כאשר מדברים על הברית המיוחדת בין ישראל לארצות הברית, רבים חושבים באופן טבעי על הבית הלבן, הנשיא והממשל הפדרלי. אבל אמריקה היא הרבה יותר מוושינגטון. ארצות הברית היא מדינה של מדינות, קהילות ואנשים. הסנאטורים, חברי בתי המחוקקים והמושלים בכל מדינה מייצגים את השטח והם משפיעים על השיח הציבורי, על דעת הקהל ועל עתיד היחסים בין המדינות.
אחד האנשים שממחישים זאת בצורה הטובה ביותר הוא הסנאטור לינדזי גרהאם מדרום קרוליינה. לפני שהיה בוושינגטון, גרהאם היה ילד שגדל בעיירה קטנה בדרום קרוליינה, במשפחה פשוטה של עבודה קשה, אמונה ואחריות. לאחר שאיבד את הוריו בגיל צעיר, הוא קיבל עליו אחריות על אחותו הצעירה דארלין ודאג להמשך דרכה. גרהאם הוא אדם שהערכים של משפחה, נאמנות ודאגה לאחרים היו חלק ממנו עוד טרם נכנס לחיים הציבוריים.
לצד האישיות הזאת, גרהאם הוא אדם עם אמונה עמוקה. הוא גדל בעולם הנוצרי הבפטיסטי הדרומי, שבו התנ"ך הוא מקור מרכזי לערכים ולהשקפת עולם. בעבורו, הקשר לישראל אינו רק עניין של אינטרסים אסטרטגיים או מדיניות חוץ. הוא רואה בישראל מדינה שחלק מהותי בזהותה קשור לסיפור התנ"כי ולערכים משותפים של אמונה, חירות ואחריות. זוהי תפיסת עולם של מיליוני נוצרים בארצות הברית המאמינים בפסוק מספר בראשית "ואברכה מברכך ומקללך אאור".
זו אחת הסיבות להיותו של גרהאם לאורך שנים מהתומכים הבולטים ביותר של ישראל בארצות הברית. כששאלו אותו על יחסו לישראל, הוא לא דיבר רק במונחים של מדיניות חוץ. הוא אמר משפט שמסכם את תפיסת עולמו: "הערכים של ישראל הם הערכים שלנו. אני אעמוד לצד ישראל עד יום מותי. היא בעלת הברית הגדולה ביותר שלנו". הוא היה אחד המנהיגים הראשונים שהתייצבו בישראל לאחר מתקפת שבעה באוקטובר, כולל ביקור בבית של סיוון בכפר עזה ובאזורי הלחימה. הוא לא הגיע רק כנציג אמריקני, הוא הגיע כחבר של ישראל.
אולי יעניין אתכם
סיפורו של לינדזי גרהאם הוא סיפור רחב יותר על הדרך שבה ישראל צריכה לבנות את קשריה בארצות הברית. לפני כחצי שנה הייתה ל־AFJS הזכות לארח בישראל משלחת של סנאטורים וחברי קונגרס, יחד עם נבחרי ציבור נוספים ממדינות שונות בארצות הברית. המפגש הזה חיזק בי את ההבנה עד כמה חשוב להשקיע בקשרים עם נציגי המדינות בארצות הברית, ולא רק עם הממשל הפדרלי. הבנתי כי הקשר בין ישראל לאמריקה אינו מתעצב רק במסדרונות הבית הלבן בוושינגטון, אלא גם בקהילות, בבתי הספר, בבתי המחוקקים של המדינות ובמפגשים האישיים בין אנשים.
בימים אלו, ימי בין המצרים, שבהם אנו עוסקים בזיכרון החורבן ובמשמעותו, אנחנו צריכים לעסוק גם בבניין עתידי. עם ישראל נדרש לפעול בעצמו כדי לכונן מחדש את מדינת ישראל. אולם בניין אמיתי מצריך גם קשרים בין אנשים, ובריתות עם ידידים ותומכים בעולם. לא רק הסכמים והצהרות דיפלומטיות, אלא גם אמון, הערכה, שותפות, היכרות וערכים משותפים שנבנים לאורך זמן. ישראל צריכה חברים בוושינגטון ובבית הלבן, אבל הברית האמיתית נבנית עם האנשים בשטח, בקרוליינה הדרומית, בטקסס, בפלורידה ובכל קהילה אמריקנית שבה נמצאים האנשים שמעצבים את העתיד.
לינדזי גרהאם הוא דוגמה לכך. אדם מאיר פנים וטוב לב, שצמח מלמטה, שנשא איתו ערכים של אמונה ואחריות, והפך לאחד הקולות החשובים ביותר של הידידות בין ישראל לארצות הברית. יהי זכרו ברוך.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון AFJS- American Friends of Judea and Samaria
