בימים אלו אנחנו נמצאים בתווך של שתי החלטות קרדינליות שישפיעו על כלכלת ישראל. האחת פורסמה ביום שני – החלטת הריבית. השניה תתקבל ביום חמישי הבא – ההצבעה על תקציב המדינה ועל התוכנית הכלכלית של האוצר.
כתבתי כאן כבר בעבר לא מעט על החשיבות של צמיחת המשק בעת הזו, ונאמר לא מעט על הצורך במנועי צמיחה. אבל יש לזכור שמנועי צמיחה זה לא רק סעיפים שעוסקים בצמיחה בצורה ישירה, איזה פרויקט תעסוקה יוצא דופן בדרום או שדה תעופה בצפון. מנוע צמיחה זה גם הפחתת הריבית המרסנת של בנק ישראל, גם תקציב ביטחון יעיל שמטפל באיומים עלינו ומאפשר ודאות עסקית, וגם תהליכי התייעלות של הממשלה.
הורדת הריבית היתה צפויה, ותחזית ההורדות להמשך של הנגיד והסבריו, היו גם הם צפויים ומאכזבים. מעט מדי, לאט מדי ומאוחר מדי. באיצטלה של שמרנות, מונע הנגיד מהמשק אמירה ברורה לגבי קצב מהיר ורציף של הורדות ריבית שיאפשרו למשק לנהל סיכונים ולקבל החלטות השקעה קדימה. ההטפות שלו לממשלה למשמעת תקציבית והכנסת מנועי צמיחה לתקציב הן בבחינת טובל ושרץ בידו. הוא מונע מהמשק מנוע צמיחה חשוב בדמות אשראי במחיר סביר ופוגע בעקבות זאת בהכנסות הצפויות ממסים ולכן גם בהיקף הגירעון.
בשבוע הבא ב"ליל התקציב" הממשלה תצטרך לקבל החלטות על הרפורמות שיאושרו במסגרת חוק ההסדרים ועל חלוקת התקציב בין מאות הגופים והיחידות והפרויקטים שנדרשים לתקצוב. השמיכה קצרה, והדילמה המרכזית תהיה בין היענות לדרישות משרד הביטחון לבין השקעה במנועי צמיחה. כתבתי כאן בעבר על היכולת המוגבלת של כלכלן באוצר להתמודד עם דרישות הבטחון. כשהרמטכ"ל אומר: אני זקוק לפגזים ולדלק מטוסים כדי לשמור על בטחון ישראל, מאוד קשה, למי שלא בקיא באמת בצרכי המערכת, להכנס למשא ומתן רציונלי. בסופו של דבר, גם השקעה בביטחון שמביאה ודאות עסקית והשקעות זרות היא מנוע צמיחה.
אני פחות חושש מפריצת הגירעון בעת הזו. כדי להוריד את היחס חוב-תוצר, אפשר כמובן לשמור על גירעון נמוך ולהוריד את החוב, אבל אפשר גם להגדיל את התוצר. ככל שההוצאה היא כזו שמקדמת את הגדלת התוצר, המשמעת התקציבית חשובה אך פחות קריטית.
מנועי הצמיחה המרכזי שאני מזהה כיום בחוק ההסדרים ובהצעות התקציב הם תהליכי ההתייעלות הממשלתית המבוססים על שדרוג המערכות הדיגיטליות של הממשלה, ומעבר למדיניות ממשלתית יעילה וקבלת החלטות מבוססות דאטה. גילוי נאות, חברת הייעוץ שבניהולי מספקת בימים אלה ייעוץ כלכלי ואסטרטגי למערך הדיגיטל הלאומי שמוביל תהליכים אלה. במסגרת הייעוץ, אנחנו מנתחים את התהליכים הממשלתיים ואת ההשפעה של שדרוג המערכות על ייעול התהליכים במשק: תכנון ואישורים מהירים יותר לעולמות הנדל"ן, טיפול יעיל יותר בתעסוקה, קיטון בהוצאות הממשלה ועוד. ההשפעה הצפויה היא אדירה, הן ביחס לעלות והן באופן מוחלט. הלואי והתקציב הנדרש יוקצה והפרויקטים יצאו לדרך, לטובת המשק.
לאט מדי ומאוחר מדי: מדיניות הנגיד פוגעת במנועי הצמיחה
תחזית הורדת הריבית של הנגיד מעידה שוב על שמרנות יתר. הכדור עובר לידי הקואליציה, שתהיה חייבת להעביר חוק הסדרים מעודד צמיחה
מה לקרוא עכשיו
עוד מאת אמציה סמקאי
הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37
עוד מאת אמציה סמקאי
אשמנו, בגדנו, האטנו: מי מרוויח מהווידוי של ראשי ה-AI?
עוד בכלכלה
מניית דוראל ירדה 50% מהשיא. האם זו הזדמנות?
עוד בכלכלה
אשליה במבצע: כשהממשלה מייקרת ומאשימה את המדף
עוד מאת אמציה סמקאי
סימני החקלאות הישראלית – תחל שנה וברכותיה
עוד מאת אמציה סמקאי
30 אלף אתרים מחכים שמדינת ישראל תתעורר כבר
עוד מאת אמציה סמקאי
"פצצת הזמן" של גד ליאור: כשהפחדה מתחפשת לעיתונות כלכלית
עוד מאת אמציה סמקאי
מה שטוב ליפן לא טוב למשרד החקלאות הישראלי