רפורמת התקינה: צעד אמיץ קדימה, אבל יש להשלים את המלאכה

יוקר המחיה בישראל אינו גזירת גורל, אלא פרי באושים של רגולציה מיושנת וחסמי יבוא שנועדו במשך שנים להגן על מונופולים מקומיים. אולם בשנה האחרונה קרה דבר מבורך – שינוי פרדיגמה. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בראשית 2025, מוכיחה את עצמה. הנתונים שהוצגו בוועדת הכלכלה מעידים על שינוי טקטוני בתמהיל היבואנים: כ־92% מהיבואנים הפעילים בישראל כבר עברו למסלול החדש, ובמוצרים רבים נמדד גידול של עד עשרות אחוזים במספר היבואנים ובערך הכולל של היבוא. החיסכון הדרמטי בעלויות הייבוא העקיפות – קיצוץ בדמי בדיקה, מניעת עיכובי נמל ואחסון – מעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק ומפרק את שליטת היבואנים הבלעדיים. משרד הכלכלה והשר העומד בראשו ראויים להערכה כנה על העמידה מול איומים של בעלי אינטרסים שביקשו לטרפד את המהלך.

במקביל, עלינו ללמוד מכישלונות של התערבות ממשלתית שגויה, ובראשם "הסל של ישראל". הבעיה המבנית מעולם לא הייתה נעוצה ברשתות השיווק, שמתחרות ברווחיות נמוכה, אלא במקטע הספקים והיבואנים הריכוזיים. במקום להתמודד עם מוקד הכוח, המדינה ניסתה להנדס תחרות מלאכותית וחילקה תקציבי פרסום ציבוריים. התוצאה הוכיחה כי המהלך היה בזבוז זמן: שאר הקמעונאיות נמנעו במכוון מלהתמודד, וקרפור נותרה זוכה יחידה שצמצמה את החלת הסל לסניפים מסוימים בלבד. בזבוז של כספי ציבור, וחמור מכך בזבוז של תשומת הלב הממשלתית על מהלכים חסרי תוחלת שהייתה יכולה להיות מושקעת במהלכים מבניים חשובים.

כעת חוזרים במשרד הכלכלה להתמקד במה שנכון, ולהרחיב את ההצלחה של "מה שטוב לאירופה" גם אל מעבר לאוקיינוס עם רפורמת "מה שטוב לאמריקה" (תיקון מספר 21 לחוק התקנים). הרעיון מצוין, אך קריאה ביקורתית חושפת פגם מובנה שעלול לרוקן את המהלך מתוכן. הצעת החוק מתנה את פתיחת המסלול בכך שהמוצרים יוצרו פיזית בארצות הברית. בעולם של שרשראות אספקה גלובליות, שבו מותגים אמריקאיים מיוצרים באסיה תחת תקינה פדרלית, דרישת ה־"Made in USA" חוסמת למעשה את היבוא המקביל ומגינה על היבואן הרשמי.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אמציה סמקאי אשמנו, בגדנו, האטנו: מי מרוויח מהווידוי של ראשי ה-AI?

עוד מאת אמציה סמקאי סימני החקלאות הישראלית – תחל שנה וברכותיה

סוד גלוי הוא שההתעקשות על סעיף זה נובעת מלחץ ישיר שמגיע מלשכת טראמפ. אפשר וראוי לגלות אמפתיה והבנה למורכבות שבה נמצאת ממשלת ישראל, אשר נאלצת לתמרן תחת לחצים פוליטיים ומסחריים כבדים מוושינגטון. הממשל האמריקאי מגן על האינטרסים שלו. אך בדיוק בשל כך חובה עלינו, הציבור הישראלי, להפעיל לחץ עוצמתי נגדי. רק משקל נגד ציבורי יאזן את הלחץ האמריקאי, ויאפשר לוועדת הכלכלה את מרחב התמרון והגיבוי הנדרשים כדי לקבל את ההחלטה הכלכלית הנכונה שתשרת קודם כול אותנו.

הדרך היחידה למאבק אמיתי ביוקר המחיה היא פירוק עקבי של חסמים. הטיפול במונופול הכשרות וביטול חוק הבשר, הטיפול בחסמי יבוא חקלאיים בתחום הצומח, הטיפול בקרטל החלב והביצים ועוד – כל אלה חייבים להימשך. בשבוע הקרוב הכדור בידי ועדת הכלכלה. עמדתנו צריכה להישמע צלולה: אל תאשרו חקיקה מחוררת. הסירו את מגבלת ארץ הייצור ("Made in USA") מהרפורמה האמריקאית, והפסיקו את ההתערבות המלאכותית בשוק.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG

גילוי נאות: קבוצת תבור־סמקאי מספקת ייעוץ כלכלי למשרדי ממשלה, ובכלל זה גם למינהל היבוא במשרד הכלכלה

לתגובות:

 [email protected]