סימני החקלאות הישראלית – תחל שנה וברכותיה

מחר, בערב ראש השנה, נשב בעזרת ה' בנחת סביב שולחן החג. כאבא, הקטע שהכי מדבר אליי בטקס הסימנים הוא כמובן ההזדמנות הלגיטימית היחידה בשנה לשלוף בדיחות אבא ומשחקי מילים כמו "תעבירי בבקשה את השניצל, שנינצל מאויבינו". אבל סדר הסימנים הוא גם חגיגה של חקלאות – הענף הכלכלי העיקרי של ימי קדם.

אם כשאבותינו עברו על הסימנים הם התפללו שלא תגיע מכת ארבה ותחסל את היבולים, אצלנו ברוך ה' כבר אין סכנות קיומיות מהסוג הזה, אך בסעודות חג רבות בכל זאת ידונו סביב שולחן החג ביוקר המחיה. כחלק מהכרת הטוב שאנו מחויבים לה, נודה לקדוש ברוך הוא שזיכנו לחיות בדור התקומה, בארץ ישראל שהכלכלה בה משגשגת. אנחנו אומנם נהנים להתלונן כשהטיסות לנופש קצת יקרות, אבל השכר הריאלי שלנו עולה משנה לשנה, וסל המוצרים והשירותים שגם העשירונים התחתונים יכולים להרשות לעצמם טוב לאין שיעור ממה שזכו לו אנשים אמידים לפני 200 שנה.

ובכל זאת, יהודים אנחנו ופטורים בלא תלונה אי אפשר. לכן ננצל את סדר הסימנים כדי לדון בחוליי ענף החקלאות הישראלית. כמעט כל סימן שמונח על השולחן עבר דרך איזו מועצת ייצור, קרטל, רגולטור או מכסי מגן. תכלה שנה וקללותיה.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אמציה סמקאי סיכון שלא מדברים עליו לא נעלם, הוא רק מגיע בלי תוכנית

עוד מאת אמציה סמקאי סיבוב ענק, וחזרה לאותו קיר

תפוח בדבש – שנה טובה ומתוקה

הדבש שעל השולחן עבר בדרכו אלינו דרך מועצת הדבש: גוף שמחלק טריטוריות לדבוראים, אוסר להזיז כוורת בלי אישורו (שלא לדבר על להקים כוורת), ומכוחו מוטל על הדבש המיובא מכס של מאות אחוזים. הכול מכוח חוק חירום משנת 1957 שאיש לא טרח לבטל. התפוח דווקא לא זכה למועצה משלו, ונאלץ לחלוק עם שאר הפירות והירקות את מועצת הצמחים, ובכל זאת הוא מוגן במכס של מאות אחוזים. שני מנגנוני הגנה, שמגינים על החקלאים הקיימים על חשבון חקלאים חדשים ויבואנים, וכמובן בסוף הכול על חשבון הצרכנים. יהי רצון שיבוטלו השנה מועצות הייצור, כולן, ותהיה לצרכן שנה מתוקה בפה ובכיס.

ראש של דג וכבש – שנהיה לראש

הדג הוא דווקא סיפור הצלחה. מאז שהופחת המכס על דגים, כ־94% מהדגים שאנחנו אוכלים מיובאים, המגוון גדל והמחיר ירד, ואיש לא נשאר בלי גפילטע לחג. מי שמעדיף ראש כבש יגלה שבמקרה של הכבש, הבקר והעוף המצב שונה לחלוטין, עם מכסות, מכרזים ושירותים וטרינריים שמאשרים מפעל בברזיל ומבטלים את האישור בלחץ ארגון מגדלי העופות. ברקע מונופול הכשרות של הרבנות הראשית שמכריע בפועל מי רשאי לייבא בשר לישראל ומתי. מונופול שלא מכשיר מספיק משגיחים, אך גם לא מאפשר לאף אחד אחר להשגיח. פרשת העוף מברזיל, שכתבתי עליה לפני שלושה שבועות, היא רק דוגמה טרייה. יהי רצון שיבוטלו חסמי היבוא, המכסיים והלא מכסיים, ושהרבנות תפסיק להיות עסקנות ותחזור להיות רבנות. שחילול השם ייפסק, שהתורה תפסיק להיות קרדום לחפור בה, שתהיה יראת שמיים כלפי ממונם של ישראל, ושהרבנים הראשיים יהיו לראש.

כרתי – שייכרת הקרטל

החקלאות היא אחד הענפים היחידים בישראל שבהם מותר לשחקנים לכרות ביניהם בריתות, או בעברית מדוברת – קרטל. בחוק התחרות קיים סעיף מיוחד שפוטר מהסדר כובל תוצרת חקלאית מגידול מקומי, "ובלבד שכל הצדדים להסדר הם מגדלים". במסגרת החוק מותר למועצת הצמחים לתאם מחירים, ובשנים של שפע גם נהוג להשמיד תוצרת כדי ליצור מחסור מלאכותי ("ויסות"). בכל ענף אחר במשק, כל המעורבים היו יושבים על כך מאחורי סורג ובריח. יהי רצון שייכרת הפטור.

סלק – שיסתלק הפופוליזם והפטור ממע"מ

הפטור ממע"מ על פירות וירקות נראה כמו מתנה לצרכן, ותומכיו גם אוהבים להציג אותו כדאגה לשכבות החלשות. בפועל הפטור הזה מעוות את מערכת המס, פותח פתח להונאות, מסבסד גם את מי שאינו זקוק לכך, ובעיקר מהווה עוד סוג של סבסוד לחקלאים. מחירים זולים משיגים באמצעות תחרות ויבוא חופשי. המס שלא נגבה על הפירות והירקות, נגבה במקום אחר. השכבות שנהנות מהפטור ממע"מ הן בדיוק אותן קבוצות אוכלוסייה שפוטרות את עצמן מנשיאה בנטל בישראל – הביטחוני והכלכלי. גם בהזדמנות הנדירה שיש להן לשלם מיסים – פוטרים אותן. אם חלילה יש מי שידו אינה משגת, אפשר ורצוי לעזור לו באמצעות מענק כספי ממוקד. אין שום סיבה לפטור גורף. יהי רצון שיסתלק.

תמר – שהחקלאות הישראלית תיתמר ותשגשג

התמר הוא ההוכחה למה שהחקלאות הישראלית מסוגלת לעשות כשהיא מרימה ראש. ענף שלא נשען על מכס מגן אלא על יצוא: כשלושה רבעים מערך הייצור שלו נמכרים בחו"ל, וישראל שולטת ביצוא המג'הול העולמי. גם הוא מקבל קביים, אבל לא נשען עליהם: בענף התמר מגדלים ומייצאים, בענף הדבש מחלקים טריטוריות ונלחמים ביבוא. במקביל, המדינה מערימה קשיים שמכבידים בעיקר על ענפים מבוססי יצוא – מכסות של עובדים זרים, וערמת חובות והפרשות כבדות. חובת ההפרשה הפנסיונית (פיקדון) לעובד זר נועדה למנוע מישראלים לומר "יהיה בסדר", לא לחסוך, ואז ליפול על הקופה הציבורית. למה כל זה רלוונטי לעובד הזר שכלל אינו אמור להיות כאן כשיגיע לגיל זקנה? יהי רצון שייתמו הקביים והמכשולים, ונזכה לחקלאות יזמית שיודעת לרוץ קדימה ולייצא לעולם.

רוביה – שירבו זכויותינו, כולל זכויות הרוב

בתאוריית הבחירה הציבורית יש כלל ידוע: קבוצה קטנה ומאורגנת מנצחת קבוצה גדולה ומפוזרת. התועלות שמגיעות לקבוצה הקטנה בצורה מרוכזת הופכות את המאבק למענה לרציונלי, בעוד שהעלויות המפוזרות על פני מיליוני צרכנים נמוכות מדי מכדי שישתלם לכל אחד מהם להיאבק. 500 דבוראים ו־2,500 רפתנים מנצחים עשרה מיליון צרכנים. לא כי הם צודקים, אלא כי הם מאורגנים. יהי רצון שהשנה הרבים ינצחו: שהצרכן יתחיל להתנהג כמו רוב, והרפורמות יעברו סוף סוף.

קרעא – שייקרעו הסיסמאות

בשם הביטחון התזונתי עוצרים כאן רפורמות ליבוא חקלאי. אך שלוש שנות מלחמה הוכיחו שדווקא היבוא לא נפגע, והיכן שבכל זאת נוצר מחסור, כמו בעגבניות, זה היה דווקא במוצר שהמדינה מנהלת את ייבואו במכסות. מנגד, המחסור החריף בעובדים זרים הדגים עד כמה החקלאות הישראלית תלויה בעולם, לא פחות מזו המיובאת. יהי רצון שיפסיקו להפחיד אותנו בסיסמאות.

רימון – שירבו זכויותינו על פטנטים

המחקר שהפך את הרימון למזון־על (סופר פוד) בוצע בטכניון במימון יצרן אמריקני, שגם גרף את הרווחים. וכך גם עם דגי הדניס: היינו מהראשונים בעולם שהצליחו לגרום לדניס להטיל ביצים ולהתרבות בשבי, אך הפטנטים נרשמו בארצות הברית. ישראל מובילה במחקר חקלאי, אך החוקר הישראלי, שמחקרו ממומן מכספי המיסים דרך תקציב הות"ת, מתוגמל על אזכור שמו במאמר אקדמי, לא על רישום פטנט. יהי רצון שנשנה את התמריצים, ושנרתום את המחקר החקלאי להצלחה בין־לאומית ומסחרית אמיתית.

גזר – גזרות טובות של יתרון יחסי

במקרים רבים, גזרה טובה היא עניין של גישה. אין לנו מרחבים עצומים לחקלאות וכוח העבודה המקומי הוא יקר. אך הגזרה הטובה היא להתמקד ביתרונות היחסיים שלנו, והיתרון של החקלאות הישראלית מעולם לא היה בשדה אלא בראש: זרעים, השקיה, טיפוח זנים, מחקר ופיתוח. חקלאי ישראלי שפיתח כאן שיטות מתקדמות ומיישם אותן בשדות שהוא חוכר באפריקה הוא עדיין חלק מהחקלאות הישראלית, ואולי החלק החשוב בה. יהי רצון שנכיר בגזרות הטובות שגזרו עלינו ונפעל לממש אותן.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG

לתגובות:

[email protected]