הכתב המדיני של N12 ירון אברהם מפרסם אמש במהדורת הערב ידיעה מרעישה: ראש השב"כ דוד זיני נגד התא הגאה והלהט"בים בארגון. "כפי שמיד תשמעי", אומר אברהם בפנים חמורות סבר למגישת המהדורה יונית לוי: "זיני בעצם סוגר, הלכה למעשה, את התא הגאה בשב"כ – זו הכותרת שלנו".
"מדי שנה נהוג לקיים בשב"כ הרצאה במסגרת חודש הגאווה, אליה מוזמנים העובדים המעוניינים בכך. השנה, כאשר מארגני האירוע מתוך השב"כ כבר היו בשלב מתקדם של ההיערכות, נמסר להם במפתיע כי האירוע מבוטל", אומר ירון אברהם ליונית לוי במהדורה המרכזית של הערב.
לדבריו, נאמר למארגנים כי ביטול האירוע הוא בשל הוראה שניתנה מגבוה, שלא לקיים שום אירועי גאווה במסגרת הארגון. "אנחנו יודעים לספר", אומר אברהם בחשיבות וממשיך: "שההוראה מלמעלה היא של לא אחר מראש השב"כ עצמו, שלא אישר להם את קיום האירוע, ללא נימוק ברור".
"אותם גורמים שמדברים איתנו טוענים כי במסגרת אותה הנחיה, הם קיבלו סירוב לשורה של בקשות", אומר אברהם, כאילו הדלפות של גורמים מתוך השב"כ על מדיניות תקציבית של ראש ארגון הביון הביטחוני בישראל היא עניין של מה בכך. אברהם ממשיך ומפרט את בקשות התא הגאה שראש הארגון זיני פסל: באנר על המסך בבניין השב"כ, שומר מסך במהלך חודש הגאווה, דגלי גאווה בבניין אולם השב"כ ושימוש במערכות הארגון לשם תוכן ייעודי.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אוריה שילת
בצעד תמוה: שר השיכון זימן לשימוע את מנכ"ל רמ"י
עוד מאת אוריה שילת
הומור מגויס
עוד במדיני
השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה
עוד במדיני
כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות
עוד מאת אוריה שילת
שנת הלימודים בפתח: אין מחסור במורים, יש קיבעון ריכוזי
עוד מאת אוריה שילת
התאקייה מאחורי המסכה: דוקטור מנסור ומיסטר עבאס
"יתרה מכך, וצריך לשפשף את האוזניים כדי להאמין", אומר אברהם וממשיך: "ראש מחלקת משאבי אנוש בארגון קיבלה הנחייה להפנות את כל התקציב הייעודי לנושאים הגאים למסגרת התקציב הכללי – ובעצם להותיר את התקציב הייעודי לנושא הקהילה הגאה על אפס שקלים". אברהם ממשיך ומתאר כי ההנחיה, שהועברה במייל, מעוררת ביקורת וכעס בקרב עובדים בארגון ובקרב 'פעילים למען זכויות להט"ב', שכמובן נותרו בעמימות, אך דבריהם הגיעו לאוזניהם הקשובות של N12 וירון אברהם בלשון זו: "מדובר בצעד חריג שמהווה נסיגה מערכי השוויון וההכלה שהארגון קידם בשנים האחרונות".
בעקבות הפרסום, הרשת געשה – ודמויות פוליטיות החלו בזה אחר זה להביע את מורת רוחם והזעזוע העמוק שהם חשים עקב הפרסום על מעשיו של ראש השב"כ זיני, שכמובן מוכיחים מעל לכל ספק את כל מה שהם הזהירו מפניו, אם ימונה חרד"לי משיחי לראשות השב"כ. ראש מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, מיהר לצייץ בחשבון ה-X (לשעבר טוויטר) שלו: "זיני, להט"ב הם לא איום על ביטחון ישראל. אפליה, קיצוניות ומשיחיות הן האיום. שב"כ צריך להיות בית לכל מי שמשרת את המדינה בנאמנות ובמקצועיות – בלי קשר לזהות שלו".
מי שלא נחשף לפרסום של N12, יכול היה לחשוב לפי דבריו של גולן, שראש השב"כ זיני עשה מעשה מחפיר כמו לפטר או לפגוע בעובדי הארגון על סמך נטייתם המינית, וכי בעיני זיני נטייתם המינית של אי אלו עובדים בארגון היא איום על ביטחון ישראל, ולא כאילו זיני החליט כי הארגון לא יתקצב את אירועי חודש הגאווה במסגרת פעילותו, כפי שהיה מאז ומעולם, עד השנים האחרונות – כאילו הוא סובר שנטייתם המינית וזהותם של העובדים והלוחמים בארגון לא רלוונטיים להתנהלותו המקצועית.
חברים נוספים למפלגת הדמוקרטים, המתמודדים בימים אלה במסגרת הפריימריז על מקומם ברשימת המפלגה לבחירות הקרובות, כמו עשו תחרות מי נכנס בזיני ההומופוב החרד"לי המשיחי הכי חזק, במה שנראה כמו הזדמנות פז לצבור עוד נקודות פוליטיות בעיני המתפקדים למפלגה. אך מה מתברר? פעילות התא הגאה בשב"כ וכן אירועי הגאווה במסגרת חודש הגאווה השנתי שחל מידי שנה ביוני, החלו רק בתקופת כהונתו של ראש השב"כ הקודם רונן בר, וכי זיני בסך הכל ההין להחזיר את המצב התקציבי והמקצועי לקדמותו, כפי שהיה טרם עידן בר, במשך שנים בהן להט"בים שירתו בארגון בשוויון מלא ובמסירות, כפי שעשה יו"ר הכנסת הנוכחי אמיר אוחנה, ששירת בארגון בעבר כהומוסקסואל מוצהר.
הכתבת המדינית של עיתון 'ישראל היום', שירית אביטן כהן, הגיבה לח"כ מירב בן-ארי ממפלגת 'יש עתיד' שכתבה כי "שנים יש תא גאה בשב"כ, זה לא הפריע לאף אחד, קצת דגלים צבעוניים, אהבה, שמחה, שוויון, הסברה", במטרה לתקוף את ראש השב"כ זיני: "תא גאה החל לפעול בשב"כ בימי רונן בר. ראשי שב"כ קודמים לו, לא זוכרים לא שומר מסך ולא יום מיוחד. כמו שבצה"ל אין תא גאה והנה חיילינו צולחים בשלום את היום-יום. אבל כמובן תמיד אפשר לתקוף את זיני".
גם תמיר מנדובסקי, מחבר הספר 'השקעות לעצלנים' ואושיית רשת מוכרת כתב: "שירתתי בארגון בין השנים 2012-2022 (כעובד וכמילואימניק) ולא ראיתי אפילו דגל גאווה אחד. לא על מסך, לא מתנוסס, כלום. לא זכור לי גם תא גאה. בהחלט עבדתי לצד עובדים ומילואימניקים להט״ב, שלא הסתירו או התביישו ואפילו לא קרוב לזה. אחד מחבריי ביחידת הקב״ט הפך לאחר עזיבתו לידידה שלי (עם הרבה חברים לא שמרתי על קשר, איתה כן). כמובן שאין לי בעיה עם גאווה, ההיפך, אבל להציג את זה כאילו זיני שינה מדיניות – זה פשוט לא נכון". דבריו של מנדובסקי גם הם מאששים את הידיעה כי התא הגאה בשב"כ היה דבר חדש שהחל בתקופת רונן בר, וכי אין קשר בין פעילותו לבין היחס ללהט"בים בארגון. אבל כאמור, אם אפשר לתקוף את זיני – למה לא?