התחלה// לפני 53 שנה. נולד בשם תומאס פרנץ, בן בכור למשפחה נוצרית־קתולית בעיר קלן שבגרמניה.
אבאמא// הוריו, מנפרד וקארין־אליזבט ז"ל, נוצרים קתולים. "היו לי הורים נהדרים. כילד הם היו כל עולמי. אבא בכיר בחברת ביטוח מהמובילות בגרמניה, ואמא הייתה עקרת בית. בבית ציינו את החגים הנוצריים כמו חג המולד ופסחא, אבל בלי התשתית של דת ואמונה. היום בחרתי בחיים אחרים, אבל אני חושב שנסיבות החיים לא אפשרו להם לחשוב ולהשקיע זמן ומחשבה בעולם הרוח והאמונה, שאני מאמין שהם התשתית להכול".
מזון איטי// "החיבור לעולם הקולינרי התחיל כבר בילדות. מההורים שלי למדתי על שיטת המזון האיטי (Slow Food) לעיבוד והפקת מזון ביתי. היינו מגדלים לבד חומרי גלם, קוטפים מהעץ. הלכנו ליער לקטוף פטריות, טיפסנו על עצים לקטוף דובדבנים ושזיפים, אספנו תפוחים בשלים מתחת לעץ. המרתף שלנו היה תמיד מלא שימורים ביתיים וריבות, שעשינו בעבודת יד".
יהודים// בגיל 15 פגש לראשונה בחייו יהודים במסגרת חילופי משלחות. "עד אז שמעתי על העם היהודי רק במסגרת שיעורי היסטוריה, כשלמדנו על מלחמת העולם השנייה. בגרמניה לומדים על השואה, ולכן למדתי על היהודים בעצם דרך הטרגדיה שקרתה להם. אבל כשראיתי את הצעירים האלה מישראל, זה היה משהו אחר מכל מה שידעתי. פתאום הבנתי שעם ישראל חי, וזה היה מנוגד לכל מה שלמדתי עד אז, כי בתמונות יהודים היו שלדי אדם או גופות. זה סיקרן אותי מאוד".
אולי יעניין אתכם
סבא בשואה// באותה שנה נסע לישראל לביקור גומלין. "ביקרתי בארץ, שאלתי המון שאלות והתעניינתי. אז גם התעמַתי לראשונה עם העבר שלי כשאחד הנערים פנה אליי ושאל: סבא שלי היה באושוויץ, מה סבא שלך עשה בשואה?"
לימודי בנקאות// הוא שב לגרמניה והמשיך בחייו. בתום לימודי התיכון סיים הכשרה מקצועית בלימודי בנקאות ועבד בבנק פרטי. בגיל 24 בחר להקדיש שנה לישראל, והגיע לשנת התנדבות עם ניצולי שואה ובמרכז רפואי בתל אביב. "עבדתי עם קשישים ובעלי מוגבלויות. נפתח בפניי עולם שלם. נחשפתי יותר ויותר ליהדות וליהודים ונמשכתי באופן לא מוסבר ליהדות ולישראל. הרגשתי רצון להיות כאן".
השגחה פרטית// באחד הימים, לקראת סוף תקופת ההתנדבות בארץ, עמד ליד חלון וקורת עץ גדולת ממדים באתר הבנייה הסמוך התנתקה ממקומה ושברה את החלון שלידו עמד. "היא נפלה ממש לידי, חלון שהיה באזור התנפץ מרוב ההדף ואני יצאתי ללא פגע. הייתי בהלם. בערב פגשתי מתנדב חרדי ושיתפתי אותו במה שקרה. ואז לראשונה בחיי שמעתי על המושג השגחה פרטית. שם הכתה בי ההבנה שכל מה שאני עובר הוא מכוון ומושגח".
סטודנט// למרות הרושם שהותיר ביקורו בישראל הוא שב לגרמניה, למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת קלן, כולל הסמכה לשופט, והחל לעבוד במשרד עורכי דין בין־לאומי. "במשך כל השנים האלה הרגשתי שזה לא זה. שאולי אני מחמיץ משהו משמעותי יותר. הבנתי שהלב שלי נמשך לישראל ולעם היהודי. יום אחד החלטתי לעזוב את הכול מאחור, להזמין דרכון עם ויזת תייר ולטוס לישראל מתוך מטרה ברורה להתגייר".
מתגייר// בגיל 31 נחת לבדו בארץ, וחודש אחר כך החליט להיכנס בבריתו של אברהם אבינו. "רציתי מאוד להיות חלק. הגעתי לבית חולים ופשוט ביקשתי לעשות ברית מילה. זה היה בשבילי רגע מכונן של חיבור עם הקדוש ברוך הוא. מאותו יום התחלתי ללמוד ולהתקרב ליהדות. הלכתי לבית כנסת ספרדי בתל אביב, שבו כיהן הרב אריה לוין, נינו של הרב אריה לוין. ישבתי שם בלי להבין כמעט מילה ממה שאומרים. התחלתי לשמור כשרות ושבת. ברבנות ראו שאני רציני בכוונות שלי להתגייר, והתקבלתי לתהליך גיור".
משבר// כשההורים גילו שבנם חפץ להתגייר, הם התקשו בהתחלה לקבל את הבשורה. "הם כבר ידעו על החיבור שלי לישראל, אבל כששיתפתי אותם שאני רוצה להיות יהודי זה היה להם נורא קשה. הם לא הבינו מה עובר עליי ולמה אני בוחר לעזוב הכול. עם הזמן הם ראו שטוב לי ושאני שלם בדרך שבחרתי והכול נרגע. אמא שלי לפני מותה אמרה שהיא שמחה שהפכתי להיות יהודי וזה מאוד ריגש אותי".
רוצה להיות יהודי// תהליך הגיור נמשך שנתיים וחצי. הן היו קשות ומטלטלות, אבל בסופן הפך ליהודי כדת וכדין. "הגעתי לארץ במעמד של תייר, לא יכולתי לעבוד, לא הייתה לי ויזה והערימו עליי אין־סוף קשיים. אבל היה לי ברור שאני רוצה להיות יהודי, אז למרות הקשיים הייתי לגמרי חדור מטרה. היום בדיעבד אני מבין שזה גם מה שבנה אותי ואת האמונה שלי ומה שהפך אותי לתום בן אברהם שאני היום".
נפגשים// בגיל 34, פחות מחודש אחרי סיום תהליך הגיור, הכיר את מי שלימים תהפוך לאשתו, דנה הדרי. "דנה לא הגיעה ממשפחה דתית, אבל היא כן מחוברת מאוד למסורת. יחד עברנו תהליך איטי ויסודי של התחזקות והתקרבות לתורה ומצוות".
החצי השני// דנה, בת 48. "הלב של הבית שלנו. מעבר לזה שהיא אשתי, היא מאוד חכמה ומוכשרת והשותפה שלי לדרך בעסקים, באתגרים, בחלומות ובמשפחה שאנחנו בונים במשותף. בחרתי להיות יהודי והתחתנתי עם אישה יהודייה, ויחד הקמנו משפחה. הילדים שלנו הם ההוכחה הטובה ביותר שאפשר לכתוב סיפור חיים חדש, מתוך בחירה ואהבה".
הנחת// חמישה. הבכור דויד־ברוך בן 14, גבריאל־אדם בן 12, אליענה־שרה בת 9, מיכאל־אהרון בן 8, ואלישבע־תמרה בת 5. "הילדים הם מרכז החיים שלי. הם מזכירים לי כל יום למה אנחנו עובדים ומשקיעים, ובסוף אין דבר יותר גדול מלחזור הביתה למשפחה".
מאסטר שף// בגיל 39 השתתף בתוכנית הריאליטי 'מאסטר שף' וזכה במקום הראשון. "את האהבה למטבח ספגתי בבית. אשתי ידעה עד כמה אני חובב בישול והחליטה לרשום אותי לתחרות בישול טלוויזיונית. ככה הגעתי למאסטר שף. זכיתי במקום הראשון בתחרות, ומשם התפרסמתי בתחום הקולינריה בארץ ובחו"ל".
כשר וגורמה// כיום הוא יועץ קולינרי, מנחה סדנאות בנושא אוכל וקולינריה, מבשל באירועים פרטיים, ומעביר בכל העולם הרצאות על סיפור חייו. אך הוא בעיקר רואה שליחות בהיותו משפיען קולינרי לאוכל כשר. "אני משפיען קולינרי כשר ונמצא הרבה ברשתות החברתיות. יש לי 160 אלף עוקבים וקהל העוקבים רק הולך וגדל. המסר שלי הוא ברור: אוכל כשר יכול להיות ברמה קולינרית הכי גבוהה שיש, ויכול להיות אוכל גורמה הכי טעים בעולם. המשימה שלי היא להביא את הבשורה הזאת לכמה שיותר אנשים".
ספר// את ספר הבישול הראשון שלו, 'So schmeckt Israel' (זהו טעמה של ישראל), המבוסס על אוכל כשר וישראלי, הוציא לפני 12 שנה. הספר מכיל יותר מ־60 מתכונים ולצידם מובא סיפורו האישי. הספר הפך לרב מכר באירופה, ונבחר להשתתף בתחרות העולמית לספרי בישול בבייג'ינג באותה שנה. מאז הוציא לאור עוד ספרי בישול שמופצים באלפי עותקים בכל העולם.
סבא נאצי// במסגרת הליך הגיור החל לחקור את שורשי משפחתו וגילה לתדהמתו כי סבו היה חייל בצבא של גרמניה הנאצית. "זה לא קל, אבל סבא שלי היה בחור צעיר שנלחם בשביל גרמניה הנאצית. יש לי תמונות שלו במדים. אז כן, אני מגיע מהעם שעשה את אחד הפשעים הכי גדולים בהיסטוריה ובחרתי בדרך אחרת. בחרתי בעם היהודי".
להיות יהודי// "בחרתי להיות יהודי מתוך הבנה פנימית ושאיפה להיות יהודי. וכשהכרתי את אורח החיים היהודי, השבתות והחגים, הברכות, האמונה וההלכה זה הקסים אותי. כי כשהייתי נוצרי הייתה לי דת, אבל היום יש לי אורח חיים. להיות יהודי זה כל סדר היום, מהרגע שקמים בבוקר ואומרים 'מודה אני' ועד שהולכים לישון. זה מעניק את המסגרת ואת כל התשתית של החיים".
יום הולדת יהודי// "ביום ירושלים, כ"ח באייר, חל יום הגיור שלי. בדיוק לפני 19 שנה טבלתי במקווה וסיימתי את הליך הגיור באופן רשמי. וכך, בכל שנה, בדיוק שבוע לפני חג מתן תורה, אני זוכה לחגוג את יום ההולדת היהודי שלי, ואז להיכנס לחג השבועות יחד עם כל עם ישראל ולזכות לקבל את התורה הקדושה".
ובמגרש הביתי:
מה הלו"ז// קם בשלוש וחצי לפנות בוקר, "מתחיל את היום בשעה של ספורט וכבר 25 שנה עם מקלחת במים הכי קרים, ויוצא לבית הכנסת ללימוד ותפילה לפני הנץ. חוזר הביתה, מארגן עם דנה את הילדים למסגרות, ומכאן כל יום נראה אחרת. צילומים, יצירה, ייעוץ, פגישות או אירועים ועוד".
פלייליסט// "אוהב מוזיקה ישראלית טובה עם נשמה ועומק ומוזיקה קלאסית שזורמת לי בדם. המלחין האהוב עליי הוא באך. אני אספן תקליטים. בגרמניה יש לי אוסף עצום של כ־4,000 תקליטים, חלקם נדירים מאוד".
השבת שלי// "עצירה אמיתית מהמרוץ. זמן למשפחה, לשקט ולחיבור למה שחשוב באמת".
דמות מופת// "אנשים שמצליחים לשלב בחייהם את עולם התורה עם עסקים וחיים מודרניים, בלי לוותר על הזהות והערכים היהודיים".
מפחיד אותי// "לאבד את היכולת להתרגש. כל עוד אדם ממשיך לחלום, ליצור ולהתרגש – הוא חי באמת".
משאלה// "שנדע כעם להיות מאוחדים. כשהייתי גוי והסתכלתי מבחוץ על היהודים ראיתי אותם כמקשה אחת יפהפייה. אבל כשהתקרבתי נדהמתי לגלות שיש המון שבטים: חילונים, דתיים, חרדים, ספרדים, אשכנזים ועוד. הלוואי שהיינו יותר מאוחדים ולא רק בזמנים קשים".
כשאהיה גדול// "זכיתי להגשים חלומות. ספר הבישול החדש שלי זכה במדליית זהב לספר הבישול הטוב ביותר השנה, שזה מדהים. ויש לי עוד שאיפות בתחום הקולינריה והיזמות. בפן האישי, אני חולם שנזכה לחתן את הילדים ולראות אותם מקימים בתים נאמנים של תורה בישראל".
לתגובות:
