זלנסקי והראש היהודי: הברית נגד הכטב"ם האיראני

בימים אלה משלים נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי סבב ביקורים מוצלח ביותר ברחבי המזרח התיכון. הסבב כלל פגישות עם מנהיגי מדינות המפרץ וירדן, ומהווה אבן דרך משמעותית בניסיון של קייב למנף את המשברים הבין-לאומיים בין אוקראינה לרוסיה ובין איראן למדינות המפרץ כדי לשפר את מעמדה האסטרטגי של ארצו באזור ובעולם בכלל.

במהלך הביקור הספיק זלנסקי להיפגש עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בריאד, עם נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד באבו דאבי, עם אמיר קטאר שייח' תמים בן חמד אל-תאני ואף עם מלך ירדן עבדאללה השני בעמאן – כולם שחקנים אזוריים משמעותיים. במוקד הביקור עמד ניסיונו של זלנסקי להפוך את האיום המשותף – הכטב"מים מתוצרת איראן – מגורם המטיל אימה על אוקראינה והמפרץ כאחד, לבסיס של שותפות גורל ביטחונית וטכנולוגית רחבת היקף.

זלנסקי ביקש להדגיש כי המלחמה באוקראינה אינה "מלחמה רחוקה", אלא שדה ניסויים קטלני לאותן מערכות נשק בדיוק שמאיימות כעת על יציבות המפרץ והממלכה ההאשמית. המסר היה ברור: מי שלומד ליירט את הכטב"מים של טהראן מעל קייב – שלדברי זלנסקי עשרות אלפים מהם נורו לעבר אוקראינה מאז הפלישה הרוסית לפני ארבע שנים – מחזיק בידע הקריטי ביותר להגנת ריאד, אבו דאבי ודוחה.

ההסכמים שנחתמו, בראשם בסעודיה ובקטר, אינם מסתכמים בהצהרות כוונות עמומות. מדובר בשותפויות אסטרטגיות, חלקן למשך עשור, הכוללות העברת טכנולוגיות צבאיות מתקדמות, הקמת מיזמים משותפים לייצור אמצעי לחימה על אדמת המדינות השותפות, ופיתוח מערכות יירוט ייעודיות לכטב"מים. אוקראינה, שצברה ניסיון קרבי חסר תקדים בהתמודדות עם אלפי כטב"מים איראניים מסוג "שאהד" שרוסיה משגרת לעברה, מציעה למדינות המפרץ את מה ששום מדינה אירופית אחרת לא יכולה להציע כרגע: מומחיות מבצעית מוכחת בזמן אמת מול איום משותף ומוחשי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אהד מרלין ביחסים מול סעודיה אסור לתת מתנות חינם

עוד מאת אהד מרלין הטרם תדע כי אבדה טהרן? ארה"ב חונקת את הכלכלה האיראנית

במסגרת ההסכמים, קייב צפויה לספק למדינות המפרץ ולירדן לא רק את הציוד עצמו, כגון כטב"מים מיירטים וטכנולוגיות לוחמה אלקטרונית, אלא גם פריסה של מומחים צבאיים שידריכו את הכוחות המקומיים. מנגד, אוקראינה שואפת למנף את השותפות הזו כדי לזכות בגישה למשאבים הכלכליים והאנרגטיים של האזור, וגם כדי לחזק את מעמדה המדיני מול רוסיה.

הביקור והחתימה על ההסכמים הביטחוניים מגיעים גם על רקע דיווחים לפיהם רוסיה מסייעת לאיראן במלחמתה ביעדים אמריקניים במפרץ – כולל תצלומי לוויין של בסיסים, סיוע בים הכספי, ועוד. בעבר זלנסקי אף הביע תמיכה בתקיפות האמריקניות באיראן, אותה כינה "בעלת ברית של פוטין". מצידה נראה שאיראן מודעת לברית ההולכת ונרקמת בין קייב לבין בירות המפרץ, שכן רק לאחרונה היא טענה כי היא תקפה מחסני לוגיסטיקה אוקראיניים הקשורים בייצור כטב"מים בדובאי ופגעה ב-20 אנשי צוות מאוקראינה – טענות שקייב הכחישה בתוקף.

ההתקפות הרוסיות והאיראניות הנמשכות על מתקנים אזרחיים, נמלים ובתי חולים באוקראינה רק חיזקו את הטיעון של זלנסקי בפני מנהיגי המפרץ. הוא הבהיר כי שיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהראן הוא איום גלובלי הדורש מענה גלובלי, הצליח למסגר את המלחמה באירופה כחלק מהמאבק הביטחוני של המזרח התיכון, ובכך הוא שבר את הבידוד הדיפלומטי שרוסיה ניסתה לכפות על קייב בעולם הערבי, באדיבותה של טהראן.

הביקור של זלנסקי וההסכמים הביטחוניים שנחתמו מעידים על התפתחות בתפיסה האסטרטגית של קייב את עצמה. אוקראינה כבר אינה מסתכלת רק מערבה בחיפוש אחר סיוע, אלא מבקשת לבסס את מעמדה כיצואנית ביטחונית ושותפת גורל גיאופוליטית משמעותית במזרח התיכון, בעלת נכסיות אסטרטגית לאזור, בניסיון לחבר בין הניסיון המבצעי האוקראיני ליכולות הפיננסיות והאסטרטגיות של מדינות המפרץ. בדיעבד נראה שכשם שהפלישה הרוסית לאוקראינה הובילה להרחבת נאטו תוך הצטרפותן של שוודיה ופינלנד – כך גם התוקפנות האיראנית במפרץ עשויה לייצר מערך ברתות חדש, כזה שרוסיה ואיראן יצטרכו לקחת בחשבון בכל תכנון עתידי של תוקפנות אזורית.