דילוג לתוכן הראשי

העדכונים של בשבע, ישירות אליכם

בוחרים ערוץ אחד — ומקבלים רק את מה שחשוב.

ערוץ הוואטסאפ עדכונים נבחרים, בלי רעש קבוצת הוואטסאפ אותם עדכונים, בקבוצה ערוץ הטלגרם למי שחי בטלגרם
מדיני

ביחסים מול סעודיה אסור לתת מתנות חינם

המהלכים שמבצעים החות'ים מאיימים על כל העולם, אך הנפגעת העיקרית היא סעודיה שלא מצליחה להגיב. האם ישראל צריכה להצטרף לאירוע?

כבשו יעדים מרכזיים בדרך להשתלטות על מיצר באב אל מנדב. כוחות החות'ים. שאטרסטוק
כבשו יעדים מרכזיים בדרך להשתלטות על מיצר באב אל מנדב. כוחות החות'ים. שאטרסטוק

הזירה התימנית עוברת בימים אלה טלטלה משמעותית, שהשלכותיה חורגות הרבה מעבר לגבולות תימן. החות'ים הצליחו בשבוע האחרון להשתלט על שורה של מוקדים לאורך החוף המערבי, בהם העיר אל-מוח'א, הנתפסת כמפתח בדרך להשתלטות על באב אל-מנדב, ואף להגיע עד לאי מיון, הנמצא בלב באב אל-מנדב עצמה. במקביל הם הגבירו את הלחץ על סעודיה, באמצעות מתקפות על מתקני אנרגיה, ערים ובסיסים צבאיים.

ההתפתחות החמורה ביותר מבחינת ריאד הייתה הפגיעה בצינור העברת הנפט בין מזרח למערב, שנועד לאפשר לסעודיה לעקוף את מצר הורמוז ולהעביר נפט מהמזרח אל נמל ינבע שבים האדום. הפגיעה מוכיחה שמדובר בחלק של מהלך איראני רחב לחבל שוב באספקת האנרגיה ולייצר לחץ על המפרץ והאזור כדי להביא את וושינגטון לוותר במו״מ.

התגובה הסעודית מעידה כי ריאד מבינה את חומרת השעה. לפי דיווחים, יורש העצר מוחמד בן סלמאן ביקש מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ סיוע צבאי ישיר במערכה נגד החות'ים, אך וושינגטון העדיפה בשלב זה לספק מודיעין, יועצים וסיוע למטרות תקיפה, ולא להיכנס בעצמה למערכה. במקביל, דווח כי סעודיה פנתה גם למדינות המפרץ ולשותפותיה במסגרת "ברית מכה", שנחתמה רק לפני כחודש בין סעודיה, תורכיה ופקיסטאן. אלא שעד כה הברית מתקשה להפגין את המשמעות המעשית שהובטחה לה: פקיסטאן הצהירה כי היא בוחנת סיוע לסעודיה, אך הדגישה שאין כרגע דיון בפעולה צבאית; ואף נשמעו טיעונים לפיהם כי הברית תקפה רק לעימותים עתידיים, ולא לסכסוכים שכבר היו פעילים בעת החתימה.

השתיקה של שותפותיה האזוריות של סעודיה בולטת במיוחד. איחוד האמירויות, שבעבר הייתה השחקנית הצבאית היעילה ביותר במחנה האנטי חות'י, מצויה ביחסים מתוחים עם ריאד מאז העימותים סביב כוחות דרום תימן בדצמבר והדחיקה של כוחותיה מהאזור. למעשה, עצם הצורך של ריאד לפנות לוושינגטון, למרות ניסיונה בשנים האחרונות לבנות לעצמה ארכיטקטורה ביטחונית עצמאית יותר, ממחיש את עומק המצוקה של סעודיה – שאינה מסוגלת לפעול בזירה זו באופן יעיל לבדה, וזאת לצד קשייה הכלכליים והחברתיים והביטחוניים האחרים.

אולי יעניין אתכם

הדילמה הישראלית: להתערב או להישאר בחוץ

מכאן מגיעה השאלה המעניינת ביותר עבור ישראל. לפי דיווחים בתקשורת, מפי "גורמים דיפלומטיים אזוריים", סעודיה ביקשה סיוע גם מישראל בהתמודדות עם האיום החות'י. יש להתייחס לדיווח הזה בזהירות: אותם גורמים עשויים להיות בעלי אינטרס להביך את ריאד, להלהיב את ישראל או לקדם אג'נדה אזורית מסוימת, ואי אפשר בשלב זה לדעת עד כמה הוא משקף פנייה סעודית רשמית. אבל גם אם הדיווח אינו מדויק, עצם השאלה כיצד ישראל צריכה להגיב לבקשה כזו היא חשובה.

מצד אחד, קשה להתעלם מהאינטרס הישראלי המובהק. החות'ים אינם רק בעיה סעודית. הם חלק מהמערך האיראני האזורי, פוגעים בחופש השיט בים האדום, פגעו קשות בפעילות נמל אילת ומאיימים על האינטרסים הכלכליים והביטחוניים של ישראל. ישראל כבר השקיעה מאז תחילת המלחמה בבניית תשתית מודיעינית משמעותית ביחס לזירה החות'ית, ולצד היכולות האוויריות שכבר הפגינה – אין ספק שירושלים מסוגלת להעמיד אפשרויות רבות לרשות מאמץ אזורי רחב יותר להילחם בחות'ים. יתרה מכך, אם סעודיה והכוחות התימניים יצליחו להפעיל לחץ קרקעי אמיתי על החות'ים, הדבר עשוי לשרת אינטרס ישראלי חשוב: להעסיק את הארגון בזירה הפנימית ולהחליש את יכולתו לפעול נגד ישראל.

מצד שני, קשה להתעלם מהמצב המדיני. בחודשים האחרונים סעודיה הפגינה כלפי ישראל כתף קרה מופגנת ומובהקת: היא הסתייגה שוב ושוב מהתקדמות בנורמליזציה, הקפיאה יוזמות חשובות כמו IMEC, התקרבה לתורכיה ולפקיסטן ואף פתחה ערוצים עם גורמים הקשורים לאחים המוסלמים. ישראל אינה יכולה להפוך לפתע לקבלן הביטחון של סעודיה ללא תמורה. אם אכן תגיע בקשת סיוע, יש לבחון אותה כחלק מעסקה רחבה יותר, שבה התרומה הישראלית תתורגם לדיווידנדים מדיניים: תמיכה סעודית מחודשת ב-IMEC, הקלות בביקורי ישראלים בסעודיה, התקרבות שקטה בנושא הנורמליזציה, ואולי גם שיתוף פעולה בסוגיות שבהן לישראל ולסעודיה אינטרס משותף, מסוריה ועד עזה.

מהלך כזה צריך להיעשות בתיאום הדוק עם ממשל טראמפ. וושינגטון כבר ניסתה בעבר לדחוף את סעודיה לעבר ישראל, אך נתקלה בהתנגדות. כעת נוצר מנוף חדש: סעודיה זקוקה לעזרה, ישראל יכולה לספק חלק ממנה, וארה"ב יכולה לתווך בין הצרכים הביטחוניים לבין האינטרסים המדיניים. רצוי גם שהסיוע הישראלי יינתן, ככל האפשר, במסגרת CENTCOM ובאופן שיחזק את האינטגרציה המבצעית בין ישראל לארכיטקטורה האמריקנית באזור.

ישראל אינה צריכה לסייע לסעודיה מתוך אהדה לריאד או מתוך תקווה להסכם שאולי לא יגיע – היא צריכה לעשות זאת משום שהחלשת החות'ים היא אינטרס ישראלי מובהק. אבל אם יש בידי ישראל נכס שסעודיה זקוקה לו, אין סיבה להעניק אותו בחינם. המדיניות הנכונה היא לסייע, אך לעשות זאת בשום שכל: דרך המערכת האמריקנית, בלי חשיפת מקורות, ובתמורה לדיווידנדים שיחזקו את האינטרסים הישראליים, ושיוכיחו את מה שכבר ידוע לרבים ברית מכה כמו הציר השיעי – הן משענת קנה רצוץ; שת״פ גלוי עם ישראל מביא ברכה וביטחון.

הכותב הוא חוקר בכיר בתוכנית האזורית ב״מיינד ישראל״

מה לקרוא עכשיו