תת־אלוף רוזיטל אביב, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, עדיין טרייה בתפקידה, אבל מהאיגרת ששלחה ללוחמי צה"ל ביום שלישי האחרון נראה כי התמקמה בנוחיות במשבצת שנחתה בה. ממש כקודמותיה היא ממנפת את התפקיד המיותר ביותר בצה"ל כדי לעשות בדיוק את מה שתכננו הוגיו: קידום אג'נדות רעילות ורדיקליות בתוך הארגון שאמור להיות הממלכתי והעממי ביותר, וגם – למי ששכח – לדאוג קודם כול לביטחונה של ישראל.
במסגרת הפסטיבל הכללי של ציון יום המאבק הבין־לאומי באלימות כלפי נשים, שיגרה תת־אלוף אביב מכתב לכל המשרתים, ובו בין השאר ציינה באופן "מחקרי" כי תקופות מלחמה גורמות לעלייה בתופעות של אלימות במשפחה: "מחקרים בעולם מראים כי תקופות מלחמה גורמות לעלייה בהיקף ובחומרת אלימות במשפחה. המתח, הטראומה והפגיעות הנפשית אינם נשארים בשדה הקרב, והם עלולים למצוא את דרכם לתוך הבית. על רקע מציאות ביטחונית תובענית ומתמשכת, עומסי לחימה ושחיקה אישית ומשפחתית, גוברת חובתנו לשמור בקפדנות על מוגנות המשרתים והמשרתות".
את המסר הארסי שבין השורות היטיב להגדיר ארגון 'תורת לחימה', שחשף את המסמך: "קולטים? היוהל"ם מטיפה ללוחמים שמלחמה זה דבר רע שגורם לגברים לוחמים להרביץ לנשים שלהם. זאת במקום לומר יישר כוח ללוחמי צה"ל, שמגינים יותר מכל אדם אחר על בנות ישראל מפני מחבלי הנוח'בה. תאוריות פרוגרסיביות שולטות בצמרת צה"ל ומרעילות את הצבא".
בפנייה למפקדים בהמשך האיגרת, מטילה עליהם היוהל"ם את האחריות להיות ערניים לתופעות אלימות במשפחה בקרב פקודיהם. ממשרדי היוהל"ם הנינוחים נראה שאין עוד עבודה בעזה או בשאר החזיתות, והשעות הפנויות הרבות של המפקדים יכולות להיות מנותבות לפעילות חברתית. את מכתבה היא חותמת עם נופך אתי שקובע מהי רוחו של צה"ל, לטעמה: "כוחו של צה"ל נשען על חוסנו הערכי לא פחות מאשר על עוצמתו המבצעית. מאבק נחוש ומתמשך באלימות כלפי נשים הוא חלק בלתי נפרד מחוסן זה". לאמור: צדקת דרכו של צה"ל אינה נובעת מהמחויבות המוסרית והצודקת להגן על חיי עם ישראל בארצו, אלא משותפותו העמוקה במאבק נגד אלימות כלפי נשים.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת חגית רוזנבאום
המאבק על הציר: תושבי גוש טלמונים נלחמים על חופש התנועה
עוד מאת חגית רוזנבאום
המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים
עוד בצבא וביטחון
הפשיעה במגזר הבדואי – פצצה מתקתקת מבפנים
עוד בצבא וביטחון
ההצלחה מסחררת: החות'ים נערכים לפלישה לישראל
עוד מאת חגית רוזנבאום
ותלך לדרוש את ה' – לזכרה של הרבנית רבקה שפירא
עוד מאת חגית רוזנבאום
מתמחים ממוסדות תומכי חמאס יטפלו בישראלים באיכילוב
עוד קודם שנדון בגוף הטענה, העובדה שגורם צה"לי מנופף בטענה פציפיסטית שכזו מול לוחמים, כשהלחימה עדיין מתרחשת מדי יום בחזיתות השונות, היא אות קלון לצמרת צה"ל. כל גורם אחר שהיה פוגע ברוח הלחימה תוך כדי קרב היה זוכה לסנקציה מאיזושהי סוג, ציבורית או מינהלית – אבל למרבה האירוניה, כשהפגיעה ברוח הלוחמים מגיעה משורות הצבא עצמו, הדברים עוברים בשתיקה.
אולי לא מיותר להזכיר בהקשר זה ענף פעילות מרכזי אחר של הגוף המיותר הזה, והוא העצמת פעילותן של החיילות והלוחמות בצה"ל. היוהל"ם הקודמת, תת־אלוף אלה שדו־שכטמן, ששירתה רוב תקופת מלחמת חרבות ברזל, התפארה בכל במה אפשרית בתרומתן של הנשים ללחימה. ניקח דוגמה אחת מדיון שהתקיים בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, לציון שנה למלחמת חרבות ברזל. הדיון הוקדש כולו לתרומתן של הנשים ללחימה, ובתחילתו הציגה היוהל"ם בגאווה לא מוסתרת את אחוז הנשים הגבוה יחסית ביחידות המבצעיות השונות.
"אני פוגשת לוחמות ומפקדות בסדיר ומילואים, בטייסות, בעזה ובספינות, והן עושות זאת בנחישות רבה. המלחמה הזאת הביאה מבצעיות של נשים גם בעלייה בכמות המלש"ביות ואלפי נשים נכנסות למעגלי המגע, אם זה בהגנת גבולות, באיסוף קרבי, רופאות ופראמדיקיות. יש עלייה במספר הנשים שחצו את הגבול והיום אנחנו מדברות על מאות נשים. מתוך סד"כ הלוחמים, 20 אחוזים הן לוחמות וזה מספרים בלתי נתפסים. יש לנו שש מג"דיות לוחמות. עלינו ל־65 אלף נשים שמשרתות במילואים מתחילת המלחמה, ובצוק איתן היו פחות מ־7,000 נשים. לראשונה גויסו נשים ל־669. המלחמה הציפה את המורכבות בקיום חיי משפחה ולא ניתן היה לעשות כלום ללא התמיכה מהבית".
המגזר האלים לא משרת בצבא
נניח בצד לרגע את הדיון על הנתונים ועל תרומתן האמיתית, כן או לא, של אותן לוחמות נועזות, ונחזור לקשר בין המלחמה לאלימות במשפחה. האם אותן עשרות אלפי לוחמות, שבהן השתבחה היוהל"ם, נכנסות גם הן תחת האזהרה במכתבה מהשבוע, והיא רואה גם בהן פוטנציאל נפיץ להיות אימהות מכות ובנות זוג מתעללות כתוצאה מהשהות הארוכה בשדה הקרב? ליוהל"ם פתרונים, אבל לעת עתה ניתן לראות את ההבדל במשפט האחרון: "המלחמה הציפה את המורכבות בקיום חיי משפחה ולא ניתן היה לעשות כלום ללא התמיכה מהבית". כלומר, האישה היוצאת לקרב ראויה לתמיכת הבעל והילדים על מנת לקיים את חיי המשפחה, לעומת הבעל הלוחם שזקוק לאזיק אלקטרוני ואולי לצו הרחקה מהבית, במקרה שטראומת הקרב תהפוך אותו למפלצת אלימה.
ולגופה של הטענה: זה אינו האזכור הראשון למחקרים המחברים בין המשבריות בתקופת מלחמה לתגובות אלימות. במחקרים כאלה נבדקו תקופות משבר ואסון שהתרחשו במקומות שונים בעולם. אלא שמבחינה אמפירית, בכל הנוגע למלחמת חרבות ברזל עדיין לא ברור שישנה הוכחה לטענה זו. סקר בזק שהזמינה התוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה (גוף ממשלתי) ממכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל, שנערך כארבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, אינו מצליח לתת את קריאת הכיוון הזאת.
הסקר הוזמן כדי לתת תמונת מצב על היקף האלימות במשפחה בתקופת המלחמה, ולהשוותה להיקפים בתקופת הקורונה. הסקר קיים בדיקה מעמיקה עם התפלגויות שונות סביב תופעות האלימות במשפחה, אולם בשורה התחתונה מדווחים עורכי הסקר כי נכון למועד עריכת המחקר לא נרשמה עלייה במספר הדיווחים על אלימות במשפחה למוקדי החירום והסיוע. "תדירות התרחשותם של כלל סוגי האלימות שנבחנו הייתה גבוהה יותר בתקופת מגפת הקורונה מאשר בחודשי המלחמה שנבדקו", כותבים הסוקרים. לעובדה זו אומנם ניתנים שם הסברים שונים, כמו למשל שהעלייה עשויה להתרחש חודשים אחרי פרוץ הטראומה. אבל העובדה היא שארבעה חודשים לתוך המלחמה, תמונת המציאות אינה תואמת את התאוריות של ארגוני הנשים.
ולסיום, עוד עובדה שמדי שנה בשנה נעלמת במסך העשן שמפזרים ארגוני הנשים ביום הבין־לאומי למאבק באלימות נגד נשים. גם בנתונים שהוגשו השנה על היקף תופעת האלימות ומאפייניה, הגרף הצביע בעקביות על מגזר אחד. בדוח שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה ביום שלישי השבוע, הוצגה תמונת מצב מדאיגה שלפיה שנת 2025 היא הקטלנית ביותר בעשור האחרון בתחום רצח נשים, ובמהלכה נרצחו 35 נשים, יותר מהממוצע השנתי בעשור האחרון, שעומד על 27 נשים. המחקר מצביע גם על תופעה מתמשכת שבה נשים ערביות מהוות רוב בקרב הנרצחות, וכמו כן בתיקים שפוענחו (קצת יותר ממחצית) הרוצח היה בן משפחה שאינו בן הזוג.
עד כמה שידוע לנו, ערביי ישראל אינם נמנים על הכוחות הלוחמים בעזה, בלבנון או בכל חזית אחרת. על פי הנתונים, הם נוכחים באחוזים גבוהים בהרבה בטבלאות של רוצחי נשים, לעומת לוחמי צה"ל. אולי תיכבד היוהל"ם, ובמקום להאשים לוחמים באלימות מיליטריסטית כלפי נשים, תשקיע את מרצה בהכנת עוגות לנשות המגויסים.
לתגובות: