יש רגעים בחיי אומה שבהם נדרשת מנהיגות שיודעת להגיד "לא". לא לפופוליזם, לא לפתרונות הקלים, ולא לאינסטינקט המיידי לשלם כל מחיר כדי לקבל שקט עכשיו – תמורת מלחמה אחר כך. השבוע התברר לנו, שוב, שרבים ממנהיגינו לוקים בעיוורון מוסרי ובפחדנות פוליטית. הציטוט שפורסם מפי "גורמים בקואליציה", שלפיו חוק ועדת שמגר לא יעבור כי "זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה", הוא תעודת עניות לממשלה. מי שמתחבא מאחורי מעטה האנונימיות כדי לטרפד חוק חיוני, יודע בתוך תוכו שהוא מוכר את ביטחון המדינה בשביל שקט תעשייתי.
בואו נדבר על "גזרות". האם שחרור 1,027 מחבלים בעסקת שליט היה גזרה שהציבור היה יכול לעמוד בה? באותו רגע זה הרגיש כמו הקלה. חגגנו, חיבקנו, בכינו. אבל את החשבון קיבלנו בריבית דריבית בשבת השחורה. יחיא סינוואר, אדריכל הטבח, הוא תוצר ישיר של אותה "חמלה" רגעית, של אותו חוסר יכולת לעמוד בלחץ. אז מי באמת גזר גזרה על הציבור? אלו שביקשו להציב גבולות, או אלו שנכנעו?
ועדת שמגר, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, ישבה במשך שנים וגיבשה המלצות ברורות: משוואה של אחד תמורת אחד. לא עוד סיטונאות של מחבלים. הוועדה הבינה אז את מה שאנחנו מרגישים היום על בשרנו: כשאין גבול למחיר, התיאבון של האויב רק גדל. ההמלצות הללו נגנזו, הוסתרו והוגדרו כ"סודיות", כי למקבלי ההחלטות היה נוח להשאיר לעצמם מרחב תמרון לכניעה הבאה.
עכשיו, חבר הכנסת אוהד טל ומכון המחקר 'יכין' מנסים לתקן את העוול ההיסטורי הזה. הם מניחים על השולחן הצעת חוק שתכפה על הממשלה את מה שהיא מסרבת לעשות בעצמה: לאמץ אסטרטגיה שתייבש את ביצת הטרור. ההיגיון פשוט: אם לאויב ברור מראש, על פי חוק, שישראל לא יכולה לשלם מחירים מופקעים – המוטיבציה לחטוף צונחת. אבל במקום לחבק את היוזמה הזאת, יש מי שבוחרים להחליש אותנו מבפנים. הטענה ש"לא נכון להגביל את שיקול הדעת" היא מכבסת מילים ל"אנחנו רוצים לשמור על הזכות להיכנע שוב". שיקול דעת שמוביל פעם אחר פעם לשחרור רוצחים המוניים הוא שיקול דעת פגום שחייבים להגביל.
אנחנו עומדים בפני צומת הכרעה. אם נמשיך בקו הנוכחי, שבו כל עסקה היא לגיטימית וכל מחיר הוא "נסבל", אנחנו במו ידינו חותמים על צווי החטיפה של החיילים והאזרחים הבאים. כדי לשנות את המשוואה, אנחנו צריכים להחליף את הדיסקט. אנחנו צריכים להבין שחמלה אמיתית היא הדאגה לכל הציבור ולעתיד המדינה, ולא רק פתרון למצוקה רגעית, כואבת ככל שתהיה. השבוע בכנסת ישראל התכנסו אישים, משפחות חטופים ועוד רבים בהובלת חבר הכנסת אוהד טל – כדי להגיד בקול צלול: הגיע הזמן לאמץ את עקרונות שמגר. הגיע הזמן לחוקק. זה לא יהיה קל, והלב ייקרע, אבל זו הדרך היחידה להבטיח חיים.
לאותם גורמים אנונימיים בקואליציה אני אומר: צאו מהצללים. אם אתם חושבים שנכון להמשיך את מדיניות הכניעה – תגידו את זה בקולכם ותיישירו מבט למשפחות הנרצחים הבאים. ואם אתם מבינים שצריך שינוי – תצטרפו. הציבור הישראלי חזק יותר ממה שנדמה לכם. הוא מוכן לאמת, והוא דורש ביטחון אמיתי, לא אשליות מתוקות שמתפוצצות לנו בפנים.
הכותב הוא בעל הפודקאסט 'על המשמעות'
