שליחו של טראמפ סטיב ויטקוף הודיע לפני שעה קלה על השקת השלב השני של תוכנית 20 הנקודות של טראמפ לסיום המלחמה. ויטקוף הבהיר כי השלב החדש מסמן מעבר מהפסקת אש לפירוק נשק, ממשל טכנוקרטי ושיקום. עפ"י ויטקוף, במסגרת השלב השני תוקם מינהלת מעבר פלסטינית טכנוקרטית בעזה – הוועדה הלאומית למינהל עזה (NCAG) – ויחל תהליך מלא של פירוק נשק ושיקום, בדגש על פירוק כל כוח אדם חמוש לא מורשה. שליחו של טראמפ המשיך והצהיר כי ארצות הברית מצפה מחמאס למלא את כל התחייבויותיו, כולל החזרת החטוף האחרון שגופתו עדיין מוחזקת. "אי עמידה בכך תביא לתוצאות חמורות," הוא הוסיף. לבסוף, ויטקוף ציין כי השלב הראשון הצליח להעביר סיוע הומניטרי היסטורי, לשמור על הפסקת האש, ולהחזיר את כל החטופים החיים ואת גופות 27 מתוך 28 החטופים שנספו.
במהלך היום עלו דיווחים פלסטיניים לפיהם "ועדה טכנוקרטית" פלסטינית בת 15 חברים תקום לטובת ניהול הרצועה, כאשר בראש הוועדה יעמוד עלי שאעת', סגן שר לשעבר ברשות הפלסטינית, באופן שמעלה תהיות לגבי הבהרתה של ממשלת ישראל באשר לתפקידה של הרשות ביום שאחרי בעזה. בעלי תפקידים אחרים שיקחו חלק בוועדה באים מעולם השלטון המקומי, החברה האזרחית והתקשורת ברצועה – ועם זאת, מקורות פלסטינים מתעקשים שלא ניתן לקשר איש מהם לחמאס.
המהלך של טראמפ מגיע על אף שהשלב הראשון של התוכנית – שכלל הפסקת אש והחזרת חטופים – עדיין לא הושלם עד הסוף: גופתו של רני גואילי נותרה ברצועת עזה, בחמאס מסרבים להתפרק מנשקם, ומחבלים מתמידים בניסיונותיהם לפגוע בכוחות צה"ל בעזה חרף "הפסקת האש" המוכרזת – כל זאת על רקע דיווחים שישראל שוקדת על פתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים, וכן דיווחים על כך שממשלת ישראל אישרה תקציב לפינוי הריסות ברפיח.
למרות הפערים הללו, טראמפ מתעקש להתקדם לשלב השני, שכולל את הקמתה של אותה "מועצת שלום" ופריסה של כוחות שמירת שלום בינלאומיים בשם "כוחות הייצוב הבין-לאומיים" (ISF). נציגי חמאס ופלגים פלסטיניים אחרים נמצאים בקהיר לשיחות על השלב השני, כאשר מקורות מצריים מדווחים שהדיונים יתמקדו בפירוק הנשק של חמאס – נושא מרכזי שחמאס מסרב לו.
נזכיר כי תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שאושרה במועצת הביטחון של האו"ם בנובמבר 2025 באמצעות החלטה 2803, מתווה מנגנון ממשל ייחודי לעזה. במרכזה עומדת מועצת השלום (Board of Peace), שתפקידה לפקח על סיוע, שיקום, ומינהל אזרחי יומיומי. המועצה, בראשות טראמפ עצמו, תכלול 15 חברים ממדינות מובילות בעולם. ניקולאי מלאדנוב, דיפלומט בולגרי ששימש כמתאם תהליך השלום של האו"ם למזרח התיכון, מונה ליו"ר המועצה – ובמהלך השבוע החולף נפגש עימו ראש הממשלה נתניהו.
לצד מועצת השלום יפעל כוח ייצוב השלום הבינלאומי שעל פי התוכנית אמור לספק אבטחה בפנים ובגבולות, לאמן "כוח משטרה" פלסטינים, ולסייע בפירוק הנשק בשטח – אם כי עד כה כל השחקניות הפוטנציאליות הביעו חוסר נכונות להתחכך עם חמאס ופלגים פלסטיניים אחרים במרדף אחר הפירוז מנשק. לפי התוכנית, הכוח יפעל תחת סמכות "מועצת השלום" תוך היוועצות עם ישראל ומצרים (אך ללא זכות וטו לישראל).
לפי דיווחים, המדינות שצפויות להיות מוזמנות ל"מועצת השלום" כוללות את ערב הסעודית, מצרים, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה – וכן הפטרוניות של חמאס, קטר ותורכיה. איטליה כבר התחייבה להעמיד חיילים לכוח ייצוב השלום – וגם אינדונזיה הודיעה על כוונתה להשתתף. בעבר דווח כי גם אזרבייג'אן הביעה נכונות לקחת חלק בכוחות הייצוב – אך בהמשך היא חזרה בה מרצונה. גם פקיסטן הציעה עצמה לכוחות הייצוב, וכן תורכיה – אלא שישראל דוחה בתקיפות כל תפקיד של אנקרה ברצועת עזה, בשל קשריה האידיאולוגיים והארגוניים לחמאס.
היום (שלישי) עלו דיווחים כי גם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר שוקל להצטרף למועצת השלום, אך טרם התקבלה החלטה רשמית בעניין. באופן מעניין, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר היה אמור למלא תפקיד מרכזי במועצה ואף לעמוד בראשה, אלא שלאחר התנגדות של מדינות ערב ומוסלמיות בשל תפקידו בפלישה לעיראק ב-2003 הוא חזר בו, וכעת הוא צפוי להצטרף לוועדה ביצועית נפרדת לצד יועציו של טראמפ ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף.
עבור ישראל, הקמת מועצת השלום וכוח ייצוב השלום מעלה שאלות מורכבות לגבי חופש הפעולה הצבאי בעזה, תוך יצירת סיכון פוטנציאלי שפעולות צבאיות ברצועה יפגעו בחיילים ממדינות זרות וייצרו סערות דיפלומטיות נוספות. למרות שהתוכנית מזכירה כי יש להיוועץ בישראל, הרי שאין לה כל זכות וטו, ונוכחות בינלאומית משמעותית בשטח עשויה להגביל את יכולתה של ישראל לפעול בכל עת נגד איומים מזוינים. השאלה המרכזית היא כיצד תשמר ישראל על יכולתה להגיב במהירות לאיומים ביטחוניים בעוד מועצה בינלאומית מפקחת על השטח.
בנוסף, הדרישה לפירוק מלא של נשק חמאס היא תנאי קריטי לנסיגות ישראליות נוספות בשטח. כל עוד חמאס מסרבת למסור את החטוף האחרון ונותרת בסירובה להתפרק מנשקה, תישאר מתיחות שעלולה לסכל את היישום המלא של התוכנית. ראש הממשלה נתניהו כבר התבטא בעבר ואמר כי ישראל תתעקש על פירוז חמאס מנשק ואף תעשה זאת בעצמה במקרה שכוח הייצוב לא יצליח לעשות זאת – ויהיה עליה למצוא את האיזון העדין שבין שיתוף פעולה עם המנגנון הבינלאומי לבין שמירה על האינטרסים הביטחוניים החיוניים ועמידה ביעדי המלחמה שהציבה ממשלת ישראל בראשיתה.
המעבר לשלב השני של תוכנית טראמפ מסמן נקודת מפנה פוטנציאלית בניהול הסכסוך. עם זאת, הצלחתה תלויה ביכולת לטפל באתגרים המיידיים שטרם נפתרו ובהקמת מנגנון שייתן מענה לצרכי כל הצדדים במציאות המורכבת של המזרח התיכון.
