור שיש גם פוליטיקה. אנחנו משתדלים מאוד לא להיות פוליטיים ולהביא את האמת שלנו, ואנחנו רואים איך אחרים, לפעמים כשנוח להם פוליטית, הם פתאום איתך ומשתפים אותך, וכשלא נוח להם פוליטית, אז הם או נגדך או מתעלמים ממך. זה משהו שאנחנו ערים לו, ולכן אנחנו משתדלים להימנע מכניסה לפוליטיקה".

חברות עם גדי טאוב

העבודה התקשורתית מזמנת לגרונר מפגש עם כל מיני קצוות ואנשים שלא היה פוגש כנראה במרחב הביתי. לא מזמן הוא התארח בפודקאסט של גדי טאוב, ולא היה קשה לזהות את החברות הטובה ששוררת ביניהם, מעבר להסכמה על נושאים אידאולוגיים. בין שאר הנושאים עלה שם גם שיח מעמיק על יחסי דתיים–חילונים. "אני בהחלט רואה שליחות חשובה ביצירת החיבורים האלה", הוא אומר, "ומבחינתי תקשורת, למרות העיסוק הרב במאבקים שכרוך בה, זה קודם כול מלשון קשר. המטרה שלי היא בסוף לחבר בין יהודים, לא רק לחשוף עוולות ובעיות. כשאני פועל למשל בנושא הרחפנים בגבול מצרים, אז פתאום אני נמצא בקשר עם אנשים מקדש ברנע ובאר מלכה, וכל מיני אזורי חיוג שהם לא בדיוק יצהר והגבעות שלה. אומנם זה קשר שנוצר סביב אתגרים ביטחוניים, אבל נוצרו גם המון חיבורים אישיים. יש גם אנשים מדרום תל אביב שנוצר איתם קשר בעקבות העיסוק בבעיית המסתננים, אנשים מהצפון ועוד. כשמתעסקים במאבקים", הוא מציין נקודה חשובה מבחינתו, "צריך כל הזמן לזכור להישאר עם אהבת ישראל, ולשים לב שהביקורת לא תהפוך חס וחלילה לשנאה כלפי יהודים".

מבחינת השאיפות לעתיד, הרצון ב'קול היהודי' הוא לפתח את הזרוע של "עשה טוב", להכניס יותר כתבות מגזין, ראיונות עומק ופודקאסטים. "אנחנו רוצים להביא הרבה חדשות טובות בעזרת ה', ושרטוט של תיקון המציאות. אני מקווה שהצורך בתחקירים שמצביעים על בעיות ילך ויפחת, כי המציאות תלך ותתוקן, ונוכל יותר לבשר על הצלחות, לשרטט דרכי תיקון ולהכניס את התורה לתוך החיים הלאומיים. אני חושב שעד היום לא ידענו לדברר את התורה כמו שצריך, זה עדיין אתגר גדול וזו המשימה הבאה שניצבת לפנינו".

יעל בנימין

אלחנן גרונר

גיל:
36
מצב משפחתי:
נשוי ואב לחמישה
מקום מגורים:
יצהר
מקצוע:
עיתונאי חוקר באתר 'הקול היהודי'
לא ידעתם:
הוא לא למד לימודים אקדמיים, ובסיום כנס בכנסת שאליו הוזמן לאחרונה כדי לדבר על סכנות הציר הסוני, ניגש אליו פרופסור מכובד, לחץ את ידו ושאל איפה הוא למד. תשובתו הייתה: בגבעות
אחד עשר צעירים ישראלים שהגיעו להישגים מרשימים בתחומי העשיה שלהם, וידם עוד נטויה