בזמן כתיבת שורות אלה עדיין לא ברור מה הם פרטי ההסכם בין ארצות הברית ואיראן בו ישראל לא הייתה מעורבת אפילו כמשקיפה מהספסל האחורי. עם זאת, המצב ברור דיו כדי שנוכל למפות את האתגרים הביטחוניים העומדים לפתחינו לא רק בחזית האיראנית אלא גם בחזית מול חיזבאללה ומול חמאס.
ההסדרים ולו רק בשתיקה בשלוש החזיתות האלה שעלולים להיווצר בעקבות ההסכם בין ארצות הברית ואיראן יספקו למדינת ישראל לכל היותר אשליה זמנית של שקט, אך אסור לנו לטעות: הם לא יפתרו את בעיות העומק הביטחוניות שלנו. המושג "בעיות עומק" אינו מושג שכתוב על נייר עמדה אלא נושא קיומי עבור מדינת ישראל ועבור אזרחיה. ההסדרים המסתמנים עלולים להותיר את מי שפועלים להשמדתנו על כנם – לעת עתה אמנם מוחלשים, אך עם רצון עז וגם יכולת לחזור ולהתעצם. כללו של דבר, אנחנו רחוקים מסוף המערכה אלא נכנסנו לשלב מורכב ומסוכן משלביה הקודמים. אתייחס לשלוש החזיתות, עזה, לבנון ואיראן, בנפרד.
שלוש חזיתות, אותה בעיה שורשית
עזה: אשליית הפיקוח ומלכודת השיקום
המתווה המסתמן בעזה, בין אם באופן רשמי בין אם בפועל, מציע מציאות מנותקת. על פי המתווה, חמאס יורשה להישאר בעזה, כאשר נשקו יאוחסן "תחת פיקוח", הארגון "יאטום" את מנהרות הטרור, ויספק התחייבות שלא לפתח נשק ארוך טווח. מיצג השווא הזה יאפשר לחמאס לשרוד ולפעול להשתלטות על תהליכי השיקום האזרחיים. דרך שליטה בצינורות הכסף, הבנייה והסיוע הבינלאומי, שיוזרמו לשיקום זה, תחת עיניו העצומות לרווחה של ה"פיקוח", יוכל חמאס להחיות את תשתיות הטרור שלו ולהתבסס מחדש כריבון. מנהרות שנאטמו ייפתחו מחדש, והסיכומים וההבטחות ייעלמו כלא היו.
אולי יעניין אתכם
עוד במדיני
השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה
עוד במדיני
כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות
עוד במדיני
מדרום תיפתח הרעה: אשליות הביטחון של סעודיה
עוד במדיני
הסלמה: תקיפה חות'ית קטלנית בנמל התעופה של ריאד
עוד במדיני
התקפלות ישראלית? הקונסוליה הבריטית בירושלים נסגרה רשמית, אך לא כל הנציגים גורשו
עוד במדיני
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר: ישראל חזקה יותר, אך עוד לא בטוחה יותר
לבנון: הבטחות ריקות והתעלמות מאיום הטילים
בגבול הצפון, חיזבאללה אמנם הוכה, אך הוא עתיד להישאר כוח צבאי משמעותי ומסוכן בלבנון שבזירה הפנים-לבנונית אף אחד לא מסוגל לאיים עליו מבחינה צבאית, בטח לא צבא לבנון שגם בו יש רוב שיעי. מול חיזבאללה מסתמן הסדר שיכלול הרחקה מדרום לבנון ו"התחייבות" של הארגון להימנע מפגיעות בתוך תחומי מדינת ישראל. מדובר בלעג לרש. גרוע מכך – שאלת סילוק הנשק ארוך הטווח שבידיו, ארסנל הטילים והכטב"מים המהווים את עיקר האיום האסטרטגי על העורף הישראלי לא נפתרה. כאמור, אין כוח פנימי בלבנון שמסוגל לאכוף מול חיזבאללה "התחייבות" כל שהיא בתחום כל שהוא. פירוק אמיתי של חיזבאללה מנשקו לא יקרה ללא מעורבות של כוח חיצוני – גורם לא לבנוני בעל שיניים ויכולת אכיפה אגרסיבית.
איראן: הונאה תחת חסות ההסכמים
ומעל לכל עומדת כמובן איראן, ראש התמנון, שההסכם המסתמן עמה הוא איוולת אסטרטגית. האיראנים יתחייבו בנקיטת חפץ שלא לפתח נשק גרעיני, ובתמורה יקבלו הכשר ואישור להעשרת אורניום ברמה כל שהיא לפרק זמן כל שהוא. באופן רשמי הם יסכימו שלא להעשיר אורניום לרמות גבוהות למשך עשר או חמש עשרה שנה, כאשר בפועל זה עלול להצטמצם לשנתיים וחצי עד לבחירות בארצות הברית ולירידת טראמפ מבמת ההיסטוריה. במקביל, שאלת פרויקט הטילים הבליסטיים – אמצעי השיגור החיוניים לנשק הגרעיני – כנראה לא נדונה כלל. איראן תנצל את שנות ה"הסדרה" כדי להתל במערב, להמשיך לפתח בחשאי יכולות, ולייצר חמצן כלכלי וצבאי לשלוחותיה במזרח התיכון, בדרך ללגיטימציה מלאה להפיכתה למדינת סף גרעינית.
המענה הדרוש: יוזמה ישראלית ובריתות אזוריות
המציאות שתיווצר לאחר הסדרים חלולים אלו תחייב את ישראל לנטוש לחלוטין כל אסטרטגיה הבנויה על תגובה, מגננה והכלה ולפעול על בסיס יוזמה עצמאית ורציפה, הן מבחינה צבאית והן מבחינה מדינית. לא נוכל להרשות לעצמנו לשבת ולהמתין להתעצמות המחודשת של אויבינו תחת חסות הסכמים בינלאומיים קורסים, ובאופן קונקרטי: במישור הצבאי ישראל תידרש ליזום התקפות מנע; לפעול באופן פרואקטיבי נגד כל איום מתהווה; לא להמתין להפרות ה"הסכמים" או לחציית "קווים אדומים". במישור המדיני על ישראל לייצר בריתות חדשות, במזרח התכון וגם מעבר לו. יריבים של יריבים יכולים וצריכים להיות שותפים. עלינו לאתר ולגייס כוחות מקומיים ואזוריים החולקים אינטרס משותף של בלימת ההגמוניה האיראנית והטרור האסלאמי.
רק באמצעות בניית קואליציות חכמות ושימור חופש פעולה התקפי מוחלט, תוכל מדינת ישראל להבטיח שההסדרים של היום ומחר לא יהפכו לאסון של מחרתיים.
הכותב הוא מפקד 8200 בעבר
