מסע התענוגות הפך לאימה. יש שיר באנגלית ששרתי בנערותי: I'm on the top of the world looking down on creation. המשפט הזה מבטא את העובדה שהאדם המודרני מרגיש לעיתים שליט על העולם. טכנולוגיות מתקדמות שינו את אורח החיים, האדם הגיע לחלל, הרפואה מתקדמת, גורדי שחקים נישאים לגובה, אוניות ענק חוצות אוקיינוסים ומערכות ממוחשבות מנהלות את חיינו בלחיצת כפתור. כל אלו יוצרים תחושה שהצלחנו לשלוט בטבע. ואז המציאות מוכיחה עד כמה תחושת השליטה הזאת שברירית. אירוע קטן ובלתי צפוי יכול לערער עולם שלם. לעיתים זה נגיף זעיר, לעיתים רעידת אדמה, סערה, שיטפון או התפרצות הר געש שימוטטו את תחושת העליונות המדומה שלנו באחת. ברגעים האלה מתגלה עד כמה אנחנו קטנים מול כוחות הבריאה.
דוגמה בולטת לכך היא סיפורה של אוניית התענוגות ההולנדית 'הונדיאוס', שאירע בשבועות האחרונים. מדובר היה במלון צף ומפואר ששייט סמוך לקוטב הדרומי, ועל סיפונו כ־150 נוסעים שביקשו ליהנות מחופשת יוקרה בלב נופי טבע מרהיבים. הכול נראה מושלם: מזג האוויר היה נעים, הנוף עוצר נשימה, האוכל משובח והאווירה רגועה. אלא שאז אחד הנוסעים, אדם מדרום אפריקה שהצטרף להפלגה לאחר טיול ביערות הגשם, החל לחוש ברע. מצבו הידרדר במהירות, הוא סבל מחום גבוה ומקשיי נשימה, ולבסוף נפטר. בתחילה חשבו שמדובר בדלקת ריאות רגילה, אך בהמשך התברר כי מדובר בווירוס נדיר ומסוכן מסוג האנטה, שמועבר לבני אדם דרך בעלי חיים ועלול לגרום למחלה קשה. בתוך זמן קצר פרצה בהלה על סיפון האונייה. נוסעים מיהרו לרדת ממנה, אנשי צוות חששו להידבק, והתקשורת ברחבי העולם החלה לדווח על אפשרות של מגפה חדשה שעלולה להתפשט למדינות רבות.
אף שבסופו של דבר האירוע הסתיים ללא אסון עולמי, הוא המחיש בצורה חזקה את אפסות האדם. אנשים שיצאו למסע חלומות בתנאים הטובים ביותר האפשריים, מצאו את עצמם לפתע לכודים בתוך פחד וחוסר ודאות. ברגע אחד התהפכו כל התוכניות. מה שנראה לפני רגע כחופשה מושלמת הפך למקום של חרדה וסכנה. די היה בווירוס קטן ובלתי נראה כדי לערער את תחושת הביטחון של מאות אנשים. המקרה הזה מזכיר מאוד את תקופת הקורונה, שהייתה אחת ההוכחות הגדולות ביותר לכך שהאדם אינו שולט באמת בעולם. נגיף מיקרוסקופי אחד הבליח, ובתוך חודשים ספורים העולם כולו נעצר. מטוסים קורקעו, גבולות נסגרו, בתי ספר ובתי כנסת ננעלו, ואנשים פחדו להתקרב אפילו לבני משפחתם. אנשים עשירים ובעלי כוח חיפשו מסכות ואלכוג'ל כמו כולם, מערכות בריאות קרסו תחת העומס, וכל העולם הבין שטכנולוגיה לבדה אינה יכולה להבטיח ביטחון מוחלט.
הכסף לא יעזור. לא חסרות דוגמאות על הפתעות שריבונו של עולם מביא על האנושות בדמות אסונות טבע שהופכים את המציאות בן רגע. העיר פומפיי הייתה עיר עשירה, משגשגת ומלאת חיים. אנשים טיילו ברחובות, ישבו בשווקים ובמרחצאות וחיו בתחושה שהחיים יימשכו לנצח, אך בתוך שעות ספורות הכול נחרב. הר געש ענק התפרץ, לבה ואפר כיסו את העיר כולה והם קברו תחתיהם בתים, רחובות ובני אדם. העיר המפוארת הפכה לזיכרון היסטורי בלבד.
אולי יעניין אתכם
גם סיפור הטיטניק הפך לסמל של יהירות אנושית. האונייה נחשבה לפלא טכנולוגי עצום. היא הייתה מפוארת, מתקדמת וגדולה יותר מכל אונייה אחרת בזמנה, אולם קרחון אחד קטן בלב האוקיינוס הספיק כדי להטביע אותה בתוך שעות. מאות נוסעים, רבים מהם עשירים ובעלי מעמד, מצאו את עצמם חסרי אונים מול איתני הטבע. כל הכסף, הכוח והקדמה לא הצליחו להציל אותם. כך במגפה השחורה במאה ה־14. אירופה הייתה מלאה בממלכות, מסחר וערים גדולות, אך מחלה אחת שהפיצו חולדות ופרעושים גרמה למותם של עשרות מיליוני בני אדם. ערים התרוקנו, כפרים שלמים נעלמו, ואנשים פחדו להתקרב אפילו לקרוביהם. מגפה לא בודקת חשבון בנק, סערה לא מתחשבת במעמד חברתי, ורעידת אדמה פוגעת בכולם ללא הבדל. האדם יכול לצבור כוח, כסף ופרסום, אך מול איתני הטבע כולם שווים.
גם בתקופה המודרנית ריבונו של עולם מזכיר לנו באמצעות הטבע את מקומנו. רעידות אדמה מוחקות ערים בתוך דקות, הוריקנים משביתים מדינות מפותחות, וצונאמי עצום מסוגל לשטוף אזורים שלמים כאילו היו צעצועים קטנים. כך היה באסון הצונאמי בשנת 2004 בדרום מזרח אסיה, כאשר גלי ענק פגעו בחופים וגרמו למותם של מאות אלפי בני אדם. בתי מלון מפוארים, כבישים ובניינים נסחפו בתוך רגעים אחדים. אפילו המדע המתקדם ביותר לא יצליח לחזות הכול או למנוע כל אסון. חזאים יכולים להזהיר מפני סערות, אבל הם לא יכולים לעצור אותן. רופאים יכולים לפתח תרופות, אבל לא יכולים למנוע לחלוטין הופעת מחלות חדשות. בחיי היומיום ניתן לראות עד כמה אנחנו תלויים במערכות בסיסיות ופשוטות. הפסקת חשמל קצרה יכולה לשבש ערים שלמות. בלי מים, דלק או אינטרנט החיים שלנו נעצרים מיד. מאז שאנחנו מוקפים בטכנולוגיה, נהיינו תלויים בה עד כדי כך שאנחנו חסרי אונים מול תקלה קטנה, ואסונות הטבע לא מבחינים בין עשיר לעני. טוב שריבונו של עולם מזכיר לנו עד כמה אנחנו שבריריים.
כפסע ממגפה עולמית. כמה מטלטל הוא הסיפור של אוניית הונדיאוס. אנשים יוצאים לטיול חייהם בתנאים הטובים ביותר האפשריים, ונלכדים פתאום ברשתה של מחלה מידבקת מפחידה ומסוכנת. לרגע היה נדמה שאנחנו כפסע מתחילת מגפה עולמית קטלנית שתשבש את העולם כולו. הרי גם הקורונה התחילה מנגיף שנשא עליו קוף במעבדה בסין, והפכה למגפה שהתפשטה בכל העולם. ברוך השם האירוע התברר כחסר משמעות ציבורית, ובטח שלא עולמית. בימים האחרונים, אוניית התענוגות הריקה הגיעה סוף סוף לנמל הבית שלה בהולנד, והיא תעבור חיטוי יסודי שיסיר ממנה את החשש להדבקת הנוסעים הבאים. ובכל זאת, נראה כמה נוסעים ירצו להפליג בה את הפלגת התענוגות הבאה…
אומנם מדובר בפצצה תקשורתית שהתברר שאין מאחוריה דבר, אבל אפשר ללמוד ממנה לא מעט גם ברמת המקרו וגם במיקרו. המסקנה העיקרית היא שהכול בידי שמיים. עם כל התכנונים המדויקים, כל התוכניות שלנו עלולות להתהפך בשנייה אחת. באחת החתונות שלנו החופה התעכבה מאוד, עד כדי כך שהאורחים הספיקו לאכול רק את המנה הראשונה בין גלי הריקודים הסוערים לבין יציאת ההסעות לכיוון הישיבה של החתן והיישוב של הכלה. כל מאות המנות שנותרו הוסבו לתרומה ליולדות בקריית ספר. אז לא חשוב לדייק כל כך בתכנונים. הרפו ודעו את ה'.
לתגובות:
