תנו לה להסביר

הסלון בביתה של ציפי חוטובלי ביישוב לשם שבשומרון עדיין מלא בשלטי "ברוכים הבאים". מי שכיהנה כשגרירת ישראל בממלכה המאוחדת של בריטניה בחמש השנים האחרונות, סיימה לאחרונה את שליחותה הדיפלומטית ושבה עם משפחתה ארצה.

במשך חמש שנים ייצגה חוטובלי את המדינה ודאגה לקידום האינטרסים וטיפוח הקשרים המדיניים של ישראל. היא נפגשה ביחידות עם המלכה האם בארמון בקינגהאם, התרועעה עם הנסיכה קייט מידלטון, ופגשה פנים אל פנים ראשי ממשלה, שרים בכירים וקובעי מדיניות בריטיים. שנות כהונתה היו סוערות במיוחד, ובמהלכן התרחשו מגפת קורונה עולמית, מבצע שומר החומות, טבח ה־7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא. חוטובלי נאלצה להתעמת עם גל עכור במיוחד של אנטישמיות אלימה וקולנית נגד ישראל. לאחרונה סיימה את כהונתה כשגרירה, ובימים אלה היא מתאקלמת מחדש בישראל, ופותחת פרק חדש בחייה.

הנחיתה בישראל, אחרי זמן ממושך בנכר, הייתה טובה מהצפוי: "משרד החוץ תמיד אומר שהשנה הראשונה לשליחות וגם החזרה לארץ הן הקשות ביותר. הטענה היא שהקושי לחזור הוא לא פחות מאתגר מהקושי להגר למדינה אחרת. ואני יכולה להגיד שבגלל הגעגועים החזקים שהיו לנו לארץ, והמלחמה שכמובן הפכה את המציאות על פיה והגבירה בנו את הרצון לחזור הביתה – זו הייתה חזרה מתוך רצון גדול להיות שוב בבית".

ובכל זאת, זה שינוי דרמטי בחיים. במשך חמש שנים את בעשייה נון־סטופ, נושאת בתפקיד מלא באחריות ועם הרבה מכובדות וטקסיות, ופתאום את פשוט ציפי מלשם.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת רבקי גולדפינגר "חדר חדש שנולד בתוך הלב"

עוד מאת רבקי גולדפינגר עניין אישי והפעם עם מירי מיכאלי

"כן, אבל אני מרגישה ש־15 השנים של השליחות הציבורית נמשכות גם עכשיו. לא הפסקתי להיות שליחת ציבור. אני רואה את כל הדברים שעשיתי, חברת כנסת ושרה וסגנית שר חוץ ושגרירה – כל זה הוא חלק ממה שאני קוראת לו חיים של שליחות. וגם היום אני רואה במה שאני עושה שליחות".

חוטובלי הצטרפה לסגל אוניברסיטת אריאל כמרצה ללימודי ממשל והסברה. "בחרתי במודע באוניברסיטה הזאת בגלל המיקום האידאולוגי החשוב והאסטרטגי שלה. נתנו לי גם תפקיד בהנהלת האוניברסיטה. מבחינתי לצרף את שמי לאוניברסיטה הזאת זה חלק מהרצון שלי לחזור לעשייה האידאולוגית באזורי יהודה ושומרון. ואולי במיוחד אחרי השנים בלונדון, שם אתה רואה עד כמה המלחמה היא על עצם הקיום שלנו וכמה חשוב לפתח את ההתיישבות וכמה היא באמת קריטית לעתיד המדינה. כך שאני מרגישה שהחיים שלי היו בשליחות ונשארו בשליחות".

אחד היתרונות בשיבה לישראל, משתפת חוטובלי, הוא להתנהל בלי אבטחה. "החוויה הכי טובה היא לחיות בלי אבטחה. שגריר ישראל בלונדון מאובטח כמו ראש ממשלת בריטניה, עם אותה יחידה לאבטחת אישים".

כשבעצם את לא יכולה ללכת לשום מקום לבד?

"אין מציאות כזאת. וכשהיינו יוצאים למסעדה אז המאבטחים היו יושבים שולחן לידנו. זאת לא בדיוק הרגשה של פרטיות", היא מחייכת. "לכן החוויה הכי משחררת היא החוויה שאתה חופשי בלי אבטחה מסביבך. הולכים איתך לבית הכנסת, לאירועים, לפגישות, לראיונות. אבל תוך כדי, הבנתי שהאבטחה הכבדה עליי כשגרירה היא לגמרי הכרחית". חוטובלי מזכירה את האירוע הטראגי שהתרחש בשגרירות הישראלית בלונדון בשנת 1982. "הייתה התנקשות בשגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב ז"ל. כך שיש לשגרירות לצערנו היסטוריה קשה מאוד".

והתקופה הנוכחית של המלחמה עם העלייה הדרמטית באנטישמיות בטח הגבירה את הצורך.

"לגמרי. היה מקרה שמחבל חדר אל השגרירות ונעצר על ידי המאבטחים", היא משתפת. "בערב יום הזיכרון האחרון בדיוק יצאתי מהשגרירות, ופתאום קיבלנו התראה מצוות האבטחה שיש חדירת מחבל לתוך המבנה. לשמחתנו הוא נתפס. היה גם ניסיון של תא טרור איראני לבצע פיגוע בשגרירות. למזלנו גם המזימה של האיראנים סוכלה שעות לפני ביצוע הפיגוע".

כשגרירה התמודדת עם שנים סוערות מאוד.

"כשנסעתי להעביר הרצאה באוקספורד, שזה הדבר הכי טבעי בעולם, מאה שוטרים בריטים הגיעו לאבטח את האירוע. וזה היה עוד לפני ה־7 באוקטובר", היא מדגישה. "פינו אותי מבית הספר לכלכלה של לונדון לאחר שבמקום הייתה הפגנה פרו־פלשתינית אלימה וקריאות גנאי לעברי. במבצע עם כלביא, הייתה תקופה שהיינו בעוצר בבית ולא יכולנו לצאת. אז את מבינה שהחזרה לארץ מתוקה וטובה לנו? זאת הרגשה נפלאה לחזור הביתה".

השגרירה הכי צעירה

למסעה כשגרירת ישראל בבריטניה יצאה חוטובלי, כיום בת 47, באוקטובר 2020 עם בעלה אור ושלוש בנותיהם הקטנות: מעיין, אלירז ונועה. "הגענו בקורונה", היא משחזרת. "השנה הראשונה שלנו הייתה מאתגרת, כי בגלל הקורונה העולם נעצר ובתי הספר היו סגורים. יש במשרד החוץ מושג שנקרא 'נס חנוכה', שאומרים שהילדים תופסים את השפה עד חנוכה. התקשרתי לפסיכולוגית של משרד החוץ ושאלתי בדאגה: אמרתם נס חנוכה, ועכשיו כבר פורים ופסח ועדיין אני לא רואה שהן יודעות אנגלית. היא הרגיעה אותי שבסוף זה מגיע, וכך היה. היום הן מדברות שוטף אנגלית בריטית".

איפה הן למדו?

"בבית ספר יהודי חם עם המון ציונות ואהבת הארץ. היו שם חבר'ה מהקהילה של בית הספר שהתגייסו לצה"ל במלחמה. מהקהילה היהודית בבריטניה היו 200 חיילים בודדים ששירתו במלחמה בתקופה שאני כיהנתי. זה נתון מדהים", היא אומרת בהתפעלות. "זאת קהילה מאוד ציונית ומאוד חמה".

להיכנס לנעלי השגרירה בתחילת הדרך היה לך טבעי, או שהיית צריכה זמן לעכל את המעמד?

"לתפקיד הזה הגעתי כבר מתפקידים בכירים בממשלה. הייתי סגנית שר החוץ כשראש הממשלה החזיק בתיק החוץ, והייתי עם ראש ממשלת ישראל בקרבה מאוד גדולה סביב הסוגיות הדיפלומטיות והמדיניות הבוערות. אז ברור שזאת זכות גדולה להיות שגרירה, אבל אני לא הרגשתי שזה תפקיד קשה יותר ממה שכבר עשיתי. החשיבה שלי הייתה 'נסתרות דרכי ה", כל פעם לפתוח בשליחות חדשה, כי זה לא מקום שכיוונתי אליו. אני כל כך ישראלית ואוהבת את החיים בארץ, שבאמת לא דמיינתי לצאת לחמש שנים למקום אחר. אז אולי היה ממד של הפתעה", היא מודה. "אבל לא הגעתי מהאולפנה היישר ללונדון, הגעתי מהכנסת, הגעתי מהממשלה והגעתי עם הרבה ביטחון בכוחי ואמונה בשליחות הגדולה".

לתפקידה כשגרירה התייצבה חוטובלי עם שלוש ילדות קטנות, מראה נדיר בבית השגריר. "נועה הקטנה שלי הייתה בת שנתיים, קטנטונת ממש. בית השגריר לא ראה מעולם חוויה כזאת של משפחה שמגיעה עם שלושה ילדים קטנים", היא צוחקת. "אני זוכרת שהמאבטח הישראלי אמר לי בחיוך: אני לא מכיר את הבית הזה ככה. פתאום יש צעצועים ויש אווירה של משפחה צעירה. בשגרירות יש קיר עם תמונות של השגרירים. אחרי שעזבתי שלחו לי את התמונה שלי שנוספה לקיר, וזאת הפעם הראשונה שיש שם אישה. אני גם הצעירה ביותר מהשגרירים שכיהנו בלונדון ופעם ראשונה אמא לילדים קטנים. אלה דברים מאוד חריגים בנוף השגרירותי ואני יכולה להגיד לך שזאת הייתה חוויה יוצאת דופן לטובה", היא מציינת.

"בסוף בבית השגריר מתקיימות ארוחות ערב רשמיות וקבלות פנים. התארחו אצלי בבית ראשי ממשלת בריטניה, שרים בכירים ואישי ציבור בולטים. רבים מהם התארחו אצלנו לסעודת שבת. אני קוראת לזה דיפלומטיה יהודית במיטבה. שר החוץ הבריטי, שהתארח אצלנו לסעודת שבת, הפך אחרי זה להכי פרו־ישראלי בעולם. ממש הרגשתי איך האירוע האינטימי הזה של סעודת שבת, שהוא מעולם לא חווה, כי זה לא משהו נפוץ שמזמינים שרים לבית יהודי ככה, היה לו משמעותי".

מה לדעתך דיבר אליו?

"אני חושבת שיש בסעודת שבת קסם שאי אפשר להשיג בשום ארוחה אחרת ביום חול. אלה לא אנשים שאפשר להרשים עם אוכל טוב או כל מיני דברים חומריים. הרוח מרשימה הרבה יותר. משהו שמאוד ריגש את האורחים שלי היה שאין פלאפונים בשבת. אירחנו את מי שהיא היום יושבת ראש המפלגה השמרנית בבריטניה, קמי בדנוק. היא הגיעה עם שלושה ילדים קטנים. הילדים שלה עלו לקומה השנייה לשחק עם הילדות שלי והיא אמרה לבעלה: אתה לא יכול להשתמש פה בפלאפון, בדקתי ויהודים לא משתמשים בטלפון בשבת. מכאן זה עולם שלם של שיחה על איך נראית שבת בלי אמצעים דיגיטליים. השיח שנפתח בשבת אין שני לו. אתה מתחיל לדבר בעומק של דברים על החוויה היהודית".

מנכ"ל BBC התפטר

ב־7 באוקטובר, שמחת תורה תשפ"ד, הייתה חוטובלי בביקור מולדת בארץ. "היינו בביקור משפחתי. בחג היינו אצל ההורים שלי. בשש וחצי אזעקה ראשונה, בשמונה אזעקה שנייה. בתשע מגיע מישהו מבית הכנסת ומשתף: אנחנו באירוע מטורף. יש מתקפה בדרום. אני מבינה שאנחנו באירוע מלחמתי. אני פותחת את הטלפון ומעירה את הצוות שלי בשגרירות. אמרתי: חברים, אנחנו במלחמה. קדימה, צריך לפתוח את השגרירות. וביום ראשון אני ממהרת לתפוס את המטוס הראשון ללונדון כדי לחזור לשגרירות לעבוד", היא משחזרת.

"הדבר הראשון שעשיתי היה לפנות ליועץ המדיני של ראש ממשלת בריטניה דאז, והודעתי לו שאנחנו נמצאים באירוע מלחמתי ואנחנו צריכים עזרה. ובאמת הבריטים מאוד נרתמו לסייע. זאת עדיין הייתה ממשלה שמרנית, לא ממשלת הלייבור של היום", היא מחדדת. "ראש ממשלת בריטניה, רישי סונק, הגיע מיד אחרי ביידן לישראל וביקר בירושלים. הוא נאם ונתן הצהרת תמיכה מאוד חזקה בישראל. הוא אמר את המשפט: אנחנו נתמוך בכם עכשיו, אנחנו נתמוך בכם בהמשך, אנחנו נתמוך בכם תמיד. בעצם הוא אמר: התמיכה בישראל היא תמיד בתחילת פעולות צבאיות, כי אנשים עומדים עם ישראל בשלב הזה, אבל מהר מאוד ישראל מאבדת את הלגיטימציה. אנחנו, לעומת זאת, לא נשכח ונתמוך בכם גם כשזה ייראה שזה קשה לתת לכם לגיטימציה. והוא באמת עמד במילה שלו".

מתי היה השלב הזה, שבריטניה התהפכה והפכה לעומתית לישראל?

"כל עוד השמרנים היו בשלטון, הייתה תמיכה בריטית מאוד מרשימה בישראל. בריטניה התהפכה בבחירות שפתחו עידן חדש וקשה מול הלייבור. וזה דיון שלם על הדמוגרפיה הבריטית והמיעוט המוסלמי שמכתיב את הטון", היא אומרת.

ואכן, במהלך השנים הללו חלה הידרדרות ביחסי בריטניה-ישראל, כאשר ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הודיע שארצו תכיר במדינה פלשתינית, אלא אם ממשלת ישראל תנקוט צעדים ממשיים כדי לסיים "את המצב המחריד בעזה", כלשונו. השגרירה חוטובלי אפילו זומנה לשיחת נזיפה בעקבות אישור תוכניות הבניה בשטח E-1.

"אני חושבת שלישראלים קשה לתפוס את המורכבות הזאת בפוליטיקה הבריטית. לקח לי הרבה זמן להסביר שיש לנו ידידים נורא גדולים בבריטניה. כי מבחינת הישראלים, בריטניה היא עוינת. וכשהגעתי ללונדון והתקבלתי בחום אדיר במפלגה השמרנית באחד הכנסים הראשונים, ממש הרגשתי בת בית. הייתה הרבה הערכה ליכולות של ישראל. גם אני הופתעתי מעוצמת התמיכה. היום זו כמובן ממשלה אחרת, זו ממשלת שמאל על מלא, ולמעשה יש כאן פוליטיקה פנימית שמנהלת את תפיסת העולם של יחסי החוץ", היא מסבירה.

במהלך המלחמה חוטובלי התגייסה למאבק הסברה מורכב ומאתגר למען מדינת ישראל: "זה היה חלק מאוד חשוב בעבודה שלי כשגרירה, יחד עם מחלקת הדוברות בשגרירות. הרובד הכי בולט בהסברה היה הרובד של הראיונות. היו ימים שהייתי מהבוקר עד הערב, עוברת מכלי שידור אחד לכלי שידור אחר. צריך להבין את המרכזיות של בריטניה כבירה תקשורתית חשובה. בגלל שהיא המדינה דוברת האנגלית היחידה באירופה, אז מה שאתה אומר ב־BBC או בסקיי ניוז מהדהד בעולם והאימפקט שלו אדיר", היא מדגישה.

בין שלל הראיונות, התראיינה חוטובלי גם למגיש הבריטי פירס מורגן, שהאשים את ישראל בהריגת ילדים בעזה. "התראיינתי אצלו המון, כי לתוכנית שלו יש רייטינג גבוה והיא משודרת גם בארצות הברית. אבל בריאיון ההוא הוא האשים את ישראל בהרג ילדים בעזה, ממש עלילת דם מודרנית. לא נשארתי חייבת. אמרתי: סליחה, כמה ילדים גרמנים בריטניה הרגה במלחמת העולם השנייה כשנלחמתם בנאצים? בעצם זה היה להגיד לו: אתם מנסה לצייר אותנו כהורגי ילדים, אבל צה"ל נלחם למגר את חמאס שיושב על גבול ישראל ועושה פעולות כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ואילו אתם טבחתם באוכלוסייה האזרחית במכוון. הרי כל ההפצצות הבריטיות על גרמניה היו הפצצות מכוונות על אוכלוסייה אזרחית. אנחנו מכוונים להילחם בארגון טרור שלצערנו הרב עושה בעצמו שימוש באזרחים כמגן אנושי. אבל זה ממש לא עניין אותו".

אולי כשאת מופיעה בריאיון כזה את קצת דון קישוט?

"ממש לא, קודם כול כי מיליוני אנשים צפו בריאיון הזה. זה היה ריאיון של חצי שעה ומאוד רציני, ואני יכולה להגיד לך שהמון אנשים אמרו לי שפירס מורגן הוא לא מראיין הגון, ומי שצפה בריאיון יכול להתרשם שלישראל יש בהחלט מה לענות על ההאשמה השקרית הזאת".

בנוסף לראיונות, שגרירות ישראל בלונדון ניהלה קמפיין נגד ההטיה החמורה והשיטתית של ערוץ BBC נגד ישראל. "הקמפיין הזה נמשך יותר משנה וחצי, ובו הראינו לעולם בצורה ברורה שהערוץ הזה מוטה. מדובר בכלי תקשורת ציבורי ולא בגוף שידור פרטי, שמשפיע על דעות ומחשבות של אנשים ברחבי העולם, והוא לא פועל באופן נאמן לאתיקה".

השגרירות הציגה עשרות מקרים של ידיעות שגויות ושקריות, סיקור מוטה ודיווח מגמתי שבו מאשימים את ישראל לשווא, "כמו ניפוח מספר ההרוגים בעזה. למשל, בפגיעה של הרקטה בבית החולים בעזה הם מיהרו לדווח שישראל אשמה, כשבסוף התברר שארגון הג'יהאד האסלאמי היה אחראי. כל הסגנון הזה, שבו ברור אוטומטית שישראל אשמה וההודעות של חמאס הן לגיטימיות, הוא חלק מאותה מגמה".

ואיך הציבור בבריטניה הגיב לקמפיין שלכם?

"זה קומם את הציבור הבריטי, כי מדובר בכלי השידור המרכזי שציבור משלמי המיסים הבריטי מממן אותו. זה כל כך הרגיז את האנשים, שהייתה אפילו הפגנת ענק וצעדה במרכז לונדון נגד הערוץ. יותר מכך, בסופו של יום, אחרי בדיקה והוכחה שהייתה הטיה, מנכ"ל ה־BBC טים דייווי ועורכת החדשות הראשית דבורה טרנס נאלצו להתפטר. תביני כמה הקמפיין הזה היה אפקטיבי", היא אומרת בסיפוק. "השגרירות עבדה בזה. הדוברת שלנו לא ויתרה. בכל פעם שהייתה ידיעה שקרית היא הייתה כותבת מכתב, והיינו מפרסמים אותו. הם היו מתנצלים והיינו מפרסמים את ההתנצלות. היינו באין־ספור פגישות עם הנהלת ה־BBC כדי לומר להם שזה לא יכול להימשך ככה. זה היה קמפיין גדול, שאני מחשיבה אותו כהצלחה של השגרירות ביחד עם עוד גורמים שפעלו בקמפיין הזה".

חלק ממלאכת ההסברה, מציינת חוטובלי, הוא לדאוג שעובדות ונתונים משדה הקרב יעברו במתכונתם לאישי הציבור וקובעי המדיניות בבריטניה. "נתקלתי בהמון בורות. לא תמיד אנשים מכירים את העובדות ונגררים לתעמולה שקרית, ולכן חלק מאוד חשוב מהעבודה שלנו היה תדרוכים. לדוגמה, התנהל קמפיין נגד הכניסה של ישראל לרפיח. באותו שבוע נפגשנו עם בוריס ג'ונסון, ונתנו לו תדרוך עם הנספח הצבאי ועם מפות מסודרות, כדי להראות לו את החשיבות בפעולה כזאת ושלא יכול להיות שמדינת ישראל תהיה במצב שהיא לא פוגעת בטרוריסטים שיושבים ברפיח".

אז ההסברה ממש לא מסתכמת בריאיון באולפן.

"בדיוק. זה הרבה יותר. אני קוראת לראיונות קצה הקרחון. כי יש תדרוכים ופגישות עם עורכי עיתונים, והפקת דוחות וגיוס משפיענים שיכתבו לטובת ישראל, ולגייס ידידי אמת שמאמינים בצדקתה של ישראל. ההסברה היא נושא רחב וחשוב מאין כמותו, ואנשים לא תמיד מבינים את עומק ההשקעה הנדרשת למימושה".

איפה קונים כובעים בלונדון?

כשגרירת ישראל בבריטניה, נדרשה חוטובלי לאינטראקציות רבות עם בית המלוכה הבריטי. עם המלכה אליזבת' השנייה היא נפגשה להגשת כתב אמנה בבית המלוכה בארמון בקינגהאם. "לא בכל יום פוגשים את המלכה", היא מדגישה את גודל האירוע. "הגענו למפגש עם מלכת אנגליה מאוד נרגשים. יש קוד לבוש מדוקדק וכללי נימוס. הובילו אותנו אליה בכרכרה המלכותית".

"לקראת הפגישה הכינו אותנו שאסור לשאול את המלכה שאלות, ואחרי שהיא דיברה איתי על הפוליטיקה הישראלית, בעלי אור החליט להגדיל ראש ושאל אותה: הוד מעלתך, מה העצה לחיים שאת יכולה לתת לנו מניסיונך הגדול? השתררה דממה. המלכה לא ענתה מיד. זה היה לגמרי מחוץ לפרוטוקול. היא לא הבינה מאיפה זה נפל עליה", חוטובלי צוחקת. "היא כחכחה בגרונה ובבריטיות כבדה ענתה: זאת שאלה שלא קל לענות עליה, אבל אם הייתי צריכה לתת לכם עצה אחת – היא להשקיע בקשרים אנושיים. הכותרת שיצאה מהמפגש הייתה העצה ממלכת אנגליה. כולם ציטטו את השיחה הזאת. בעיניי זה היה אירוע מקסים ואנושי".

בתום הפגישה ביקשה חוטובלי מהמלכה בקשה אחרונה. "סיפרתי לה שביהדות נהוג לברך כשפוגשים מלך או מלכה, ובירכתי בקול, בשמי ובשם כל מדינת ישראל: 'ברוך… שנתן מכבודו לבשר ודם'. תרגמתי לה את הדברים והיא הודתה לנו בהתרגשות".

במהלך השנים פגשה חוטובלי את צמרת בית המלוכה. "פגשנו את המלך וגם את הנסיכה קייט מידלטון. הם עורכים שלושה אירועים גדולים בשנה: אירוע קבלת פנים בחורף לסגל הדיפלומטי, אירוע באביב שהם קוראים לו מסיבת גן, מסיבת התה של המלכה, כמו באליס בארץ הפלאות. ויש בקיץ את הרויאל אסקוט (Royal Ascot), מרוצי הסוסים שמתקיימים בהשתתפות משפחת המלוכה והחברה הגבוהה באנגליה. זה אירוע שהמלכה תמיד הייתה מגיעה אליו. צריך להבין שכל המפגשים האלה עם בית המלוכה הם גם הזדמנויות להעברת מסרים. היינו גם עם משלחות חטופים מול גורמים בכירים. זה ממש לא היה רק טקסיות".

המפגש עם קייט מידלטון זכור לחוטובלי לטובה. "גם איתה היו שיחות מאוד משמעותיות על המלחמה. דיברנו איתה על הנושא של נשים בשבי ושמאוד חשוב שהם יתבטאו בנושא שחרור החטופים".

ואיך היא הגיבה?

"בנימוס בריטי אופייני. כלומר, ברור שבאמפתיה גדולה ובאצילות, אבל צריך להבין שמשרד החוץ הבריטי הוא זה שמכתיב את המסרים הפומביים של בית המלוכה. גם אם היא אומרת לי בקבלת הפנים כמה זה עצוב שיש חטופות וחטופים בעזה, בסוף אם תהיה התבטאות או לא תהיה התבטאות של בית המלוכה – זה קשור למדיניות של משרד החוץ הבריטי. בית המלוכה הוא בעצם עוד זרוע של המדינה".

סליחה על השאלה, אבל לקראת כל מפגש כזה עם בית המלוכה את צריכה לעצב לעצמך כובע? איך זה עובד?

"יש בלונדון חנות כובעים מפורסמת ששם קונים כובעים אלגנטיים. היו לי כובעים בשלל צבעים. הבריטים נורא מסודרים, הם תמיד נותנים לך את קוד הלבוש מראש ואתה יודע איך מצפים ממך לבוא. לצורך העניין, יש אירועים שהגברים צריכים להגיע עם כובע צילינדר וחליפות מחויטות. בעלי גם היה צריך לשכור את החליפות האלה מדי פעם. היו לנו הרבה אירועים כאלה שאתה כביכול נאלץ להתחפש, אבל זה חלק מהפרוטוקול ומהכבוד למסורת", היא מסבירה.

ואם מדברים על כבוד למסורת, אחד הדברים שהיא מבקשת לציין בו את הבריטים לשבח הוא הכשרות. "ארמון המלוכה העסיק שף שמבשל כשר במיוחד לי ולרב הראשי. בכל פעם שהיינו מגיעים לאירועים בארמון, היינו מקבלים ארוחה כשרה שהשף המלכותי הכין במיוחד בשבילנו עם כלים אמיתיים בצורה מכבדת. גם בדאונינג 10 היה שף שהכין אוכל כשר. הנושא הזה של כבוד למסורת היה מאוד ניכר בדרך שבה אירחו אותנו".

יהודי אנגליה רוצים הביתה

יהדות בריטניה, מהחשובות והגדולות בקהילות היהודיות במערב אירופה, מונה כ־300 אלף יהודים. "הם מבקרים המון בישראל וחשים קרבה עמוקה לארץ", מספרת חוטובלי. "לרבים מהם יש בתים בארץ, בהרצליה או בירושלים, ברעננה או בנתניה. בשנים האחרונות הם מאוד חרדים לעתידם. הם מרגישים שפרצי האנטישמיות האלה לא יחלפו. רבים מהם אומרים שזה הזמן לחשוב על עלייה. בשנה האחרונה שהייתי שם, שר העלייה והקליטה אופיר סופר הגיע ארבע פעמים לכנסי עלייה ענקיים וכמות ההתעניינות שהייתה בעלייה היא מדהימה, אחרי שנים שלא היו הרבה עולים מבריטניה".

זה מעניין, כי אנחנו אחרי מתקפת טרור נוראה ומלחמה קשה כאן בארץ. הם לא חוששים?

"הם מבינים שארץ ישראל היא הבית. בחוץ לארץ יהודים מרגישים מיעוט, בסוף אתה לא חי את התרבות היהודית במרחב הציבורי בשום צורה. לעומת זאת כשאתה מגיע לארץ, זו מדינה יהודית. ישראלים אולי לא מבינים עד כמה אנחנו מדינה יהודית", היא אומרת. "מבחינתי אחת החוויות הקשות הייתה בחג הסוכות, שזה לא כמו שאתה רואה בארץ סוכות בכל מקום. בארץ בסוכות אתה מרגיש סוכות, בחנוכה אתה מרגיש חנוכה. בחוץ לארץ מה אתה מרגיש? יש חגיגה שלמה של חג המולד או האלווין. החוויה היא שהתרבות שלך היא קצת נטע זר".

בנוסף לתחושת הזרות, מדגישה חוטובלי, גילויי האנטישמיות והמחאות הפרו־פלשתיניות התגברו. "האנטישמיות היא המנוע הדוחף לעלייה, כי בסוף הם רוצים לחוש בטוחים. בשנים האחרונות גילויי האנטישמיות בבריטניה מתגברים. מבחינת היהודים, מנהיג מפלגת הלייבור היה אדם אנטישמי, שבכל דרך אפשרית הבהיר להם כמה הדעות האנטישמיות הכי אפלות עדיין נוכחות במנהיגות הפוליטית של המדינה. אני חושבת שזה היה קו פרשת המים ליהדות בריטניה, והם הבינו שמשהו מאוד רע קורה. אחר כך יש כמובן את גילויי אנטישמיות מהקהילה המוסלמית", היא מתארת את ההסלמה.

"בתקופה שאנחנו היינו שם, היו שיירות שלמות של רכבים עם דגלי פלשתין שהיו צועקים צעקות נאצה כלפי יהודים. מ־7 באוקטובר התקיימה כל ליל שבת מול בית השגריר הפגנת ענק עם דגלי פלשתין. זה היה אירוע מאוד מטריד. החוויה של היהודים בבריטניה היא שהמרחב הציבורי לא נעים להם. מרכז לונדון נחסם פעם בשבועיים להפגנות ענק עם עשרות אלפי מפגינים פרו־פלשתינים, כולל על הביג־בן, עד כדי כך שיהודי לא יכול להסתובב שם באותו זמן. רבים מהיהודים אמרו לנו שזה לא מצב שהם יכולים להמשיך לחיות בו. ובשטח רואים את זה, רואים עלייה ורואים המון אנשים שמתעניינים ורוצים לעלות. בשנה האחרונה נרשמו פי שלושה עולים מהתקופה שלפני המלחמה".

"להתמודד בפריימריז לליכוד? נראה"

לפני חצי שנה הלך לעולמו העיתונאי דן מרגלית ז"ל, שלחוטובלי היה איתו קשר מיוחד. מרגלית היה העיתונאי שהוציא אותה לאור הזרקורים והאמין בכישרונותיה. "דן קרא לי בתו הרביעית, ובחופה של אור ושלי הוא היה אחד האנשים שבירכו אותנו. הוא היה מאוד לבבי אליי והיה לנו קשר מיוחד במינו", היא משתפת. "הוא שינה את נתיב חיי. בעקבות החשיפה שקיבלתי בתוכניתו 'מועצת החכמים' בערוץ 10, ראש הממשלה נתניהו, שהיה אז יושב ראש האופוזיציה, הזמין אותי להצטרף לליכוד. יש לי על כך הרבה הכרת תודה כלפיו".

"אנשים לא מספיק יודעים כמה דן העריך את המתיישבים ואת הציבור הציוני־דתי. את אחד הספרים שלו הוא הקדיש ליוני נתנאל הי"ד, הבן של הרב עמוס נתנאל. הוא הכיר בעוצמה המיוחדת שיש בציבור הציוני־דתי".

אבל בזקנתו נראה שהוא שינה את דעתו.

"אני חושבת שהוא תמיד העריך את הציבור שלנו, את המסירות לשרת בצבא. גם בתקופת המלחמה היה לו מאוד ברור שיש כאן ציבור שמוכן לשלם מחיר עצום במסירות נפש אדירה".

שוחחת איתו על חילוקי הדעות ביניכם?

"בוודאי, לאורך השנים היו לנו שעות ארוכות של שיחות שהיו בהן גם הרבה חילוקי דעות וגם הרבה הסכמות. אני אספר משהו שאנשים לא יודעים עליו וגם אני גיליתי את זה בשבעה. דן מאוד אהב תורה, לא במובן של דף גמרא, אבל אשתו דנה סיפרה לי שבשנה האחרונה לחייו הם הקפידו לקרוא כל יום פרק בספר של הרב זקס 'שיג ושיח'. היו בו זוויות שאנשים לא כל כך הכירו", היא משתתקת. "כולם הכירו את איש השמאל, את האדם שהתנגד לנתניהו בעוצמה, אבל אלה הדברים שראו כלפי חוץ. אני זיהיתי בו גם את החלקים הבאמת מיוחדים שהיו בו, כמו אהבת ארץ ישראל עצומה וגם אהבה מאוד גדולה לציונות הדתית".

את שאיפותיה הפוליטיות לעתיד, חוטובלי מתעקשת לא לחשוף: "אני משוכנעת שאמשיך לכהן בתפקידים ציבוריים בעתיד, בכל מיני חזיתות. אני עדיין לא יודעת להגיד מה בדיוק הדבר שאני רוצה לעשות, אבל כן אגיד שהנושא שהכי בוער בי הוא להמשיך עם נושא ההסברה. היום באוניברסיטה יש קורסים שאני מלמדת בהם ממשל והסברה", היא מבהירה. "לחזק את ההסברה שקשורה ליהודה ושומרון, זה גם משהו שמאוד חשוב לי. כשהייתי סגנית שר החוץ עשיתי הרבה מאוד פעולות לצורך כך. הייתי מביאה אישי ציבור ובכירים לסיורים. הרגשתי שמאוד חשוב שיכירו את המורשת שלנו".

נראה אותך מתמודדת בפריימריז של הליכוד?

"מאחר שזה לא בקרוב, אני עדיין לא צריכה לקבל החלטה. יש עוד כמה חודשים עד אז, ואני לא מרגישה שזאת החלטה למחר בבוקר".

אבל את שוקלת את זה?

"כרגע אין לי מה לשקול", היא מתעקשת. "אני עובדת באוניברסיטת אריאל וככה אני מציגה את עצמי היום".

אז את לא רואה את עצמך חוזרת לפוליטיקה?

"אני לא מתייחסת ספציפית לגבי התנודדות בפריימריז בליכוד, אבל בעתיד אני בוודאות אמצא את עצמי בתפקיד ציבורי מרכזי במדינת ישראל. אין לי ספק בכך, כי אני שליחת ציבור ואני אדם של חיים ציבוריים. אז לשאלתך התשובה היא חד־משמעית שאני אהיה חלק מהשליחות הציבורית. אנשים חושבים שרק פוליטיקה היא תפקיד ציבורי, אבל יש עוד הרבה מאוד דרכים לשרת את עם ישראל".