הנזק העיקרי מפיזור הכנסת: החוקים שכבר לא יעלו להצבעה

1

האגף הליטאי במפלגת יהדות התורה הצטרף השבוע במוצהר למרד בקואליציה שהכריז עוד קודם לכן האגף החסידי. זה קרה לאחר שקברניטי הקואליציה הודיעו כי נואשו מלהעביר את חוק הגיוס עד לסיום הקדנציה של הכנסת ה-25.

לזכותם של החרדים ייאמר שלפי ההסכמים הקואליציוניים חוק הגיוס היה אמור לעבור כבר בתחילת הקדנציה, והציבור החרדי וישיבותיו משלמים מחיר כבד על העיכוב בהעברתו. לחובתם ייאמר שהם לא הפנימו דיים את הצורך לשנות גישה אחרי אסון ה-7 באוקטובר והצרכים הביטחוניים שנוצרו בעקבותיו. חוסר הנכונות של נציגי החרדים ללכת על נוסחת חוק שתהיה מקובלת לכל הפחות על ציבור הבוחרים של מפלגות הקואליציה, גרם להם לנהל משא ומתן ארוך ומייגע והרחיק את האפשרות להגיע לחוק מוסכם.

2

אולי יעניין אתכם

עוד מאת עמנואל שילה "עשינו המון, תנו לנו כוח להמשיך"

עוד מאת עמנואל שילה האנשים שהביאו הישגים חסרי תקדים ראויים להכרת הטוב

רוב הציבור בישראל סבור שגם לומדי תורה צריכים לשאת בעול הביטחוני של קיום המדינה ולהשתתף במלחמת מצווה של הצלת ישראל מיד צר הבא עליהם. מלבד אולי אחוז קטן של עילויים שקדנים במיוחד שנועדו להיות גדולי התורה הבאים ויזכו לפטור, כל השאר צריכים לתת את חלקם. הציבור החרדי מצדו מחזיק בהשקפה החרדית לפיה כל מי שמוכן לכך עליו לשבת וללמוד תורה, ובזה יתרום להגנת עם ישראל יותר משתורמים אלה שמתגייסים.

ניתן היה לגשר על פערי הדעות והציפיות, ולהגיע לפשרה לפיה הציבור שאינו חרדי יסכים לשחרר ללימוד תורה את כל מי שבאמת שוקד על לימודו שלושה סדרים, שהם כ-12 שעות ביום. בתמורה לכך, הציבור החרדי יסכים שכל צעיר חרדי שלא באמת שוקד על לימודו יחויב בגיוס. פשרה כזאת מצד אחד לא הייתה פוגעת בעולם הישיבות פגיעה של ממש, ומצד שני הייתה מניבה לצה"ל אלפי חיילים חרדים בהיקף שמתאים לצרכיו וליכולת הקיבול שלו.

3

יש לומר בצער שהפשרה האפשרית וההגיונית הזאת נדחתה בפועל על ידי שני הצדדים. החרדים מצדם לא גילו נכונות אמינה לגיוס עשרות אחוזים מקרב צעיריהם. הנימוק העיקרי שניתן לכך הוא חשש שהגיוס יביא לאובדן זהותם החרדית של המתגייסים, או לשחיקה ברמת יראת השמיים ומידת הדבקות שלהם באורח החיים היהודי-הלכתי. מתחת לנימוק הזה, שאין להתייחס אליו בביטול, מתחבאים נימוקים נוספים, פחות מוצדקים.

מן הצד השני, רשויות צה"ל לא מפנימות את השינוי שצריך הצבא לעבור אם הוא מעוניין לקלוט בכל שנה אלפי מתגייסים חרדים. הביטוי הבולט ביותר לחוסר ההפנמה הזה הוא ההתעקשות לשלב חיילות בתפקידי לוחמה בעירוב עם החיילים, תוך התעלמות מקוממת ומבישה מזכויותיהם הדתיות של חיילים שומרי הלכה בסדיר ובמילואים, ומפניות חוזרות ונואשות של רבני הציונות הדתית – כולל מהאגף היותר ליברלי. היחס המבטל הזה לדרישות אלמנטריות של חיילים יראי שמיים שאינם מהציבור החרדי, לא עוזר לביסוס האמון הנדרש כדי שמשפחות חרדיות יוכלו לשלוח את בניהן לצבא בידיעה שיזכו ליחס מתחשב ולמסגרת מותאמת. גם היום, נראה שלקברניטי צה"ל יותר חשוב להיחשב נאורים בעיני מובילות הקו הפמיניסטי המיליטנטי מאשר לגייס חרדים.

4

הנזק העיקרי המיידי מפירוק הקואליציה אינו קיצור כהונת הממשלה והקדמת הבחירות בחודשיים בערך. הבעיה היותר גדולה היא ויתור על חוקים רבים וחשובים שעוד ניתן היה להעביר אילו המשיכה הקואליציה לתפקד עד מיצוי מלא של הקדנציה. כך למשל, אחד החוקים הממתינים בתור לחקיקה הוא החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בחוק חשוב מאוד לשחרור לפיתתה של מערכת המשפט סביב צווארה של המערכת הפוליטית.

חוק אחר שממתין בצנרת הוא החוק להקמת ועדת חקירה לאומית-פריטטית, שמקדם חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד. העיכוב בחקיקתו עלול להביא לכך שבכנסת הבאה, אם מפלגות האופוזיציה יזכו לרוב, יוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית-יוריסטוקרטית. בכך יובטח שמסקנות הוועדה לא יזכו לאמון מצד כמחצית הציבור, וגרוע מכך – שהחקירה תהיה מוטית פוליטית ולא תחשוף את האמת במלואה.

לאחרונה יש מאמץ ניכר להפריך את הטענה הגורסת שאין לאפשר לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית להיות מרכיב הוועדה, משום שהוועדה צריכה לחקור גם את חלקם של שופטי בג"ץ בשחיקה הביטחונית שהמיטה עלינו את האסון. בתכנית התחקירים המגויסת 'זמן אמת' של תאגיד 'כאן' הממומן מכיסנו, נטען ששופטי בג"ץ לא הוציאו שום פסק דין שכבל את ידיה של מערכת הביטחון.
מדובר בתעתוע, שכן אין צורך בפסקי דין כדי לגרום נזק ביטחוני. ברגע שבג"ץ מוכן לדון בעתירות נגד מדיניות הביטחון, הוא גורם לצה"ל להצהיר בפניו על מדיניות שבאה לקראת העותרים. לחשש שמדיניות ביטחונית או פרקטיקה מבצעית מסוימת לא תעבור את מבחן בג"ץ יש אפקט מצנן מלכתחילה, שמניב הוראות בעייתיות שנותנת הפרקליטות הצבאית ליחידות הלוחמות.

5

אבל הסיבה העיקרית להתנגד לוועדת חקירה שתמונה בידי יצחק עמית אינו הצורך, הנכון כשלעצמו, לחקור את חלקם של שופטי בג"ץ ומערכת המשפט. בעיה חמורה בהרבה נעוצה בכך שבשנים האחרונות יש יריבות קשה ומרה בין ממשלת ישראל וקואליציית הימין לבין רובו המכריע והדומיננטי של הממסד המשפטי.

הרפורמה המשפטית יצאה לדרך אחרי שנים רבות בהן הימין חש נדרס ונרמס על ידי מערכת המשפט. מייד עם צאת הרפורמה לדרך, הממסד המשפטי לדורותיו יצא למלחמת חורמה נגד היוזמה הממשלתית, הגדיר אותה כהפיכה משטרית וכסכנה לדמוקרטיה, והעניק לגיטימציה וחסינות למי שחצו קווים אדומים בוהקים לצורך מאבקם בה.

כזכור, שר המשפטים יריב לוין בגיבוי הממשלה סירב לאשר את מינויו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, וגרם לכך שהוא יתעכב במשך שנה שלמה. גם לאחר ששופטי בג"ץ דרסו את סמכות השר והעבירו את המינוי, לוין מסרב להכיר בו. גם הוועדה לבחירת שופטים מתעכבת מלהתכנס וכבר זמן רב שאינה ממנה שופטים – הכול כתוצאה ממשבר היחסים העמוק בין הרשות השופטת לרשות המבצעת. אז לבוא אחרי כל זה ולומר שאין חשש שוועדת חקירה שאת הרכבה יקבע יצחק עמית תחפש כיצד להפוך את נתניהו וממשלתו לאשמים העיקריים, זו היתממות מופרכת ומגוחכת. גם ההתעקשות התמוהה של הממסד המשפטי למנוע ממבקר המדינה למצות את חקירתו בכלים המקצועיים הממלכתיים שעומדים לרשותו, מעוררת חשד שלא חיפוש האמת עומד לנגד עיני המונעים והחוסמים.

6

ציבור גדול מאוד, ובתוכו רבים ששילמו מחיר כבד באסון הזה ובמלחמה הזאת, לא מאמין שוועדת חקירה ממלכתית-יוריסטוקרטית תרצה וגם תהיה מסוגלת לרדת לחקר האמת. סביר יותר שהיא תנצל את ההזדמנות ותחתור להאשים את מי שמשויך למחנה של מבקרי מערכת המשפט, ותשאף להוציא בזול את מי שמשויך למחנה תומכי מערכת המשפט. צפוי למשל שהסרבנות המאורגנת של מתנגדי הרפורמה המשפטית תקבל יחס סלחני, בעוד כל מה שקשור לתפקודו של נתניהו יידון ברותחין.

אסון ה-7 באוקטובר הוא לפני כל דבר אחר כישלון מקצועי של מערכת הביטחון, שלא זיהתה את גודל האיום, לא נערכה לקראתו, וגם כשלה בהתמודדות איתו בשעות הראשונות של הפלישה והטבח. לפי המידע המוכר לרוב הציבור – הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש אמ"ן ועוד כמה מבכירי מערכת הביטחון הם האחראים העיקריים לאסון. בדרג המדיני שאחריותו עקיפה יותר, הראשון לשאת באחריות עוד לפני ראש הממשלה הוא שר הביטחון דאז, יואב גלנט, שמכוח תפקידו הוא הממונה האזרחי הישיר על מערכת הביטחון. העובדה שכל בכירי מערכת הביטחון תומכים לאורך כל הדרך בוועדת חקירה ממלכתית-יוריסטוקרטית מדברת בעד עצמה. שקוף למדיי שהם מקווים שוועדה שתמונה בידי מערכת המשפט תגמול להם על התגייסותם למענה ותנהג בהם בסלחנות.

הצורך לוודא שחקירת האסון הגדול בתולדות המדינה תתנהל תוך חתירה לחקר האמת באופן מלא וללא משוא פנים, גם הוא סיבה טובה להצטער אם הכנסת הזאת לא תמלא את ימיה.

לתגובות:

 [email protected]