המערב סוגד לשקט, ואלשרע מחסל את האוטונומיה הכורדית

משטר אלשרע בסוריה הכריז אתמול על "הסכם הפסקת אש" היסטורי מול "כוחות סוריה הדמוקרטיים" הכורדיים (SDF) – שנחתם במעמד צד אחד ובהיעדרו של מפקד SDF מזלום עבדי, לטענת התקשורת הסורית "בשל מזג האוויר". זאת, לאור הנסיגה המוחלטת של כוחות כורדיים מאזורים שהיו בשליטתם בעשור האחרון ממערב לנהר הפרת.

ההסכם כולל מספר סעיפים כדוגמת פירוק מעשי של המבנה הצבאי הכורדי באמצעות אינטגרציה אישית – ולא מוסדית – של לוחמים בצבא הסורי, העברת שליטה מוחלטת באלרקה ודיר אלזור למשטר, הפחתה דרסטית של הנוכחות הצבאית בעיר הכורדית קובאני, השתלטות של כוחות אלשרע על כל שדות הנפט והגז באזור, מינוי מושל מטעם אלשרע למחוז אל-חסכה, ודרישות נוספות שמשמעותן למעשה סוף לאוטונומיה הכורדית. אלשרע אמנם התחייב בהסכם לשמר את הייחודיות התרבותית של הכורדים בארצו ולחזרתם לשכונותיהם ההיסטוריות בחלב – ואף רמז למנהל עצמי אזרחי משונמך מסוים – אך מקולות מהשטח עולה כי הכורדים רואים בהסכם הכפוי את קיצה של תקופת האוטונומיה הכורדית בצפון מזרח סוריה, ומזהירים מפני אפשרות של הידרדרות למעשי טבח נוספים נגד הכורדים.

ההסכם הוא תוצאה של רצף אירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים: המשך המשא ומתן בין עבדי לבין אלשרע בדמשק על שילוב הכורדים בסוריה החדשה המתהווה, התגלעות עימותים בשכונות הכורדיות בעיר חלב שהובילו לטיהור אתני של 155 אלף כורדים מהעיר, וקמפיין צבאי שנועד לבסס את שליטת משטר אלשרע באזורים שהיו תחת שליטה כורדית בצפון מזרח סוריה.

כחלק מהקמפיין הצבאי הזה, בימים האחרונים נכבשה אלרקה – העיר ששימשה כבירת דאעש במשך כמה שנים, ואשר שוחררה בעבר במחיר כבד על ידי כוחות סוריה הדמוקרטית (SDF) הכורדיים. סרטונים מהעיר הראו תושבים ערבים-סוניים מפילים פסל שהוקם לזכר הלוחמות הכורדיות שנפלו בקרב על העיר – סמל למתרחש באזור כולו. אמנם אלרקה מאוכלסת ברובה המוחלט על ידי ערבים סונים, אך נפילתה מייצגת את קריסת השליטה הכורדית באזורים שמעבר לליבת השטח האוטונומי שלהם, המכונה "רוג'אבה". גם דיר אלזור, עיר ערבית משמעותית נוספת שנשלטה על ידי הכורדים, הועברה למעשה לידי משטר אלשרע על פי אותו הסכם.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אהד מרלין ביחסים מול סעודיה אסור לתת מתנות חינם

עוד מאת אהד מרלין הטרם תדע כי אבדה טהרן? ארה"ב חונקת את הכלכלה האיראנית

בגידה בחסות התעלמות המערב

יממה לאחר ההכרזה על ההסכם, סימני שאלה רבים מרחפים מעליו. כזכור, מפקד כוחות SDF מזלום עבדי עצמו לא הופיע בטקס החתימה, עובדה שאולי תאפשר לו מרחב הכחשה עתידי מסוים. כמו כן, דיווחים מהשטח מעידים כי ההסכם אינו מיושם בפועל, וכי הכורדים ממשיכים להתמודד עם לחץ צבאי משמעותי מצד כוחות אלשרע. בהקשר זה יש לציין כי בעבר דווח שאלשרע הציע סעיפים "אדיבים" יותר כלפי הכורדים, שכללו אינטגרציה ארגונית של SDF לתוך הצבא וממשל עצמי ברמה גבוהה יותר – אך ההסכם הנוכחי, כאמור, משנמך את השלטון הכורדי במקום.

את ההסכם ניתן לתאר כהישג משמעותי של נשיא סוריה אלשרע ושל בן בריתו ואויב הכורדים המושבע ארדואן: הכורדים הפכו מבודדים לחלוטין, השטחים בעלי הרוב הערבי והמשאבים נכבשו מידיהם, והם נאלצים לסגת אל לב רוג'אבה. כל זאת תחת התעסקות תקשורתית עולמית בנושאים אחרים – מגרינלנד ועד איראן – ובחסות העדפה מערבית של שקט תעשייתי וחיזוק משטר אלשרע, על חשבון המיעוטים המקומיים, ובהם גם העם הכורדי.

התגובה האמריקנית להסכם מדברת בעד עצמה. טום באראק, המשמש שגריר בתורכיה ושליח טראמפ לאזור, בירך על "הסכם הפסקת האש" והתפייט על האומץ של שני מנהיגים סורים שהתנגדו כל אחד בדרכו לעריצות של המשטר הקודם וכעת בחרו לשלב ידיים ולשתף פעולה למען עתיד ארצם במקום להמשיך להיות אויבים.

מול האופטימיות הוורודה שבאראק ניסה לפזר, כורדים רבים ברשתות הביעו את אכזבתם מהתמיכה שזוכה לה אלשרע בממשל האמריקני. כזכור, ארה"ב הגדירה את הכורדים כבעלי בריתם במלחמה בדאעש בעשור הקודם, והממשל האמריקני אף לקח חלק פעיל בחימוש של SDF.

כעת פעילים כורדים מספרים על תחושות קשות של נטישה בעת צרתם הגדולה, של חשש קיומי מהמשטר העוין אותם – אשר נתמך בידי האמריקנים, ואשר נאמניו כבר ביצעו מעשי טבח במיעוטים אחרים כדוגמת דרוזים, עלוים ונוצרים. על פי תיאורם, השותפים הוותיקים של ארה"ב – הכורדים החילוניים והמתונים – הפכו בן רגע לקורבן העיקרי של הסדר החדש. מזלום עבדי עצמו הסביר את הנסיגה הכורדית כמהלך שנועד למנוע "שפיכות דמים" נוספת, ואולי כוונתו כאן לאיומים של נאמני המשטר נגד הכורדים.

הטיהור האתני בחלב, כיבוש אלרקה, וההסכם הכפוי על ה-SDF – כל אלה מהווים פרק נוסף בטרגדיה הכורדית – עם ללא מדינה המפוזר על פני ארבע ארצות מודרניות שונות, המשלם שוב ושוב מחירים כבדים במשחקי הכוח האזוריים, חרף הסיוע שסיפק במלחמה בטרור העולמי.

הזווית הישראלית

התפתחויות אלה נושאות השלכות ישירות על האינטרסים הישראליים. אוטונומיה כורדית חזקה הייתה יכולה לשמש משקל נגד לעלייתן של תורכיה ואיראן האסלאמיסטיות, לתרום ליציבות אזורית, ולאתגר את אלשרע מבית במקרה של התעצמות האלמנט הג'האדיסטי במדינה. זאת, בייחוד לאור העובדה שמעבר לשאלה המוסרית-הגיאופוליטית בדבר זכותם להגדרה עצמית, הכורדים הוכיחו בעבר נכונות לשיתוף פעולה עם ישראל בזירות שונות ומהווים בעלי ברית טבעיים של ישראל מבחינה אסטרטגית, גיאופוליטית ואף תרבותית.

אלא שממשל טראמפ והעולם כולו סבורים אחרת, והקהילה הבין-לאומית מובילה מגמה להעצמה, עידוד וביסוס של משטר אלשרע בסוריה מאוחדת, למרות עברו המפוקפק וחרף הסכנות המרחפות מעל חיי המיעוטים במדינה. מולם, ירושלים מביטה בדאגה לעבר ההתעצמות של גורמים ג'האדיסטיים בסוריה ושיתוף הפעולה המעמיק עם תורכיה האסלאמיסטית – אחת הפטרוניות של חמאס ויריבה אזורית חדשה-ישנה, שזוכה בעצמה לאהדה גדולה ולאמון רב מממשל טראמפ.

חרף הווקטור העולמי, אל לה לישראל לוותר על שיתוף פעולה עם הכורדים במרחב, ככוח מתון ונחוש שהוכיח את מחויבותו להילחם באותן אידיאולוגיות שישראל נאבקת בהן. על מקבלי ההחלטות בישראל יהיה לבחון כיצד ניתן בכל זאת להושיט יד לכורדים, להבטיח את שלומם, ולשמור על האינטרסים הישראליים באזור – כל זאת מבלי לעורר שדים מרבצים ובלי לייצר חיכוכים מיותרים מול הממשל האמריקני.

הכותב הוא חוקר התוכנית האזורית ב"מיינד ישראל".