אחת החשיפות החשובות מבחינתם הייתה פרשת העוזרת של רם בן ברק מ'יש עתיד' באוקטובר 2021. בהיותו חבר כנסת ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון, העסיק בן ברק עוזרת ערבייה, שישבה בוועדה שהיא קודש הקודשים של הביטחון הישראלי. "חשפנו מידע חשוב על כך שאותה עוזרת ערבייה השתתפה בקורס של עמותת אל־אקצא של רע"ם בהר הבית, שנקרא 'עין אל־בוראכ' ונועד להכשיר מדריכי קבוצות לסיורים בהר הבית מטעם התנועה האסלאמית. מארגני הקורס והמרצים בו היו השייח'ים הקיצוניים ביותר בארץ, כמו המופתי המסית עכרימה סברי, בכיר חמאס ירושלים נאג'ח בכיראת, ראאד פתחי מהפלג הצפוני ושייח'ים נוספים".
"היא למדה אצלם והצטלמה איתם, כשבמקביל היא נמצאת בתוך ועדת החוץ והביטחון, וחשופה למידע רגיש וקריטי לביטחון המדינה. החשיפה שלנו יצרה סערה גדולה, עמית סגל שיתף אותנו, ורם בן ברק פיטר אותה. הוא אומנם החזיר אותה אחר כך", אלחנן אומר בצער מסוים, שמהול באופטימיות: "למרות זאת, הנושא עלה למודעות הציבורית וכולם הבינו מי הוא באמת הביטחוניסט הדגול לכאורה. אני חושב שזו נקודה מאוד מהותית, כי רם בן ברק הוא זה שאמר שנוער הגבעות יותר מסוכנים מאיראן, ואנחנו באנו והראינו כמה הוא לא מבין בביטחון, לא יודע מי זה האחים המוסלמים, ומכניס כזאת עוזרת לתוך ועדת החוץ והביטחון".
פרשה נוספת שהוא חשף היא מעשי הביזה וההברחות של הגדס"ר הבדואי בזמן המלחמה. "בתחילת המלחמה", הוא מזכיר, "קיבלנו עדויות על כך שחיילים מהגדוד הבדואי שם היו שותפים במעשי ביזה וגם הברחות לעזה. ערכנו תחקיר ארוך עד שהוכחנו את הדבר הזה. פתאום זה הגיע לתחקיר גדול שקלמן ליבסקינד עשה על בסיס החומרים שלנו וחומרים נוספים".
"עוד נושא חשוב", הוא מוסיף, "הוא הסיפור של הברחות רחפני אמל"ח על ידי מיליציות של בדואים בגבול מצרים ובגבול ירדן. זה אחד האתגרים הביטחוניים הכי גדולים היום במדינת ישראל, וכמעט אף אחד לא נגע בנושא הזה. לפני כחצי שנה פנו אלינו חקלאים ואנשי ביטחון מהשטח וסיפרו לנו על התופעה, ופשוט נסענו לגבול מצרים והתחלנו להציף את זה. העברתי את המידע להמון עיתונאים וכלי תקשורת כדי לפרסם את הנושא, ואנחנו לא מרפים ממנו. בעקבות ההצפה שלנו המודעות הציבורית עלתה, השר שיקלי ירד לשטח ובעקבותיו הגיעו בכירים נוספים. שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ התבטאו גם הם בעניין, דיברו על החומרה של הדברים ועל חשיבות הטיפול בהם. נערכו כינוסים בנושא, התחילה עבודת מטה והפעילות של הצבא והמשטרה התגברה".
"זה אומנם לא מספיק כי זו רק התחלה", הוא מתריע, "אנחנו עומדים מול תופעה אדירה. אבל מצד שני זה מאוד משמעותי, קודם כול כי תודעתית הבקענו את הדבר הזה, וכשמדינת ישראל תיכנס לסוגיה בצורה רצינית, אז בסופו של יום זה יועיל. אני חושב שפה אפשר לראות איך גם ככלי תקשורת קטן מאוד אנחנו מצליחים להשפיע על סדר היום, וזו המטרה שלנו. אנחנו לוקחים את הנקודות האסטרטגיות שאנחנו מזהים שאפשר להשפיע בהן, מתמקדים בהן ומחדדים".
מה לדעתך גרם לשינוי שבו הפכתם מאתר שמסומן כקיצוני ותת־מגזרי לאתר שאפילו נתניהו מצטט אותו?
"אני חושב שקודם כול חצבנו את המעמד שלנו בסלע בעבודה סיזיפית, קשה ומקצועית. אנחנו ציבור שהיה תמיד מתחת למגף של הממסד", הוא אומר על ציבור הגבעות, "וגם הממסד ההתיישבותי לא בדיוק סימפט אותו יותר מדי לאורך השנים, אבל פשוט עשינו עבודה טובה. כשאתה מביא עובדות שמחדשות משהו לציבור הרחב, ומעמיק בנושאים שאף אחד לא מעז לגעת בהם, אז בסוף רואים תוצאות. דבר חשוב נוסף הוא שהציבור עצמו זז, והדעות שלנו נכנסו יותר למיינסטרים. היום בפאנלים בערוץ 14 אני מוצא את עצמי אחד המתונים ברוב הפעמים. לצערנו זה קשור לנסיבות הקשות של המלחמה והטבח הנורא, שעם כל הכאב העצום שבו, הוא חשף את הפנים האמיתיות של האויב. במהלך כל התקופה הזאת נחשפו עוד דברים שאנחנו צעקנו עליהם במשך שנים, כמו למשל העוולות בפרקליטות. לפני יותר מ־15 שנה נעצרתי כשהלכתי להפגין מול הבית של שי ניצן", הוא מספר לדוגמה, "ואמרתי שהוא ראש הנחש של הפרקליטות ושל הדיפ־סטייט. אני קיבלתי אז כתב אישום וביבי מינה אותו לפרקליט המדינה, והיום כולם יודעים מי זה שי ניצן ומי זה בג"ץ".
לגבי העובדה שנתניהו משתף חלק מתחקיריו, גרונר מזהה את המניע הפוליטי: "השיתופים של נתניהו תמיד היו בעיקר סביב תחקירים ומידע שהבאנו על רע"ם ועל ערבים אזרחי ישראל וכדומה. אני חושב שהוא מבין שהבחירות הקרובות הולכות להיות סביב הנושא הביטחוני, שבהן יתמודדו בנט שהולך עם מנסור עבאס, וכמובן שמאלה ממנו, מול מי שמבין את הסכנות של האחים המוסלמים. האחים המוסלמים", הוא מסביר, "זה לא רק מנסור עבאס, אלא זה רוב הציר הסוני. עכשיו כולם עסוקים בציר השיעי, אבל אנחנו כמה שנים מתריעים ביתר שאת מפני הציר הסוני, בפרט בשנה האחרונה, בטח מאז ההפיכה בסוריה. טורקיה וסוריה אומרות במפורש שהן בדרך לירושלים. הן פועלות בתחכום, בצורה מאוד רצינית. אני חושב שגם נתניהו מבין את זה, וממילא הוא משתף את הדברים שלנו. בנוסף לכך, צריך לזכור שיש גם פוליטיקה. אנחנו משתדלים מאוד לא להיות פוליטיים ולהביא את האמת שלנו, ואנחנו רואים איך אחרים, לפעמים כשנוח להם פוליטית, הם פתאום איתך ומשתפים אותך, וכשלא נוח להם פוליטית, אז הם או נגדך או מתעלמים ממך. זה משהו שאנחנו ערים לו, ולכן אנחנו משתדלים להימנע מכניסה לפוליטיקה".
חברות עם גדי טאוב
העבודה התקשורתית מזמנת לגרונר מפגש עם כל מיני קצוות ואנשים שלא היה פוגש כנראה במרחב הביתי. לא מזמן הוא התארח בפודקאסט של גדי טאוב, ולא היה קשה לזהות את החברות הטובה ששוררת ביניהם, מעבר להסכמה על נושאים אידאולוגיים. בין שאר הנושאים עלה שם גם שיח מעמיק על יחסי דתיים–חילונים. "אני בהחלט רואה שליחות חשובה ביצירת החיבורים האלה", הוא אומר, "ומבחינתי תקשורת, למרות העיסוק הרב במאבקים שכרוך בה, זה קודם כול מלשון קשר. המטרה שלי היא בסוף לחבר בין יהודים, לא רק לחשוף עוולות ובעיות. כשאני פועל למשל בנושא הרחפנים בגבול מצרים, אז פתאום אני נמצא בקשר עם אנשים מקדש ברנע ובאר מלכה, וכל מיני אזורי חיוג שהם לא בדיוק יצהר והגבעות שלה. אומנם זה קשר שנוצר סביב אתגרים ביטחוניים, אבל נוצרו גם המון חיבורים אישיים. יש גם אנשים מדרום תל אביב שנוצר איתם קשר בעקבות העיסוק בבעיית המסתננים, אנשים מהצפון ועוד. כשמתעסקים במאבקים", הוא מציין נקודה חשובה מבחינתו, "צריך כל הזמן לזכור להישאר עם אהבת ישראל, ולשים לב שהביקורת לא תהפוך חס וחלילה לשנאה כלפי יהודים".
מבחינת השאיפות לעתיד, הרצון ב'קול היהודי' הוא לפתח את הזרוע של "עשה טוב", להכניס יותר כתבות מגזין, ראיונות עומק ופודקאסטים. "אנחנו רוצים להביא הרבה חדשות טובות בעזרת ה', ושרטוט של תיקון המציאות. אני מקווה שהצורך בתחקירים שמצביעים על בעיות ילך ויפחת, כי המציאות תלך ותתוקן, ונוכל יותר לבשר על הצלחות, לשרטט דרכי תיקון ולהכניס את התורה לתוך החיים הלאומיים. אני חושב שעד היום לא ידענו לדברר את התורה כמו שצריך, זה עדיין אתגר גדול וזו המשימה הבאה שניצבת לפנינו".