התחלה// לפני 47 שנה בפריז שבצרפת. הבכור מתוך ארבעה אחים.
אבא// מיכאל, בן 70, גמלאי של הביטוח הלאומי. "כיום אבא עובד בעמותת 'קעליטה', שמסייעת לעולים דוברי צרפתית בישראל. אבא הוא דמות מופת שמלמדת לפעול ולהקים מפעל חיים. זמן קצר אחרי שעלינו ארצה הוא הקים יחד עם אנשים טובים – לימים הסתבר שחמי ביניהם – את בית הכנסת 'אדרת אליהו', על שם סבא שלי, בשכונת גילה בירושלים. בכל פעם מחדש מפעים אותי איך עולה חדש מצליח להקים פרויקט מדהים כזה".
אמא// נדין, בת 73, מורה לפיזיקה ומתמטיקה והיום בגמלאות. "המקצוע שלה זה לפנק את המשפחה, ילדיה ונכדיה. אמא היא ההשראה שלי ללב גדול ולציונות אמיתית. בתור ילדה היא נאלצה לברוח עם המשפחה שלה מתוניסיה לצרפת. כשהחליטה יחד עם אבא לעלות ארצה, היא עזבה את המשפחה שלה מאחור וקיימה את הציווי לך לך".
צו השעה// "הייתי בן שנתיים כשעלינו לישראל, אז יש לי מעט מאוד זיכרונות מפריז. אבל בגלל שנסענו לבקר שם את המשפחה לא מעט לאורך השנים, היא מקום מוכר בשבילי. לצערי בשנים האחרונות אפשר לראות איך האנטישמיות גואה ברחובות פריז ומתקיימות בה הפגנות אלימות נגד ישראל. כיום אני מאמין שעליית יהודי צרפת לארץ היא צו השעה וזה תלוי גם בנו, כי צריך לדעת לקבל את פניהם באופן הכי רגיש ומכבד שאפשר".
אולי יעניין אתכם
ארצה עלינו// בגיל שנתיים הוריו ארזו מזוודה, השאירו חיים מאחור ועלו לישראל. "כל יום מחדש אני מודה להורים שלי שעשו את הצעד האמיץ הזה. הגענו למרכז קליטה בשכונת גילה בירושלים. היו שם עולים מכל מיני מקומות בעולם אבל היינו משחקים יחד בטבעיות. היכולת להיחשף לעולמות אחרים ולקבל שאנחנו שונים נותרה כזיכרון ילדות חי".
גילה// ממרכז הקליטה עברו לדירה בגילה. "מאז ועד היום ההורים שלי שם. זכיתי לילדות נהדרת. בבית הכנסת השכונתי התפללו הרבה עולים, והוא משמר את התרבות והמסורת שגדלנו עליה. השכונה בשבילי זה גם סניף בני עקיבא, ששם היינו יושבים חבר'ה מבתים שונים על ספסל מתכת ודנים בלהט על אידאלים ועל תורה, עם וארץ, ובטוחים שפה אנחנו בונים את הקומות הבאות של מדינת ישראל".
ירי לשכונה// "בתקופת אוסלו, הפיגועים והאינתיפאדה השנייה שכונת גילה ספגה ירי ישיר לכיוונה. הירי התמקד בעיקר בצד הדרומי של גילה, סביב רחוב האנפה. היינו יושבים בליל שבת בסניף ופתאום יש ירי, ושומעים מסוקי קרב שיורים חזרה. חשבנו שמשהו חייב להשתנות, ושכל מה שאמרנו כל הזמן על לתת נשק לאויב מתפוצץ לנו בפנים".
אהבת הארץ// "במציאות הביטחונית המורכבת לקחתי חלק בהפגנות ובעשייה למען ארץ ישראל. בשנים הסוערות ההן לצערי חניכה שלי, שירי נגארי, נרצחה בפיגוע בקו 32. האווירה מסביב הייתה סוערת ומתוחה ולימדה אותי פרק חשוב באהבת הארץ".
הנני// כנער היה פעיל בתנועת בני עקיבא, והיה ממקימי סניף גוננים של התנועה. "בכיתה ט', עוד לפני שיצאתי להדרכה בסניף גילה, פנו אלינו להקים סניף לעולים מחבר העמים בשכונת הקטמונים. במשך שנה הייתי צועד בשבתות בערך שעה לסניף ומעביר פעולות. היו מעט חניכים, אבל הרגשנו שאנחנו עושים דבר גדול".
החטיפה// למד בישיבה התיכונית חורב. "בשנים ההן נפתח לי פתח עמוק לעולם התורה. כשהייתי בכיתה י"א, חטיפתו של החייל נחשון וקסמן הייתה אירוע שטלטל את הישיבה. אני זוכר אותו כשמיניסט שלי, והחטיפה שלו והעובדה שהתפללו לשלומו במשך שבוע בדאגה נוראית וניסיון החילוץ שלו נכשל השפיעה עליי רבות. גם ההבנה שלאבא מותר לומר לא – כפי שאמר אביו – הפכה לאבן יסוד לכולנו".
חברון// למד בישיבת שבי חברון. "מבחינתי זה היה ללמוד תורה במקום שבו גם לנוכחות שלי יש שליחות. נכנסתי לבית המדרש והרגשתי שזה המקום שליבי חפץ. דמות שהשפיעה עליי הייתה הרב משה בלייכר, שהטמיע בנו את המשמעות העצומה לשייכות שלנו לעם ולמדינה. האידאלים שלמדנו בבני עקיבא הפכו פתאום בישיבה לתורת חיים שלמה והוליסטית".
צבא// שירת בחיל התותחנים. "תקופה לא מבוטלת בתוך לבנון, זמן קצר לפני שצה"ל יצא מלבנון. הייתה התלבטות רצינית האם להמשיך לקצונה, ובסוף ההכרעה הייתה להקים בית". את אשתו יעל הכיר בשכונת גילה. "המשפחות שלנו מיודדות, היינו יחד באותו סניף, יצאנו לטיולים המשפחתיים יחד, אבל הכיוון הזוגי התחיל כששירתי בצבא והיא הייתה בשירות הלאומי".
החצי השני// יעל, בת 45, "עמוק בעולם החינוך. לימדה מתמטיקה וניהלה בכישרון בית ספר יסודי בקריית ארבע. בשנתיים האחרונות הצטרפה כמדריכה ארצית למטה החמ"ד. היא הנשמה התאומה שלי שמראה לי את הדרך ומאפשרת אותה".
הנחת// חמישה. תאיר בת 24, ל' בן 23, קצין ביחידה מובחרת, רועי־חיים בן 20, "נולד עם חירשות עמוקה, ומלמד אותי את היכולת להקשיב ללב", שיר בת 16, וגילי בת 12. "הם מקור כוח. כל אחד מהם מביא את העוצמה שלו, ובסייעתא דשמיא המון ממה שאני עושה זה מכוחם ובזכותם".
הנהלה ארצית// למד לתואר ראשון במינהל ובמדיניות ציבורית במכללת ספיר ותואר שני במדעי היהדות בקריה האקדמית אונו. "את דרכי המקצועית התחלתי בתור אברך צעיר כמנקה בתי כנסת. אני מאוד מעריך את העבודה הזאת וגאה בה". בהמשך הצטרף לסגל בני עקיבא כרכז ההדרכה של מחוז ירושלים וכרכז ההדרכה הארצי. מעט לפני הקורונה מונה לסמזכ"ל חינוך בתנועה.
להוביל// לפני שלוש שנים נכנס לתפקידו כמזכ"ל תנועת הנוער בני עקיבא, המונה כ־90 אלף חניכים והיא היום אחת משלוש תנועות הנוער הגדולות בישראל. "זו זכות אדירה לעבוד עם דור צעיר מלא כוחות חיים, עם הרכזים שמוסרים את הנפש על חינוך ועם הקומונריות שמובילות סניפים ביכולת מדהימה. לראות את תנועת הבוגרים, תוכניות לעולים חדשים, כפרי הסטודנטים, של"פ ועוד – זה מחיה את הנשמה. אני רואה איך המפעל האדיר הזה מחיה את האומה וזה מרחיב את הלב".
מעלה חבר// במשך 23 שנה התגורר עם משפחתו ביישוב מעלה חבר, "מקום אהוב עלינו, שם בנינו את ביתנו. כיושב ראש היישוב הייתי שותף להמון תהליכי התפתחות של היישוב. הנוף המרהיב של מדבר יהודה והנוף האנושי ייחודי ואהוב". בשנת 2023, בשיאו של המאבק נגד הרפורמה המשפטית, החליט עם משפחתו לעבור לתל אביב.
תל אביב// "כשהרוחות סערו במדינת ישראל החלטנו שאנחנו צריכים לצאת מהחממה הנוחה ביישוב ולצאת למסע אל האחים שלנו. עברנו לרמת אביב, מקום שהוא שונה ממה שהכרנו. זה היה מסע מטלטל. עברנו בשיא המתיחות וההפגנות. ביום הכיפורים שלפני 7 באוקטובר הייתי חזן בתפילת נעילה באחד מהמניינים ברמת אביב, כשמישהי נכנסה וכמעט גרמה לפיצוץ. התחלתי לבכות כשחשבתי מה קורה לנו כעם".
כולנו אחים// "לשמחת תורה ההוא הגיעו אלינו מני ורחלי, זוג חברים מקצרין. חברים שלהם אמרו להם: 'אתם הולכים לתל אביב, למקום הכי מסוכן במדינת ישראל'. ככה היו התחושות. פחות מ־24 שעות אחרי כן, הבן שלהם, סמל ראשון עמיחי ונינו הי"ד, נהרג על הגנת כפר עזה. תזכורת כואבת ומצמררת שכולנו אחים".
יחד// "המעבר שלנו לתל אביב פתח לנו את הלב לעם ישראל בצורה שאי אפשר לתאר. שכן שלי, שבהתחלה התווכח איתנו על כל דבר, אמר לי אחרי חודש וחצי: אם היית אומר לי שככה אני אוהב את מזכ"ל בני עקיבא – הייתי אומר לך שאתה חי בסרט, ופתאום גדלה כאן אהבה. המסע הזה מלמד שכשנפתח הלב ויש אמון מסוגלים להגיע לפסגות של שיח וקשר".
דור יקום// נושא שבת הארגון של בני עקיבא הוא "ודור יקום וחי", ממילותיו של הרב קוק זצ"ל. "זה בדיוק מה שראינו בשנתיים של המלחמה. ברגעי השפל הנורא ראינו דור שקם ומסתער בשדה הקרב, וראינו בבני עקיבא עין בעין חניכים שקמים ומתנדבים יומם ולילה ונותנים את הכול למען הארץ והעם. פותחים חמ"לים למשפחות מילואים, עזרה לפצועים, מעמדי תפילה לחטופים, לימוד תורה – זה דור יקום וחי. ראינו את זה לנגד עינינו".
הדר// "החלל החטוף הדר גולדין הי"ד, שהושב החודש לקבר ישראל, בחר לכתוב על גבי ההזמנה לחתונה שלו כשהיה בשטחי הכינוס: 'ודור יקום וחי', זה היה החזון. הרמטכ"ל אייל זמיר סיים את ההספד שלו על הדר ממש במילים האלה. זו צוואה שמהדהדת בעוצמה: דור יקום וחי".
יד אחים// לאחרונה מונה גם ליושב ראש מועצת תנועות הנוער. "מועצת תנועות הנוער מהווה שולחן משותף ומקום מפגש לראשי התנועות מכל הקשת הפוליטית והחברתית העוסקים בבעיות אקטואליות, בסוגיות חינוכיות, מעורבות הנוער בתהליכים חברתיים ועוד. זה הביחד שצריך לבנות אותו מהיסוד, כל אחד עם הגוון המיוחד שלו".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// "השעון מצלצל קצת לפני שש כדי להספיק לפתוח את בית הכנסת השכונתי, לימוד תורה ועזרה עם הסנדוויצ'ים – ונסיעה להנהלה הארצית בירושלים. הימים מאוד מגוונים ובעיקר עמוסים בישיבות, משימות מול משרדי ממשלה, ראשי רשויות ועוד. הדובדבן שבקצפת הוא ההגעה לשטח, לסניפים, לתוכניות ההגשמה ועוד".
פלייליסט// "שירי ארץ ישראל הישנה וטובה. באופן כללי הילדים טוענים שאני שייך לליין המיושן".
השבת שלי// "מאז המעבר לרמת אביב השבת היא הזדמנות למפגש עם הקהילה והשכנים, כשבית הכנסת והעשייה בו מהווים מוקד קהילתי מרכזי בשכונה. ועיקר השבת – המשפחה".
דמות מופת// הרב חיים דרוקמן זצ"ל. "האמון העמוק של הרב דרוקמן בבני עקיבא הוא האמון הבלתי נגמר בנשמת הדור והאמונה המוחלטת בריבון העולמים שמצעיד אותנו בבניית הדור, אמונתו וערכיו".
מפחיד אותי// "שלא נהיה ראויים מספיק לדור הענק הזה, שאפילו דור תש"ח מסתכל עליו בהערצה".
משאלה// "'ודור יקום וחי', שיופיע על מלא בכל כוחותיו".
כשאהיה גדול// "להמשיך להוסיף טוב בעמנו ובמדינתנו, ואולי לעשות טוב באיזשהו שלב גם עם השפה הצרפתית שכנראה לא סתם יושבת על הלשון".
לתגובות:
