יש אנשים שלא מבינים שמלחמות מוכרעות במישור התודעה. כאשר האויב מבין שאפסו סיכויו להשיג את מטרתו, או כאשר אנחנו מבינים שאפסו סיכוינו להשיג את מטרותינו בלי להתאבד, הקרבות נעצרים, וכך מוגדרים גבולות מדיניים (כל הגבולות היבשתיים הם תוצר של מלחמות).
לכן הצבא תלוי בתודעתם של החיילים, אנשי קו האש, שמאפשרת להם להתגבר על הטבע הביולוגי הדומיננטי של התרחקות ממקום הסכנה, ולסכן את חייהם הפרטיים לטובת אידיאל של קיום הלאום. זו דרישה קשה מאוד, ורק טיפוח תודעה של זהות לאומית עשוי להביא להתגברות על הטבע. כדאי ללמוד את הטבע והכוח שהוא מפעיל נגד כל פעולה אידאולוגית שאינה זורמת עם הטבע (הטבע הביולוגי פתר בעיות אלה, וכדאי ללמוד ממנו כיצד עושים זאת, אך תקצר היריעה).
חיילי צה"ל היהודים לוחמים למען אידיאל המנוגד לטבע ניגוד מוחלט, קיום הריבונות היהודית בארץ אבות. לא באוגנדה ולא בפלורידה, כאן, במקום שכל העולם הנוצרי, הפוסט־נוצרי, המוסלמי והאינטרסנטי בוחשים בו. הם לא לוחמים למען אינטרסים של בני משפחותיהם, שאותם יכלו להציל על ידי ירידה מהארץ המותקפת. בחברה שכופה יציאה לשדה הקרב בכוח חוק גיוס חובה, אין שום הצדקה לכפייה זו ללא טיפוח תודעה של שותפות באידאולוגיה הלאומית.
ללא התודעה הזאת, שמקורה העיקרי הוא במסורת ובהיסטוריה היהודית, לא יהיה ניצחון. נראה שתובנה זו היא מעבר ליכולתם של חלק מקברניטי המטכ"ל הצה"לי, אפילו אחרי מה שהם אמורים לראות במו עיניהם בלקחי קרבות חרבות ברזל. המטכ"ל הצה"לי נכנע לכוחות הדורשים ממנו להעדיף את האידאולוגיה הפרוגרסיבית המיובאת על פני התרבות המקורית שלנו. כאן מתקיימת התנגשות בלתי נמנעת, מסוכנת והרסנית. התודעה הפרוגרסיבית אינה בסיס מוצק ללחימה למען המדינה היהודית. הדבר ניכר היטב בהרכב הכוחות בקו האש, במיוחד בגדודי המילואים.
אולי יעניין אתכם
מי שחושב שאפשר ליצור תודעה שתבסס הקרבה על בסיס משמעת, כנראה לא חווה את תפקודו של המפקד בשדה הקרב בקו האש היבשתי. בהשראת השמאל הפרוגרסיבי המיוצג בצה"ל על ידי מועצת היוהל"ם, צה"ל כופה על חיילים קרביים ערבוב מיותר של נשים וגברים. הפיקוד העליון יודע שמטרתן של יושבות אותה מועצה אינה חיזוק כושר הלחימה אלא להפך. בכך הוא פוגע במו ידיו בתודעה ובמוטיבציה של החיילים שומרי ההלכה בצה"ל. מי שלא מכיר מציאות זו, כדאי שיקרא את ספרה של נוה דרומי, 'פרחים בקנה' (הוצאת סלע מאיר 2022).
מה שקורה בזמן האחרון בלא מעט יחידות קרביות קרה השבוע בגדוד רותם של גבעתי. הגדוד ניסה לכפות על חיילים שומרי מצוות לעבור על הלכה מפורשת. זו פגיעה ישירה בליבה של המוטיבציה הקרבית. זו לא שאלה של איפוק מיני, זו שאלה של הלכה. כאן מתנגשת הזהות היהודית שמקורה בפרקטיקה של המסורת, עם האנטרופיה שהיא רוח הפרוגרס הזר.
כך יוצא שמועצת היוהל"ם משיגה את מטרתה: הריסת היכולת הקרבית באמצעות פגיעה בתודעה של החייל. המג"ד שדן את החיילים המשיך את הרס התודעה. הפעילות המבצעית לא בוטלה משום שחיילים סירבו לעבור עבירה לפי ההלכה היהודית, אלא משום שצה"ל בטיפשותו שולח ליחידות פרמדיקיות במקום חובשים קרביים כפי שהיה בעבר. שם, בבה"ד 10, נוצר הכשל של ביטול פעילות מבצעית. השלישות שממלאת את קורסי החובשים בנערות ולא בחיילים קרביים היא מקור הכשל. זהו כשל שלא יתוקן בדין משמעתי אלא בהבנה של הצורך בטיפוח תודעת הנכונות להילחם למען האידיאל של המדינה היהודית. מי שחושב לעורר מוטיבציה בזמן מלחמה – לאחר חודשים שהחיילים נמצאים בקו הדם – על ידי דין משמעתי, לא תורם לרוח הלחימה ולהצלחת הגדוד. במקום להעניש את החיילים שסובלים מתוצאות הכשלים של רוח הפרוגרס שהונחתה עליהם, סלקו מצה"ל את מקור הכשל.
בן גוריון הבין את חשיבות השותפות של היהודים בקרב וכפה על צה"ל את שמירת ההלכה. הוא חשש מיצירת יחידות נפרדות לשומרי הלכה וכן חשש מפני אובדן המוטיבציה. באו בני הדור השני, הדור מוכה הלם הקרב של מלחמת יום הכיפורים, והם טורחים בעקביות לפורר את שארית תפיסת הביטחון והשותפות הבן־גוריונית בצה"ל בכל המישורים. נוה דרומי חשפה בספרה האחרון את האמת מאחורי השתלטות הפרוגרס על צה"ל ואת השתתפות הגרמנים באופן פעיל בתהליך. מה משותף לגרמנים, לשמאל הפרוגרסיבי ולחמאס? החלום של ביטול המדינה היהודית. הגרמנים חולמים להשלים את מה שהנאצים יימח שמם לא השלימו, השמאל חולם על ברלין בתל אביב (דבר שלא יחזיק מעמד במזרח התיכון), וחמאס חולם על החלפת המדינה היהודית במדינת שריעה. מולם עומדים בקו הדם היהודים הנאמנים למסורת ולהיסטוריה היהודית ולחלום הריבונות היהודית המחודשת, שמעוררת כל כך הרבה נוגדנים מכל כיוון.
יש כאן קריאה למנהיגות האזרחית המדינית, להבין את הסכנה של פירוק צה"ל לשני מחנות, מחנה יהודי ומחנה פרוגרסיבי. זו קריאה דחופה. כנציגי הציבור עליכם לכפות על צה"ל לכבות את מקור האש, לעצור את החדרת הפרוגרס לצה"ל ולחזור לתפיסה הבן־גוריונית בתחום הביטחון. אל תשאירו את השאלות הערכיות של רוח הלחימה בידי המטכ"ל, שכשל בתחום זה מאז שאימץ את תרבות הדור השני, תרבות אוסלו. יש הרבה מאוד תפקידים חשובים לנשים במערכת הביטחון, אל תיתנו להלומי הפרוגרס לנצל את הנשים הצעירות לכפיית התרבות הזרה שאוכלת את המערב בכל פה. שחררו את צה"ל מנגיסת השיניים המחודדות של התרבות האנטרופית הפוגעת בהגשמת החלום של ריבונות לאומית יהודית במולדת העתיקה.
הכותב הוא חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי
