בפרשת השבוע, פרשת בלק, אנו פוגשים את נבואתו של בלעם, המביט על עם ישראל ומנסה לקלל – אך מוציא מפיו ברכה נצחית שמלווה אותנו אלפי שנים: "הן עם לבדד ישכון".
במשך דורות, היו מי שניסו לפרש את הפסוק הזה כקללה של ניתוק, כגזרת גורל של בדידות מדינית. אך ההיסטוריה של עם ישראל, ובפרט המציאות המדינית והביטחונית שאנו חווים בימים אלו, מוכיחות את ההפך הגמור: מדובר בתעודת הזהות שלנו, במקור העוצמה שלנו, ובאזהרה אסטרטגית שמהדהדת אלינו מדפי ההיסטוריה היישר אל חדר הדיונים של הקבינט המדיני־ביטחוני בירושלים.
בימים אלו, כאשר גבות רבות מורמות לנוכח המתיחות המדינית מול ממשל טראמפ בוושינגטון, וברקע הדיווחים על המשא ומתן המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, עלינו לחזור למושגי היסוד של הציונות והמסורת היהודית.
עם כל הכבוד לנשיא טראמפ, לא הוא מגיע לנחם את המשפחות השכולות בישראל. הוא לא רואה מקרוב את כאבן המפלח של האימהות, הוא לא מלווה חללים למנוחות, והוא לא חווה אובדן של שכנים וקרובים במערכות הקשות מול לבנון וביתר הגזרות. בוושינגטון יכולים לראות במזרח התיכון לוח שחמט פוליטי או זירת עסקאות, אבל עבורנו – מדובר בחיים עצמם, בדם בנינו ובזכותנו הקיומית על הארץ הזאת.
אולי יעניין אתכם
ארצות הברית היא ידידתנו הגדולה ביותר, ואנו מוקירים ומעריכים את הברית ההיסטורית איתה. אך ברית, עמוקה ככל שתהיה, אינה יכולה להחליף את חובתנו העליונה – הגנה עצמית ללא פשרות. כאשר הממשל האמריקני בוחר לנהל מגעים מול משטר האייתוללות בטהרן, מתוך ראייה אינטרסנטית של מעצמה עולמית, עלינו לזכור שוושינגטון מרוחקת אלפי קילומטרים מאיום הטילים והכטב"מים. אנחנו, כאן בירושלים, חיים את האיום הזה יום יום, שעה שעה.
"ובגויים לא יתחשב" אין פירושו של דבר שעלינו להתעלם מהעולם, אלא שעלינו להפסיק להתחשב ברצונותיהם של אחרים כאשר על הכף מונחים חייהם של אזרחי ישראל. תפיסת הביטחון שלנו אינה יכולה להיות בת ערובה של מערכת בחירות כזו או אחרת בארצות הברית, או של הרצון האמריקני להשיג שקט תעשייתי במזרח התיכון על חשבון ביטחוננו ארוך הטווח.
אם נסמוך רק על קונספציות בין־לאומיות ועל ערבויות של זרים, סופנו להתאכזב. הריבונות המדינית של מדינת ישראל נמדדת ברגעים האלה בדיוק. ההחלטות הגורליות על עתידנו, על הניצחון המוחלט, על השמדת איום הגרעין האיראני ועל ריסוק גרורותיו מסביבנו צריכות להתקבל אך ורק במקום אחד: בירושלים, בירתנו הנצחית.
איננו מחפשים בידוד, אך איננו מפחדים ממנו כשהחלופה היא כניעה לתכתיבים שמסכנים את קיומנו. עלינו לעמוד זקופי קומה ולהמשיך לבנות את כוחה של ישראל כך שלא תהיה תלויה באיש: להרחיב את הייצור המקומי של נשק ותחמושת, להשקיע בפיתוח טכנולוגיות כחול־לבן, לחזק את התעשיות הביטחוניות ולהבטיח שכל החלטה ביטחונית תתקבל לפי צורכי ישראל בלבד.
האחריות לביטחוננו אינה יכולה להיות מופקדת בידי אף מדינה אחרת. זהו פירושה המעשי של ריבונות, וזהו הלקח שעולה גם מדבריו של בלעם: גורלנו צריך להיקבע בירושלים, לא בוושינגטון.
Make Israel great again!!
הכותב הוא חבר כנסת במפלגת עוצמה יהודית, ויושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה
