אמיתות ברורות וידועות הן כי השמש זורחת בבוקר, כי בני אדם חייבים לנשום אוויר כדי לחיות, וכי היועצת המשפטית לא יכולה לסבול את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואת מה שהוא מייצג. מתחילת כהונתה גלי מנסה לעשות הכול כדי למנוע ממנו ליישם את מדיניותו. ואחרי שהבינה שהוא לא מתיישר לפיה, היא חישבה מסלול מחדש ותלתה את תקוותיה ותקוות השמאל בבג"ץ, כשהתייצבה שוב ושוב לצד עותרי השמאל ודרשה לקבל את העתירות שמבקשות לפטרו. אלא שבג"ץ, שלא חשוד באהבת בן גביר, מבין היטב שפיטוריו בתקופת בחירות הם מתנה גדולה מדי לימין בכלל ולבן גביר בפרט, ולכן ממתין עם ההכרעה למועד נוח אחרי הבחירות.
במאמר מוסגר, כל ימני צריך לשאול את עצמו מדוע דווקא בן גביר ולא שרי ימין אחרים. לטעמי התשובה ברורה: בן גביר מצליח איפה שאחרים פחות. שוב ושוב הוא מצליח לממש מדיניות ימין. גלי מבינה היטב שהיום הוא במשרד לביטחון לאומי ומחר הוא עלול להיות במשרד שלה. בחודשים האחרונים גלי משקיעה מאמץ רב להשתיק את בן גביר במטרה למנוע ממנו להצליח מדי במערכת הבחירות, והכול בשם צמד המילים "תעמולת בחירות".
גלי פועלת בכל החזיתות כדי להשתיק את המסרים של בן גביר, המסרים שהוא כל כך טוב בלהעביר אותם לציבור בצורה ישירה דרך הרשתות החברתיות. תחילה היא ניסתה להשתיק את פרסומי המשרד. כך בתגובה לאחת העתירות של עותר שמאל סדרתי, גלי הכריזה על הקמת צוות שיבחן כל פוסט שעולה בפלטפורמות של המשרד, שישכתב איפה שצריך ואפילו יעריך בדיקת עובדות, משל היה הוא פייק ריפורטר של השמאל.
אולם כל זה איננו שווה לה בכל עת אשר היא רואה את השר בן גביר בחשבונותיו הפרטיים ברשתות החברתיות מגיע למאות אלפי אזרחים ומעביר את מסריו. לכן, את מיטב מאמציה היא העבירה להשתקתו בחזית זו. בשורה של החלטות אימץ יושב ראש ועדת הבחירות השופט נעם סולברג את דעתה, השית על בן גביר הוצאות גבוהות והורה לו להסיר מאות פרסומים. גלי ראתה כי טוב והעזה לטעון כי צילום אגבי של שוטרים אשר משמשים מעגל אבטחה סביב השר בן גביר נחשב תעמולה אסורה, והלכה למעשה הציבה אולטימטום לבן גביר: או שלא יצא לסיורים מקצועיים, שאותם הוא נוהג לבצע מתחילת כהונתו, או שיצא לסיורים ללא מעגל אבטחה ויסכן את חייו. עמדה קיצונית זו נדחתה, סוף סוף, על ידי השופט סולברג, וגלי החלה להרגיש שהגלגל מסתובב לו. בן גביר ימשיך לסייר עם שוטרים סביבו, וגלי תתרכז בחיפוש פוסטים שבהם בן גביר מגבה שוטרים.
אולי יעניין אתכם
אלא שמסתבר שכל זה היה רק הקדימון. בשבוע שעבר, בנוהל, הוגשה עתירה של השמאל, ובה נתבקש צו שימנע מבן גביר להופיע בטקס הוקרה למתנדבי כיתות הכוננות. העתירה נדחתה על הסף מטעמים פרוצדורליים וגלי, כמו גלי, זיהתה שיש לה בעיה. ההנחיות הכתובות שלה בנושא קבעו במפורש כי אין איסור לשר לבוא לטקסים כאלה ולברך, ואין מדובר בתעמולה. מה עשתה גלי? יום לאחר דחיית העתירה הפיצה שורת הנחיות חדשות ובהן, פרצוף מופתע, נכתב כי עצם נוכחות שר בטקסים היא תעמולה, וברכה אינה שונה מתעמולה מפורשת. במקביל הוגשה עתירה חדשה בנושא. בטיוטת תשובה מטעמה לעתירה שהפיצה למשיבי העתירה קבעה גלי שלשר אסור להופיע כלל בטקס תוך שהתבססה, איך לא, על אותן הנחיות ששכתבה זה עתה כדי לפסול את השר בן גביר מהשתתפות בטקס. כן, זו אותה גלי שבעצמה טענה בפני בג"ץ כי יש לפסול חוק יסוד בטענה לחקיקה פרסונלית או לחקיקה רטרואקטיבית. הרי שלטון החוק זה לחלשים.
לפתע גלי נאלצה להיאבק לא רק בשר ובייצוג הנפרד שלו, אלא גם בעמדת המשטרה, שהתנגדה לעמדת גלי. מה עשתה גלי? עשתה דין לעצמה והגישה באיחור רב תגובה "בשם המשטרה" על אף דעתה החולקת, ואפילו "בשמו" של השר בן גביר, וכתבה שמכיוון שבן גביר הוא זה שהקים את כיתות הכוננות, עצם נוכחותו היא תעמולה. פתאום שר שפועל ועושה הפך לחיסרון.
סולברג, שלא יכול היה להתעלם מהתגובה המנומקת היטב של השר באמצעות עורך הדין המוכשר זאב וולף, אמר ליועצת "עד כאן". בן גביר יופיע בטקס ואף ינאם, וזוהי אף חובתו כנבחר ציבור. על הדרך הוא אמר לגלי בפשטות שההנחיות התמוהות שלה אינן מחייבות אותו, וגער בה מדוע היא מגישה תגובה בשם בן גביר שמנוגדת לעמדתו הכתובה של בן גביר. הדובדבן שבקצפת היה לחייב את גלי לשלם הוצאות בסך 5,000 שקלים לבן גביר, כסף שבו כנראה יעשה שימוש לטובת מאבק בעריצות המשפטית של גלי. כך או אחרת, בן גביר נאם וזכה לתשואות כפי שמגיע לו על ההישג הנפלא של הקמת כיתות הכוננות, 1,070 כאלה עם יותר מ־14 אלף מתנדבים נפלאים. וגלי? בדיוק כמו ברפורמת הנשק שעבדכם הנאמן זכה להיחקר עליה, היא שוב הפסידה לבן גביר ולא הצליחה למנוע את נאומו – באה לקלל והוא בא לברך.
