התחלה// לפני 63 שנה. נולד וגדל בתל אביב. הבכור מתוך שישה ילדים.
אבא// דב גולדברג ז"ל. היה מורה במקצועו. "אבא נולד בלודז' שבפולין. כל המשפחה שלו נרצחה בשואה, ואחרי המלחמה הוא עלה לבדו לארץ. כילד יתום הוא למד במוסד עלייה בפתח תקווה יחד עם עוד ילדים שנותרו לבדם בעולם. אחרי שלוש שנים הגיע יום אחד למוסד ילד יתום בשם יהושע מילמן, שגדל בלודז', ואמרו להם: שניכם לבד אז תהיו אחים, וכך היה. הם הפכו לאחים בלב ונפש. ולמרות הילדות הקשה הייתה לאבא שמחת חיים ואמונה גדולה. אבא ידע להתחבר לאנשים בצורה מופלאה".
אמא// יהודית גולדברג ז"ל. "ילידת הונגריה. היו לה עוד שני אחים. היא שרדה את השואה ועלתה לארץ בגיל 11 אחרי המלחמה. אמא הייתה מורה, אבל לא בבית ספר רגיל, אלא במסגרת תוכנית מיוחדת של עיריית תל אביב להנחלת השפה העברית. היא לימדה נשים מבוגרות קרוא וכתוב בשעות אחר הצהריים. אמא הייתה אישה צדקת, בעלת אמונה תמימה, אישה של חסד. היא הייתה משוררת מוכשרת. הוצאנו ספר של השירים שכתבה".
דור שני// השואה כמעט לא נכחה בבית. "ידעתי שההורים שלי היו בשואה, אבל אבא שלי עד ממש לפני מותו לא דיבר על מה שהיה. זה היה כואב מדי. בימי זיכרון הוא היה מתכנס בתוך עצמו. פעם הזמינו אותו לטקס לניצולי שואה בגרמניה. הוא נסע עם עוד שני חברים ניצולי מחנות וקיבל שם אירוע לב. רק ממש על ערש דווי הוא התחיל לשתף אותנו בילדות שלו ובכל מיני דברים שהוא עבר בתופת. אמא יותר דיברה ושיתפה. היום, כדור שני לשואה, אני מבין הרבה יותר את מה שהם עברו והתמודדו ורואה צורך לשמר ולהעביר את זיכרון השואה לדורות הבאים".
אולי יעניין אתכם
חולון// עד גיל שמונה גדל בתל אביב ואחר כך עבר עם משפחתו לחולון. "המשפחה התרחבה, ובתל אביב גרנו בדירה קטנה של שניים וחצי חדרים. לא יכולנו להרשות לעצמנו לעבור לדירה גדולה יותר בתל אביב, אז בכסף שהיה אבא קנה דירה מרווחת בחולון. בחולון של אותם ימים חיינו יחד דתיים וחילונים בהרמוניה טבעית. בבניין שלנו היינו היחידים שבנו סוכה, והיה ברור שכל השכנים מוזמנים אלינו לסוכה. הייתי בא לחברים הביתה וידעתי שאני לא אוכל אצלם כי לא כשר, אבל היינו חברים בלב ונפש".
פנימייה// בכיתה ז' עבר ללמוד במכינה בכפר סבא. "פתאום לעבור לגור בפנימייה, בשביל ילד בן 12, זה היה לגמרי לא פשוט". בכיתה ט' עבר למדרשיית נועם בפרדס חנה. "מהמדרשייה היינו חוזרים הביתה פעם בשלושה שבועות, אבל המדרשייה הייתה עולם אחר. זכיתי שם לחברים לכל החיים. אתה גדל, מעצים את עצמך, לומד יום מלא ומה זה חברות ונתינה למען הכלל. זו הייתה ללא ספק תקופה משמעותית בחיים שלי".
בני עקיבא// היה מדריך בסניף בני עקיבא בחולון. "מאוד נהניתי מההדרכה. בתקופה שלפני הגיוס זכיתי להיות גם קומונר בסניף. זו תקופה מכוננת בחיים שלי. קומונה זה אומר להנהיג, לקבל אחריות על כל מה שקורה בסניף, להוביל צוות וחניכים. מבחינתי זו הייתה פסגת העולם".
החצי השני// שפרה גולדברג, בת 57, מדריכה מומחית בתחום כבדי שמיעה וחירשים. "אנחנו נשואים כבר 39 שנה. היא החצי השני שלי והאדם הכי קרוב אליי, האדם שאני מתייעץ איתו על הכול. אנחנו שותפים מלאים. היא אישה עם לב ענק, בעלת חסד. היא מלווה חולים, עושה הפרשות חלה לרפואת חולים, שמחות ושאר אירועים, ומעבירה שיעורי תורה אצלנו בשוהם. בכל שבת באות עשרות נשים כי הן יודעות שאת השיעור של שפרה לא מפספסים".
מסע חיים// "כזוג עברנו הרבה בחיים. היא חלתה פעמיים במחלה קשה וברוך השם נרפאה. תקופת המחלה והדרך לריפוי העצימו את הקשר בינינו וגם חיזקו מאוד את האמונה והביטחון שלנו בבורא עולם. זה היה בשבילנו שיעור לא לקחת שום דבר כמובן מאליו".
הנחת// ארבעה בנים. הבכור משה (מושיק), בן 35, עובד בתעשייה האווירית. השני עידן, בן 32, רופא פסיכיאטרי מומחה. הבן השלישי ליעד, בן 29, עובד בתעשייה הביטחונית, והבן הצעיר יקיר, בן 23, סטודנט ב־HIT ועובד במשרד הביטחון. "אנחנו משפחה מאוד מגובשת. ארבעת הבנים הם נחת עצומה בשבילנו. הם הכול בשבילי".
צבא// "הייתי בשירות צבאי ארוך ומשמעותי. מהשירות בסדיר המשכתי ישר לקבע לשנים רבות". בשנת 2004 השתחרר בדרגת רב־סרן, אחרי שירות קבע ארוך שהחל בחיל הקשר ונמשך בכמה תפקידי מפתח, בהם קצין שלישות של המינהל האזרחי ביהודה ושומרון וסגן מפקד לתפעול יחידת המחשוב של אכ"א.
משמעותי// "כשהשתחררתי הייתי כמעט בן 42. בעצם את רוב שנותיי עשיתי בצבא, ואני חושב שהשירות תרם לי רבות. עברתי שירות משמעותי, הרגשתי שאני תורם למדינה ומקדם את התחומים שבהם עסקתי. אהבתי את הצבא והתפתחתי בשירות. זה העניק לי כלים טובים שהכשירו אותי גם למה שאני עושה היום".
אקדמיה// במהלך שירותו סיים שלושה תארים אקדמיים: תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני במדעי המדינה ואסטרטגיה מאוניברסיטת חיפה ותואר ראשון נוסף בכלכלה ומנהל עסקים.
מנכ"ל// עם שחרורו משירות קבע קיבל כמה הצעות מחברות הייטק, אך הרגיש חיבור דווקא ל־HIT מכון טכנולוגי חולון. הוא החל לעבוד כמנהל מערך הלוגיסטיקה במכון, בשנת 2014 קודם לתפקיד סמנכ"ל התפעול של המכון, ובשנת 2016 התמנה לתפקידו הנוכחי בכס המנכ"לות. "אני מנכ"ל כבר יותר מעשר שנים. לעמוד בראש כזה ארגון זה תפקיד מרתק ומאוד מאתגר. בתור מנכ"ל אתה גם מוביל מדיניות וגם מעורב בכל התחומים. אני נהנה מהתפקיד, עובדים קשה אבל יש גם המון סיפוק".
בית מקצועי// במכון מגוון תוכניות לימוד לתואר ראשון ולתואר שני במקצועות ההנדסה, הטכנולוגיה, המד־טק והעיצוב. "יש לנו היום יותר מ־6,000 סטודנטים ועוד 2,000 במכינות ריענון ובבית ספר ללימודי תעודה. יש לנו יותר מ־22 תוכניות לימוד ויש המון תוכניות לעתיד. המכון הוא בית מקצועי לסטודנטים שלנו".
אקדמיה במלחמה// "כשפרצה המלחמה גם אצלנו הייתה טלטלה גדולה. היו לנו יותר מ־2,000 סטודנטים מגויסים ועוד כמה מאות בתעשיות הביטחוניות, אבל התארגנו מהר לנסות לשמור על רצף לימודי. השתדלנו להיות בקשר עם הסטודנטים באשר הם, דאגנו לתת להם כל מה שאפשר, גם מבחינת סיוע כספי וגם מבחינת סיוע לימודי. היו הרבה תלמידים במילואים ואנחנו נתנו להם תגבורים, עשינו הכול כדי לסייע להם".
אובדן// "לצערי הרב יש לנו חמישה תלמידים שנרצחו, חלקם בנובה וחלקם בלחימה. הסטודנטים עדן דוד משה, דניאל ולדמן וסביון חן קיפר ז"ל, והבוגרים שלנו יאיר כץ ולירן אלמוסנינו ז"ל. מדובר באובדן חיים של חבר'ה צעירים, נפלאים ומוכשרים וזה מאוד כואב. בימים אלה אנחנו פועלים להקים גלעד לזכרם במקום מרכזי בקמפוס. יש לנו פעולות הנצחה בפקולטות השונות וכמובן מציינים אותם בכל אירוע".
העתיד כאן// "המכון הוא מכון טכנולוגי ויש אצלנו מקצועות טכנולוגיה והנדסה וגם מקצועות של עיצוב. לומדים אצלנו הנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, מדעי המחשב, מתמטיקה שימושית, טכנולוגיות למערכות מידע. יש לנו תוכנית חדשה של טכנולוגיות דיגיטליות לרפואה. אנחנו בהחלט מכניסים היום את ה־AI בכל מקצועות הלימוד, לומדים ומתעדכנים כל הזמן. סביב הבינה המלאכותית מתעוררות גם שאלות אתיות, ואנחנו לומדים אותן ומתמודדים גם איתן. אנחנו מבינים שזה העתיד".
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// קם בכל בוקר בשעה שש וחצי, ואחרי תפילת שחרית יוצא למכון ליום ארוך של עבודה ופגישות.
פלייליסט// נהנה לשמוע את אברהם פריד, ישי ריבו, חנן בן ארי ושירי ארץ ישראל הישנה והטובה.
השבת שלי// "הדבר הכי מדהים שיש. סעודת שבת משפחתית שיכולה להימשך גם ארבע שעות, הכול בנחת".
דמות מופת// ההורים דב ויהודית גולדברג ז"ל. "אבא ואמא הם מדור הנפילים. הם שרדו את אימי השואה ועלו לארץ כילדים, ולמרות הכול הקימו בית לתפארת וגידלו אותנו בצניעות ובמסירות עצומה".
משאלה// "שנהיה עם מאוחד בלי פילוג ובלי מחלוקות".
מפחיד אותי// "שיקרה חלילה משהו ליקרים לי".
כשאהיה גדול// "להמשיך ללמוד ועם הידע שצברתי להמשיך לסייע ולתרום".
לתגובות:
