בשבוע הקרוב יחזרו תלמידי ישראל אל בתי הספר, ובמקביל תיכנס גם מערכת הבחירות לישורת האחרונה שלה, כאשר מערכת הבחירות הסוערת ולעיתים משולחת הרסן על תודעת הבוחר צפויה להיכנס איתם מדי בוקר לכיתה דרך השיחות מבית, אך בעיקר דרך הטלפונים הניידים, הרילסים וקבוצות הווטסאפ; הם ייחשפו מדי יום למסרים פוליטיים קצרים, יצריים ומותאמים אישית לפרופיל האישי שלהם ולמקום מגוריהם, לתמונות ולקטעי 'דיפ פייק' שקשה לאמוד את מידת מהימנותם, ולקמפיינים שכל מטרתם ללכוד בתוך שניות את תשומת ליבם ולעורר בהם תחושות של פחד, כעס, הזדהות או סלידה. מערכת הבחירות אולי תסתיים בתוך חודשיים, אבל היא ממחישה את אחד האתגרים החינוכיים הגדולים של העידן החדש: כיצד מלמדים ילד לחשוב באופן עצמאי בעולם שבו יותר ויותר גורמים מתחרים על הזכות לחשוב במקומו.
לפיכך, מי שסבור שהבינה המלאכותית עתידה לדחוק את דמות המורה מן הכיתה, מחמיץ את אחת ההשלכות מרחיקות הלכת של מהפכת ה־AI על מערכת החינוך, שלא רק שלא תייתר את הצורך בדמות מחנכת, אלא תדרוש מן המורים סל יכולות רחב ומורכב מאי פעם; לא עוד שליטה בידע ויכולת להעבירו לתלמידים, אלא כישורי הוראה שנוגעים לאוריינות טכנולוגית, לזיהוי הטיות ומניפולציות, להערכת אמינותם של מקורות מידע. והחשוב מכול: פיתוח חשיבה ביקורתית ומטה־קוגניטיבית שתלמד את התלמיד לא רק כיצד לשאול אם התשובה שקיבל נכונה, אלא גם לדעת לשאול את השאלה הנכונה, ומתי עליו לפקפק גם במסקנה של עצמו. מרכז הכובד עובר אפוא מתפקידו של המורה כמתווך ידע לנושא באחריות עמוקה יותר: להעניק לתלמיד את ארגז הכלים שיאפשר לו לברור ולשפוט את המידע שמגיע אליו, לזהות הטיות ומניפולציות רגשיות, להבין מה הושמט מן התמונה, ולהבחין בין תשובה שנשמעת משכנעת לבין כזו שעומדת במבחן העובדות. אלא שהעבודה עם AI דורשת כישורים מקיפים עוד יותר: לא רק לדעת מה לשאול, אלא לבחון אם שאלנו את השאלה הנכונה. לא רק לקבל תשובה, אלא לזהות מה חסר בה, על אילו הנחות היא נשענת ועד כמה הביטחון שבו היא מנוסחת גורם לנו לקבל אותה ללא ביקורת.
על מנת שהמורים יוכלו להעניק לתלמידים את הכלים הללו, גם הכשרתם נדרשת לקפיצת מדרגה. לא די ללמד כיצד לייצר מצגת או להכין מערך שיעור באמצעות AI. האתגר האמיתי שלנו כמי שמכשירים פרחי הוראה הוא להכשיר את המורים ללמד תלמיד לחשוב עם המכונה בלי למסור לה את מלאכת החשיבה.
נתוני OECD ממחישים היטב את גודל האתגר. אומנם 44 אחוז מהמורים בישראל כבר דיווחו שהשתמשו ב־AI בעבודתם, אך בקרב המורים שלא השתמשו בו בשנה שקדמה לסקר, 80 אחוז העידו כי חסרים להם הידע והמיומנויות הדרושים ללמד באמצעותו; יתרה מכך, כ־41 אחוזים מכלל המורים דיווחו על צורך גבוה בפיתוח מקצועי בתחום ה־AI לצורכי הוראה ולמידה. מנגד, בסקר הארצי שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, 57 אחוזים מהתלמידים כבר דיווחו שהם משתמשים בכלי AI בעוד 36 אחוזים בלבד אמרו שבית הספר מלמד אותם כיצד להשתמש בהם. הפער ממחיש היטב את האתגר: התלמידים כבר חיים בתוך המהפכה, בזמן שמערכת החינוך נדרשת להאיץ את הכשרת המורים כדי שיוכלו לא רק להדביק אותה, אלא להוביל את תלמידיהם בתוכה.
אולי יעניין אתכם
בעולם שבו המכונה מספקת לנו הררי מידע בלחיצת כפתור, תפקידו של המורה יהיה ללמד אותם להבין טוב יותר ולחשוב בעצמם. אם בעבר יתרונו של התלמיד היה ביכולתו לדעת את התשובה, בעולם החדש הוא יהיה טמון גם ביכולתו להבין איזו שאלה עדיין לא נשאלה, ותפקידו הגדול של המחנך יהיה ללמד אותו לדעת מתי וכיצד לשאול אותה.
הכותב הוא נשיא האקדמית־דתית לחינוך שאנן בחיפה, וחבר בחוג הפרופסורים לחוסן לאומי
