בספר שמואל ב' (ח, טז-יח) מופיעה רשימת שרי ממשלתו הראשונה של המלך דוד. בראש הרשימה מוזכרים "ויואב בן צרויה על הצבא, ויהושפט בן אחילוד מזכיר". תפקיד המזכיר חוזר בהמשך גם בממשלת דוד השלישית וגם בממשלת שלמה (מלכים א' ד, א-ו). מעמדו של המזכיר היה רם, שהרי הוא נזכר במקום השני בממשלה זו.
נחלקו הראשונים בהסבר תפקיד זה. יונתן תרגם (ובעקבותיו הרד"ק): "ממנא על דכרניא", כלומר הממונה על הזיכרונות. רש"י פירש: "מזכיר איזה דין בא לפניו ראשון, לפוסקו ראשון". רבי יוסף קרא, תלמידו של רש"י, הסביר בעקבותיו: "כי יהיה להם דבר בא אליו, ושפט בין איש ובין רעהו". אכן, אם מדובר בתפקיד טכני בלבד, לא מסתבר שהנביא היה מציבו ברשימת השרים, ובוודאי לא במיקום זה. רבי יוסף מטראני פירש שהכוונה ליועץ המלך, ולדבריו קשה: אם כך, מדוע מכנה אותו הכתוב בשם "מזכיר" ולא בשם "יועץ"?
ננסה להבין את הדברים, ולהוכיח על פי שיטת הרמב"ן בדרשתו לראש השנה כי תרגום יונתן, רש"י, רבי יוסף קרא ורד"ק כולם לפירוש אחד נתכוונו. נוכיח זאת באמצעות דיון בבקשתו של יוסף לשר המשקים: "והזכרתני אל פרעה" (בראשית מ, יד).
מה ביקש יוסף משר המשקים?
אולי יעניין אתכם
אם להזכיר פירושו "למנוע שכחה", לא מובנת בקשתו של יוסף הצדיק משר המשקים: "ועשית נא עימדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה" (בראשית מ, יד), שהרי פרעה לא הכיר את יוסף העבד האסיר, ובוודאי גם לא יכול היה לשכוח אותו.
חז"ל דנו את יוסף ברותחין על בקשה זו. כך מצאנו במדרש (בראשית רבה מקץ, פרשה פט, ג): "'אשרי הגבר אשר שׂם ה' מבטחו' (תהילים מ, ה) – זה יוסף; 'ולא פנה אל רהבים' (שם) – על ידי שאמר לשר המשקים 'זכרתני' 'והזכרתני' – נתווסף לו שתי שנים".
על פי המבואר בסדר עולם רבה, יוסף כבר ישב עשר שנים בבית האסורים לפני שפנה אל שר המשקים. חייו של יוסף בבית הסוהר המצרי היו קשים מנשוא, שהרי מי שנמשל עם יורדי בור אין חייו חיים. גם בספר תהילים מתאר המשורר את תלאותיו של יוסף: "עינו בכבל רגלו, ברזל באה נפשו" (תהילים קה, יח). לפחות בחלק מהזמן יוסף היה קשור בשלשלאות ברזל שהיו כרוכות סביב צווארו (= נפשו) ורגלו. על פי הפסוק "הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעבורנה" (שם פא, ז), משמע שבבית האסורים יוסף גם הועסק במלאכות קשות.
אכן, הסיכוי של עבד במצרים, בוודאי עבד הנמצא בבית הסוהר ובבור, לפגוש מי משרי פרעה שיש להם גישה ישירה אליו, שאף לאפס. לכן צריך לבאר: במה חטא יוסף כשפירש את הפגישה עם שר האופים ושר המשקים ופתרון חלומותיהם כחבל הצלה שנשלח אליו משמיים? הלוא גם במדרגת האמונה הגבוהה של יוסף, אין במידת ההשתדלות כדי לסתור את מידת הביטחון! וכמובן כל זה מותנה בהשתדלות שהיא מותרת. במה אפוא חטא יוסף?
והזכרתני אל פרעה – ביום הזיכרון
חז"ל (ראש השנה יא ע"א) מסרו לנו כי יוסף יצא מבית האסורים בראש השנה: "בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין. מנלן? דכתיב (תהילים פא, ד) 'תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא…'". כלומר, סמיכות הפסוקים בפרק פ"א בספר תהילים מלמדת אותנו על הקשר שבין ראש השנה ליציאתו של יוסף מבית הסוהר. וממילא נלמד מכך גם על התאריך שבו נגזרו קודם לכן על יוסף שנתיים נוספות בכלא המצרי.
וזו לשון הכתוב שם: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו. כי חוק לישראל הוא משפט לא־לוהי יעקב. עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים, שפת לא ידעתי אשמע. הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעבורנה".
ראש השנה נקרא בתורה יום זיכרון: "דבר אל בני ישראל לאמור בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קודש" (ויקרא כג, כד), מה שקושר יום מיוחד זה לבקשתו של יוסף, שנאמרה בלשון "והזכרתני". רמז זה יעזור לנו גם להבין את תפקידו של המזכיר.
כדי להתקדם, ננסה לבחון את שמו של המזכיר, יהושפט. מלבד יהושפט המזכיר, הדמות המרכזית בתנ"ך הנושאת שם זה היא יהושפט בן אסא מלך יהודה. יהושפט היה איש רב פעלים, אבל התיקון הגדול שעשה יהושפט במערכת המשפט מודגש מאוד. בספר דברי הימים (דברי הימים ב' יט, ד) הוקדשה פרשייה שלמה כדי לתאר זאת. וזו לשון הכתוב:
"וישב יהושפט בירושלם, וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים, וישיבם אל ה' א־לוהי אבותיהם. ויעמד שופטים בארץ בכל ערי יהודה הבצורות לעיר ועיר. ויאמר אל השופטים: ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועימכם בדבר משפט. ועתה יהי פחד ה' עליכם שמרו ועשו כי אין עם ה' א־לוהינו עוולה ומשוא פנים ומיקח שוחד".
הכתוב ממשיך שם ומאריך בתיאור פועלו של יהושפט והוראותיו לשופטים. ניתן לומר בוודאות כי שמו של המלך יהושפט מבטא את התיקונים הנרחבים שעשה במערכת המשפט, הן בדין התורה והן במשפט המלך. ויש ללמוד משם שגם יהושפט המזכיר עסק במערכת המשפט והיה ממונה עליה.
המזכיר – שר המשפטים
הרמב"ן בדרשתו על ראש השנה הקשה קושיה משמעותית מאוד: תפילת ראש השנה מבטאת את תפיסת חז"ל כי בראש השנה כל באי עולם עומדים למשפט, וכאמור בתפילה: "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". המקור שהגמרא מביאה לכך מבוסס על הפסוקים בתהילים שציטטנו לעיל. ועדיין קשה: היכן נזכר בתורה עניין כה יסודי וחשוב זה?
הרמב"ן ענה וחידש: "אבל מפני שקראו הכתוב 'יום זיכרון', ומפני שהוא בחדשו של יום הכיפורים בראש השנה, ירמוז שבו יהיה דין לפני הקדוש ברוך הוא. כי בם ידין עמים, בראש השנה יזכור יצוריו וישב לכיסא שופט צדק, ואחרי כן בעשרת הימים יישא לפשע עבדיו ויכפר על השבים. כי הזיכרון יאמרו אותו הכתובים על הדין בנשפטים, כמו 'כל פשעיו אשר עשה לא ייזכרו לו' (יחזקאל יח, כב), 'כל צדקותיו אשר עשה לא תיזכרנה' (שם, כד), 'חטאות נעוריי ופשעיי אל תזכור כחסדך זכור לי אתה' (תהילים כה, ז), 'יען היזכרכם בכף תיתפשו' (יחזקאל כא, כט), 'והוא מזכיר עוון להיתפש' (שם כח, כח) – כולם על שעת הדין. וכן 'זכרה לי אלוהיי על זאת ואל תמח חסדיי' (נחמיה ה, יט)".
חידושו הגדול של הרמב"ן הוא כי היותו של ראש השנה יום הדין נאמר במפורש בתורה. הרמב"ן חיבר את השורש זכ"ר עם דין ומשפט.
בזכות הסברו של הרמב"ן, אנו יכולים להציע את ההצעה הבאה ולהבין יותר לעומק את התרגום (ובעקבותיו רד"ק), האומר שהמזכיר ממונה על ספר הזיכרונות, ואת רש"י ורבי יוסף קרא, שמפרשים שהמזכיר ממונה על מערכת המשפט, סדריה ופעולותיה. נסביר כי יהושפט בן אחילוד המזכיר היה הממונה על מערכת המשפט, ובימינו: שר המשפטים או התובע הכללי או נשיא בית המשפט העליון. עם כינונה של מדינת היהודים הראשונה ארגן דוד את מערכת המשפט כראוי, ולכן מינה לה ראש שקיבל את שמו, יהושפט, מתפקידו. המזכיר היה ממונה על סדר היום המשפטי, כמו שהסביר רש"י. וכך דברי רבי יוסף קרא מתפרשים כפשוטם, וגם את דברי הרד"ק המבוססים על התרגום נסביר בכיוון זה.
ולפי פירוש זה, ספר הזיכרונות איננו ספר היסטוריה או לקט סיפורי מעשיות שנקראים על ידי מי שנדדה שנתם, אלא ספר הפרוטוקולים של בתי המשפט. אחשוורוש לא נרדם בלילות בגלל ניסיון ההתנקשות של בגתן ותרש בחייו, והוא קרא בספר הזיכרונות כדי לבדוק אם נעשה עוול במערכת המשפט – קלקול שהיה עלול לגרום לניסיונות התנקשות נוספים, שהרי המלך עומד בראשה.
בראש השנה אין לבקש דין אצל מלך בשר ודם
לאור האמור, מתברר גם עניינו של יוסף. "יום הולדת את פרעה" (בראשית מ, כ) יוסבר כיום שבו עלה פרעה לשלטון. בכל שנה ושנה נחגג יום זה כיום שבו הוכרז פרעה כמלך מלכי המלכים, כאלוהות. ביום זה היה יושב פרעה על כס המשפט, וכל נתיניו היו עוברים לפניו כבני מרון: ברצותו היה מחיה וברצותו היה ממית. כך, את שר האופים המית ואת שר המשקים חנן והחזירו למעמדו.
אנו, צאצאי יעקב אבינו, יודעים כי שופט כל הארץ הוא א־לוהי ישראל, מלך מלכי המלכים, הקב"ה, שרק לו יָאָתָה המלוכה. ואף על פי כן, מתוך מצוקה קשה, יוסף הצדיק ביקש להישפט בערכאות של גויים בראש השנה. בקשתו של יוסף משר המשקים, "והזכרתני אל פרעה", היא למעשה הגשת ערעור על גזר דינו בפני בית המשפט העליון של מצרים, שבראשו עמד פרעה. וכך, אף שיוסף פעל מתוך מצוקה קשה, הוא נתבע על כך, שכן מדקדקים עם מי שנמצא במדרגה רוחנית גבוהה מאוד כמו יוסף.
הכותב הוא ראש מכון 'ארץ חמדה' בירושלים ואב בית הדין הרבני 'ארץ חמדה – גזית'
–
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת:
(המערכת אינה מתחייבת לפרסם את המאמרים שיתקבלו)
