חולמים בהקיץ: האם העזתים ישוקמו בצמוד לעוטף?

ישנם מי שמאמינים במודל המכונה "עזה החדשה". בלקחת את המקום השבור הזה שנקרא רצועת עזה, לפנות אותו מהריסותיו ולבנות אותו מחדש, נוצץ ובוהק, עם תוכניות מסודרות וחומרי גלם באיכות גבוהה. המילה האחרונה בתכנון ערים. הממשל האמריקני נמצא שם על מלא, אם זה בגיוס כספים מסיבי ממדינות המפרץ, ואם זה בגיבוש הקואליציה שאמורה לפקח על השיקום ולקחת חלק בשיטור ובשלב המעבר הצבאי. הכול כבר נמצא בניירות שלהם, מחולק לפרקים ולתתי־סעיפים, מוקפד ומגוהץ כמו שרק אמריקנים יודעים לעשות. ישנו רק דבר אחד קטן, ממש עניין פעוט, שהם לא לוקחים בחשבון – החומר האנושי שנמצא בעזה ועשוי משנאת יהודים (וגם שנאת מערב) טהורה. זה לא עניין של חומר ולבנים, וגם לא של תוכניות הנדסה מוצלחות. זה התוכן שאמור לאכלס את מה שייבנה שם, והתוכן הזה אבוד מראש.

ובכל זאת, בישיבת הקבינט שנערכה לאחרונה היה אדם אחד שנדבק באותה התלהבות אמריקנית. ייתכן שהעובדה שהוא עצמו מגיע משם קשורה לעניין. בעוד שכל שאר השרים שנכחו בישיבה העלו סימני שאלה ענקיים וחששות עמוקים ביחס למה שהאמריקנים מתכננים לנו כאן, ותהו אם נכנסנו למסלול של אי עמידה במטרות המלחמה, השר רון דרמר היה נשמע מהופנט לגמרי מהחזון האמריקני.

אבל נתחיל עם מי שבוודאות לא מתכוון לשתף פעולה עם החזון הזה – ארגון הטרור חמאס, שכבר עכשיו פועל בכל דרך כדי לטרפד את המשך מתווה טראמפ. "כל 13 החללים החטופים נמצאים בהישג יד של חמאס והם יכולים להביא את כולם", הפתיע את השרים גל הירש, שאחראי על מינהלת החטופים. הישיבה המדוברת נערכה כשזה היה עדיין מספר החללים החטופים (נכון לכתיבת שורות אלה חזרו שישה מהם). הירש ממש הדגים לגבי כל אחד ואחד מהחטופים איך חמאס יכול להגיע אליו.

אצל חלק מהחטופים מדובר באירוע מורכב יחסית, ואצל אחרים הדרך פשוטה יותר, אבל כולם בהישג ידו של חמאס והוא יודע להגיע לכולם. לדוגמה, ארבעה מהחללים החטופים שהוחזרו לישראל הוחזקו יחד באותו מתחם, ממש באותו הזמן, ובכל זאת הם הוחזרו בטפטופים (שניים, אחד ואחד). במילים אחרות, כך הסביר סגן הרמטכ"ל תמיר ידעי, חמאס החליט למרוח את הזמן בכוונת מכוון, ולא בגלל קושי אמיתי לאתר את החטופים. מתברר שסיבת העיכוב אינה רק הרצון להתעלל במשפחות. זה כמובן גם זה, אבל לא רק. אלמנט הזמן הפך לנכס נצרך בעבור ארגון הטרור. "הם מבססים את השלטון, מחסלים את האויבים שלהם בחצי שטח שנמצא אצלם", הסביר ידעי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת זאב קם טראמפ רצה לסיים מהר. כשזה לא קרה הוא עשה פניית פרסה

עוד מאת זאב קם היו זמנים: כשבן גוריון רצה לספח את עזה למדינת ישראל

למעשה, המטרה של חמאס היא ללכת לכיוון הפוך לחלוטין מזה של תוכנית טראמפ. זה גם הוצג לאמריקנים, כולל ראיות שיורדות לפרטי פרטים. ולכן בישראל מעכבים שלושה דברים שחמאס רוצה לקבל: פתיחת מעבר רפיח, כניסת מוצרים דו־שימושיים לרצועה (מוצרים שאפשר לעשות איתם שימוש אזרחי וגם שימוש צבאי) והפעלת תחנת הכוח שהייתה אמורה לקבל דלק כדי לחזור ולעבוד. אבל צריך להגיד את האמת, מדובר בסנקציות שהן מינימליות ביותר. מה שמחזיר אותנו שוב לשר דרמר שהיה כפסע מלרקוד בחדר כשדיבר על התוכנית של הנשיא טראמפ. "אם אכן תוקם עזה החדשה", תיאר בעיניים בורקות, "זה אומר שאין שלטון חמאס ובמקום זה יהיה משהו אחר לחלוטין, ללא רשות פלשתינית. אנשים אחרים".

שיקום תמורת פירוז

מי הם אותם אנשים אחרים? דרמר לא אמר. "ואם חמאס לא יתפרק מהנשק בעצמו או שהכוחות הזרים שייכנסו לשם לא יפרקו אותם, אז אנחנו נפרק את חמאס בעצמנו", ניסה להרגיע מעט את יתר השרים. "זה גם ברור לאמריקנים. אנחנו לוקחים את עזה מחמאס ומהרשות הפלשתינית ומקימים שם משהו אחר בעבור תושבי עזה". האם השר לנושאים אסטרטגיים הצליח להדביק את השרים באופטימיות שלו? בדיוק להפך. הוא רק עשה אותם יותר מוטרדים.

ואז זה קרה. על השולחן עלתה לפתע השאלה היכן בדיוק יפעלו אותם כוחות בין־לאומיים שאמורים להיכנס לעזה – בצד שבו צה"ל נמצא או בצד של חמאס? האם הכוח הבין־לאומי נועד לפרז את עזה ולשקם אותה בחלק שמעבר לקו הצהוב, או אולי דווקא בחלק שנמצא בידיים שלנו? למרבה התדהמה לא ניתנה לכך תשובה ברורה בקבינט. כמעט כל שר ניסה את כוחו בפתרון החידה, ולא ממש הצליח. "הפירוז בוודאי יהיה בצד שלהם, אבל לגבי השיקום זה לא בטוח", אמר לפתע דרמר. "אולי השיקום דווקא צריך להיות בצד שאנחנו מחזיקים. אולי המיזם הבין־לאומי יבנה משהו יפה, ולאט לאט נעביר את העזתים שלא נגועים בטרור לגור בעזה החדשה שנמצאת בצד השני, בצד שלנו". סערה קמה בחדר. לא להוציא את חמאס מעזה זה משהו אחד, אבל גם להביא את העזתים המתוקים והמתורבתים לגור בחלק שצמוד לכרם שלום, ניר עוז ושדרות? היום לפחות ישנו אזור חיץ שמפריד בין העזתים ליישובי העוטף, בזכות העובדה שצה"ל נמצא בחצי מרצועת עזה. הייתכן שהשתגענו סופית? "לא יכול להיות שנגמור את האירוע כשממערב יהיה חמאס וממזרח יהיו הכוחות החדשים האלה", התלונן השר זאב אלקין.

בשלב הזה התערב בוויכוח ראש הממשלה נתניהו והבהיר שמבחינתו הכוח האזרחי הבין־לאומי חייב להחליף את הכוח האזרחי של חמאס, והכוח הצבאי הבין־לאומי יידרש להחליף את הכוח הצבאי של חמאס. כלומר כל סדרת הניסויים הבין־לאומית הזאת, שמדברת על שלטון אלטרנטיבי לחמאס, פירוז עזה ושיקומה, ואולי אפילו סדנאות יוגה לתושבי נוסיראת, כל הדבר הזה חייב להתרחש בצד העזתי של קו הצהוב, ולא בצד של צה"ל. "ובכל מקרה, טורקים, קטארים ומצרים לא יהיו שם", ניסה נתניהו להרגיע את החוששים. "השיקום של עזה יהיה תלוי בפירוז שלה, וזה יקרה רק בשטח שלהם". קשה להגיד שההבהרות האלה עשו את העבודה. "זה פספוס עצום", פנה לנתניהו השר בצלאל סמוטריץ'. "יכולנו לשלוט בעזה כמו שאנחנו עושים ביהודה ושומרון, והרי בסוף זו הארץ שלנו". שלא לדבר על כך שמבחינה ביטחונית אי אפשר לסמוך על שום כוח זר שיעשה את העבודה באופן שמתקרב למה שצה"ל יודע לעשות. "זה מצב הזוי", התערבה גם השר גילה גמליאל, "להכניס אותם קרוב לגבול שלנו, זה לא הגיוני". השר אלקין ניסה להבין מהצבא כמה אזרחים עזתים בכלל שוהים בחצי שצה"ל נמצא בו, ונענה שמדובר במעט מאוד אזרחים, רובם שייכים לחמולות שעובדות עם ישראל. "ויש גם מחבלים בתת־קרקע", הסביר סגן הרמטכ"ל.

אמסלם בניחוח שרון

מי שבאופן לא שגרתי נכח גם הוא בישיבת הקבינט היה שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר, אביו של משה הי"ד שנפל בקרבות בעזה. בנקודה הזאת לייטר לא היה יכול להתאפק עוד. "אין בעל הנס מכיר בניסו", פנה לשרים. "כשאני ביקשתי מראש הממשלה שלא יישאר חמאס בעזה, לא דמיינתי שזה יהפוך להיות חלק מתוכנית אמריקנית שכל העולם חתום עליה. זה הישג עצום. צריך כמובן לדעת לממש אותו, אבל זה שהאמריקנים מכירים בדבר הזה כיעד וגם מביאים את כל העולם הערבי לחתום על זה, זה הישג מטורף. זה ברמת נס. צריך לתת לראש הממשלה לנהל את זה מול האמריקנים". לייטר סיפר שראה מקרוב את ההתנהלות של נתניהו מול האמריקנים בסיפור של איראן, ועכשיו הוא רואה איך זה קורה שוב, הפעם בעניין עזה. "אני סומך עליו שהוא יוביל את זה לניצחון, כמו שהוא הבטיח לי כשהגיע לשבעה של הבן שלי", חתם את נאומו.

ויש גם את שאלת זהות העזתים שיהיו חלק באותה ועדה של "טכנוקרטים", עוד מילה מכובסת, שתנהל את עזה ביום שאחרי חמאס. חלק מהשרים סיפרו שהם יודעים היטב שמדובר באנשים שהם מומלצי חמאס או שליחים של הרשות הפלשתינית, שזה בעיניהם אותו דבר. "זו בעצם ממשלת אחדות של חמאס והרשות הפלשתינית, וזה נוגד את תוכנית טראמפ", פנה אלקין לדרמר. "האמריקנים מסכימים איתך וזה פשוט לא יהיה", השיב לו השר לעניינים אסטרטגיים. "לא חמאס ולא רשות פלשתינית בעזה זו בעצם קבוצה ריקה", לגלג השר סמוטריץ', "אין דבר כזה".

בנקודה הזאת בדיון פנתה השרה אורית סטרוק לראש הממשלה והזכירה לו נשכחות. "מה שעשית פה זה בנאום של עזה ובנאום של הסכסוך, שזה דבר שמדינת ישראל תמיד ברחה ממנו", תפסה את תשומת ליבו. "ואת זה עשית כי לא רצית לשלוט בעזה. זו טעות נוראה. אני רוצה להזכיר משהו שקרה לפני הרבה שנים, לפני הסכם חברון. ישבתי מולך בשולחן הזה ממש, ושאלתי אותך מה תעשה אחרי שתמסור את הגבעה שמול הבית שלי לערפאת ויירו עלינו ממנה והילדים שלי ייפצעו. ואמרת לי 'אורית, מה זאת אומרת? אם יירו עליכם אני אביא טנקים, זה ברור'. עברו כמה שנים ובאמת ירו עלינו והילד שלי נפצע. וכשהייתי בדרך חזרה מבית החולים התקשרת אליי, ואני שאלתי אותך אם אתה יכול להביא טנקים, ואתה לא יכולת כי כבר לא היית ראש ממשלה. ישבת בגן הטכנולוגי, והכי הרבה שיכולת לעשות זה להוציא הודעה לתקשורת שצריך להביא טנקים, אבל זה לא גרם לטנקים להגיע".

הלקח מהסיפור הזה, כך הסבירה, הוא שכאשר ראש ממשלה עושה צעדים מסוימים, הוא צריך לקחת בחשבון שרגע האמת יכול להגיע כשהוא כבר לא בשלטון. "כל מה שיקרה בהמשך, גם אם אתה כבר לא תהיה שם, יירשם על שמך", הודיעה לו. "ולכן המינימום שאתה צריך להבטיח זה שהשליטה הביטחונית שלנו ברצועת עזה תהיה כמו ביהודה ושומרון, שצה"ל יכול להיכנס מחר בבוקר לאן שהוא צריך, ושמדיניות סיכול האיומים תהיה לפחות כמו בלבנון". מי שנחלץ להגן על נתניהו מפני סטרוק היה השר דודי אמסלם, שהודיע שישראל לא רוצה לשלוט על שני מיליון עזתים, ולכן הוא מעדיף לבנאם את האירוע מאשר לשלוט על עזה. עזבו לרגע את העובדה שאמסלם נקב במספר פיקטיבי, מונפץ ומנופח, כשדיבר על שני מיליון עזתים, שזה חלק מהנרטיב השקרי שמנסים בעולם לספר על עזה. אבל עזבו את זה. מדובר בסוג ההסברים שהם מאותה משפחה שהשתמשו בה בזמנו אריאל שרון ותומכיו כדי להסביר מדוע חייבים לבצע את ההתנתקות ולעקור את היהודים מעזה.

הכותב הוא פרשן ומגיש בכאן רשת ב' ובכאן 11 ומורה דרך

לתגובות:

[email protected]