הסכמי אברהם – שש שנים וסייבר אחד

זה קרה לפני שש שנים. ב־31 באוגוסט 2020 היה לי הכבוד להיות בטיסה ההיסטורית הרשמית הראשונה בין תל אביב לאבו דאבי באיחוד האמירויות, יחד עם ראש המל"ל דאז וידידי עוד מהשב"כ מאיר בן שבת, ג'ארד קושנר מטעם הבית הלבן, וסוללה ארוכה ומכובדת של בכירים ישראלים במטרה לסלול את הדרך לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים, "נורמליים" (בדומה למילת הקסם נורמליזציה, שמככבת גם בשיח הנוכחי בנוגע למדינות נוספות שאולי תצטרפנה להסכמי אברהם). שבועות בודדים אחר כך נחתמו ההסכמים רשמית ונסללה הדרך למה שכבר מוכיח את עצמו כאחד המהלכים הגאופוליטיים האסטרטגיים החשובים ביותר בעשורים האחרונים אם לא מאז קום המדינה.

מדוע אני מעלה זאת דווקא עכשיו? כי בשבוע החולף נערך בדובאי כנס הסייבר השנתי הענקי GISEC, שבו השתתפתי עקב הרקע שלי בעבר ועיסוקיי בהווה. יש לומר כי הכנס היה אמור להתקיים בחודש מאי אך נדחה עקב מצב הלוחמה העצים שהיה מעט לפני כן, ולמתי נדחה? ליום הכיפורים שלנו. מיהרנו לפנות להנהלת הכנס היושבת בדובאי – והם מיידית הקדימו, למרות המורכבות התפעולית, את הכנס בשבוע (בין כסה לעשור) מתוך כבוד לנו ורצון אמיתי למקסם את השתתפות הישראלים והיהודים באשר הם בכנס.

וזה הצליח להם. בפעם הראשונה הכנס התקיים בעיר התערוכות הענקית EXPO בדרום דובאי, אתר גדול יותר מזה שאירח את הכנס בשנים האחרונות. אך לא פחות חשוב הוא הביתן הישראלי. 120 מ"ר, הגדול ביותר אי פעם, יותר מ־20 חברות סייבר ישראליות בביתן ומחוצה לו (גם ביתן בממדים כאלה צר מלהכיל את כולם), עם שילוט ענק של ישראל מעליו, מיד בכניסה ולצד חברת הסייבר הממשלתית של האמירויות – לא היה אפשר להחמיץ את נוכחותנו, ולא במקרה. מועצת הגנת הסייבר הלאומית של האמירויות, המקבילה למערך הסייבר הלאומי של ישראל שבראשו היה לי הכבוד לעמוד בשנים 2022-2018, הנותנת חסות צמודה לאירוע, וידאה שזה אכן יהיה המצב. הביתן הופעל בהשתתפות פעילה של שגרירות ישראל ומערך הסייבר הלאומי.

אולי יעניין אתכם

בנושא 1214b מדיפאואר (MEDIPOWER) – חברת נדל"ן בין שני כוחות מנוגדים

בנושא 1214b האושפיזין היקרים של הכלכלה הישראלית

בזמן שלצערנו ברחבי העולם אנו שומעים ונחשפים לאירועים הולכים ומצטברים של החרמה, נידוי שקט או רועש, כתפיים קרות ופרצוף חמוץ כלפי ישראל – יש גם מי שיודע להעריך, לכבד ולהיות שותף אמיתי, שכידוע נמדד דווקא בזמנים הקשים והמאתגרים.

ואכן אלו זמנים לא קלים לכולנו. לא רק לישראל, שאולי התרגלה להיות במצב של מצור מתחילת דרכה, אלא בעיקר למדינות המפרץ שחיו במשך עשרות שנים תחת גפנן ותאנתן, בלי צרות ואיומים גדולים – לפחות לא כאלה שהורגשו אצלם – עד שהבריון האיראני השכן במרחק עשרות קילומטרים בודדים מעבר למפרץ הורמוז הצר החל להזכיר להם מה טיבו וטבעו.

הגנת הסייבר היא אחד התחומים שישראל מצטיינת בהם ברמה העולמית. היא מובילה את התעשייה הטכנולוגית מאז פריצת התחום לחיינו לפני פחות משני עשורים, וביחד עם ארצות הברית מפגינה דומיננטיות בהובלת התחום. לא בכדי יותר מ־40% מההשקעה העולמית בחברות סייבר מופנים לחברות סייבר ישראליות, כבר שנים רבות ברציפות, וכשליש מהחברות המדורגות מובילות עולמיות בדירוגים השונים (כולל FORTUNE CYBER 60) הן חברות כחול־לבן מובהקות (גם חלק ניכר מהחברות הזרות מתבססות על מרכזי פיתוח או מייסדים ישראלים). לכן, אין זה פלא שהתחום נכלל בהסכמי אברהם ממש מרגע התעברותם – כאמור, הייתי שם בעצמי כדי לוודא שזה קורה.

ידידות ורעות נמדדות בזמנים הקשים, ולצערנו המזרח התיכון חווה זמנים כאלה בעצימות לא מבוטלת בשלוש השנים האחרונות. הסייבר הישראלי הוא אחד מביטויי שיתוף הפעולה הבולטים להגנה על התשתיות הלאומיות הקריטיות ושיתוף בידע ומידע החיוניים להתגוננות הלאומית האזרחית. רק שש שנים חלפו, אך ההסכמים עומדים במבחנים עד כה, ויש רק לאחל ולפעול שהידידות הזאת תימשך בעוצמה – לטובת כל הצדדים.

הכותב הוא ראש מערך הסייבר הלאומי לשעבר וכיום איש עסקים בתחום הסייבר