הקטרים באים: מה הרוויחה קטר מהתיווך בלוצרן?

ההסכם שנחתם השבוע בלוצרן נחתם אמנם בין ארצות הברית לרפובליקה האסלאמית של איראן, אך לצידן עמדה גם השושבינה המרכזית והשדכנית בפועל, שהצליחה למצב את עצמה פעם נוספת כמתווכת חיונית במזרח התיכון: קטר.

רק לפני כמה שבועות נשמעו בדוחה קולות שונים לחלוטין. בכירים קטרים הבהירו אז כי הם נמנעים בכוונה תחילה מלהיכנס לעמדת תיווך פעילה בין ארצות הברית לאיראן. הסיבה שהם השמיעו בפומבי לא הייתה חוסר רצון לסייע להרגיע את הרוחות – אלא חשש: דובר משרד החוץ הקטרי מאג'ד אל-אנצארי ציין את התקיפה הישראלית בדוחה לצד אלפי הטילים והכטב"מים שנורו לעברה מאיראן, כהוכחה לכך שהמתווכות האזוריות שבסף הכול מבקשות לעזור – הופכות עד מהרה למטרה לתקיפות במטרה להפעיל עליהן לחץ.

אלא שככל שהמשא ומתן התארך, קטר גילתה שקשה להגיע לפריצת דרך בלעדיה. פקיסטן השקיעה מאמצים רבים בקידום הידברות בין הצדדים, אך לא הצליחה לבדה לגשר על הפערים. רק לאחר שדוחה נכנסה לתמונה באופן פעיל יותר, הצליחו הצדדים להתכנס להסכמות שאפשרו את החתימה בלוצרן. בכך הוכיחה דוחה פעם נוספת לטראמפ את מה שהיא ביקשה להפוך לסימן ההיכר שלה: יכולת לדבר עם כולם, גם עם מי שאינם מדברים זה עם זה – ולהשיג בכך את הכותרות הראויות.

מנקודת מבט ישראלית, ההתנהלות הקטרית עשויה להיראות תמוהה. לאחר חודשים שבהם איראן איימה על נתיבי הסחר העולמיים, תקפה יעדים באזור, חסמה את מיצרי הורמוז ותקפה שדות נפט וגז – אפשר היה לצפות שמדינות המפרץ יאמצו קו תקיף יותר כלפי המשטר בטהראן. בפועל קרה ההפך, ורבות מהן הגיעו למסקנה המפתיעה שהמטרה אינה החלשת המשטר או הפלתו, אלא דווקא הכלתו ושילובו מחדש במרחב.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אהד מרלין ביחסים מול סעודיה אסור לתת מתנות חינם

עוד מאת אהד מרלין הטרם תדע כי אבדה טהרן? ארה"ב חונקת את הכלכלה האיראנית

הגישה הזו נובעת בעיקר מחשש. מבחינת מדינות המפרץ, איראן היא שכנה קבועה שאינה הולכת לשום מקום. הן למדו על בשרן שהסלמה מול טהראן פוגעת בראש ובראשונה בכלכלה, ביציבות ובביטחון שלהן עצמן, ולכן הן מעדיפות לנהל את הסיכון האיראני ולא לנסות לחסל אותו. זאת, בייחוד כשבעלות בריתה של ארצות הברית ברחבי העולם מגלים מאחרונה שהממשל עשוי לנטות לאויביו יותר מאשר לאוהביו, כפי שהיטיבה לתאר ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני.

ואכן קטר היא אולי הדוגמה הבולטת ביותר למגמה הזו. לפי דיווחים שונים, דוחה מעורבת בעיצוב מנגנון שיאפשר שחרור של כ-6 מיליארד דולר מנכסים איראניים מוקפאים – חמצן כלכלי חיוני למשטר האיראני לאחר שנים של סנקציות ולחצים. במקביל דווח כי איראן וקטר מתקדמות לקראת חיבור רשתות החשמל שלהן, צעד שיגביר את התלות ההדדית בין שתי המדינות, שכבר חולקות את שדה הגז הגדול בעולם.

אך קטר אינה פועלת רק מתוך חשש, אלא היא מזהה גם הזדמנות. עבור טראמפ, ההסכם עם איראן הוא הישג מדיני וכלכלי חשוב, המסייע לייצוב שוקי האנרגיה ומפחית את הסיכון להסלמה אזורית. קטר הצליחה במעשה זה לשווק עצמה כשותפה שאפשר לסמוך עליה בהשגת היעדים הגיאופוליטיים האסטרטגיים של ארצות הברית. לכך נוספה השבוע המחווה החריגה של הענקת מטוס נשיאותי חדש בשווי כ-400 מיליון דולר לנשיא האמריקאי (לצד עלויות הסבה המוערכות בכמיליארד דולר), שהורעפה עם אהבה רבה על הנשיא המאושר.

זהו בדיוק האתגר שקטר מציבה בפני ישראל. מצד אחד, היא נתפסת בוושינגטון כבת ברית יעילה, פרגמטית ובעלת ערך – ומצליחה לשווק עצמה ככזאת פעם אחר פעם. מצד שני, היא ממשיכה לטפח קשרים עם גורמים אסלאמיסטיים ולקדם שחקנים קיצוניים ברחבי המזרח התיכון, ופועלת ללא הרף כדי לייצר דה לגיטימציה לישראל ולחתור תחת כל יוזמת אינטגרציה אפשרית שתתרום לשגשוגו של העם היושב בציון. וכאילו כדי להוכיח את הנקודה הזו, רק השבוע אף דווח כי קרן ההשקעות הקטרית מסבכת עסקה אפשרית בין פולקסווגן לרפאל סביב ייצור רכיבים למערכת כיפת ברזל בגרמניה, תזכורת נוספת לכך שהשפעתה של דוחה חורגת הרבה מעבר למפרץ.

קטר היא מדינה קטנה ועשירה המנסה לשרוד בין שכנות גדולות ממנה המסוגלות לכבוש אותה בהינף יד. מסיבה זו היא הפכה עצמה לשחקן אזורי בעל השפעה גלובלית, המסוגל לתווך בין אויבים, להשפיע על שווקים, לעצב הסכמים ולהפעיל מנופי לחץ כלכליים ופוליטיים. עבור ישראל, האתגר איננו רק להתמודד עם איראן, אלא גם להבין כיצד לפעול מול המתווכת תומכת האחים המוסלמים וחמאס, שהפכה לאחת השחקניות המשפיעות ביותר בסביבה האסטרטגית החדשה של המזרח התיכון.

הכותב הוא חוקר בכיר בזירה האזורית ב'מיינד ישראל'