כמה עולה ילד מושלם. תארו לעצמכם שהייתם יכולים עוד מבטן ומלידה לקבל תחזית על עתידו, תכונותיו וכישרונותיו של העובר שלכם, שעדיין נמצא בשלב שבו הוא עושה סלטות במי השפיר. אולי היה מסקרן לדעת פרטים על רמת ה־IQ הצפויה, הגובה שאליו יגיע, צבע עיניו, מחלות הרקע שמהן יסבול חס ושלום ועוד. זה כבר לא חלום רחוק. כיום ישנן חברות שמציעות סינון פוליגני חדשני ומשוכלל, המעניק לעוברים ציון המבוסס על ה־DNA שלהם, למי שמעוניין להביא לעולם ילדים חכמים ובריאים יותר.
זוגות שנמצאים בטיפולי פריון שנים רבות, מעוניינים שהילד שייוולד להם יהיה "ילד מושלם". הם לא רוצים לקחת סיכונים, ומוכנים להוציא הרבה כסף כדי להבטיח לילד חיים טובים. ישנן מעבדות שיכולות לספק מידע על מין העוברון, הגובה החזוי ומנת המשכל שלו, ולחזות מצבים רפואיים שעלולים לסכן את הילד בשלב מאוחר בחייו הבוגרים, כאשר ההורים אולי כבר לא יהיו בין החיים, כגון מחלות לב, סוגי סרטן נפוצים, אלצהיימר וסכיזופרניה. ישנו חשש כבד כמובן למדרון חלקלק שבו תיווצר חברה שבה אנשים עשירים ישלמו, גם בלי קשר לטיפולי פריון, כדי לבחור את העוברים שהם מעדיפים. בעקבות זה קיים גם החשש להצמחה מלאכותית של אנשים שיהיו, או לפחות יחשבו את עצמם, לעליונים מבחינה גנטית. בכל מקרה, אני מרחמת על ילד כזה, שיצטרך כל חייו לעמוד בציפיות של הוריו, ששילמו הרבה כסף כדי לבחור דווקא אותו מבין עוברים אחרים. גם על ההורים אני מרחמת. הם מוכנים בהינף יד לוותר על העמל שבגידול ובהצמחת הילד, על המהמורות שבדרך, ובכך הם עלולים במו ידיהם להפר את האיזון החינוכי הבריא.
חינוך נורמטיבי כולל עמל יומיומי של ההורים, שמנסים להעניק לילדיהם ילדות מאושרת מצד אחד ובגרות יציבה ומוצלחת מצד שני. בשנים הראשונות לחיי הילד, החלק הפיזי הוא מאוד משמעותי – האכלה, הלבשה, רחיצה ועוד. זה מתיש, ולעיתים הורים נכנסים ללופ של ייאוש מהצד הטכני הזה, למרות שהם יודעים שמאבני הדרך הללו הם בונים את הנצח. חשוב לעשות הכול כדי להקל על השנים האלה. אני תמיד מציעה למטופלות הצעירות שלי לקחת עזרה של שעתיים ביום אחר הצהריים כדי שהשעות סביב ארוחת הערב, האמבטיות וההשכבה תעבורנה יותר בנחת, בוודאי כאשר הבעל מגויס למספר ימים תלת־ספרתי.
הקץ לאמבטיות. והנה, בעניין הרחיצה יש חדש באופק. מכונת כביסה לבני אדם עומדת לצאת לשוק ביפן, והמלונות במדינה כבר עומדים בתור לרכוש אלפי יחידות. מה שהיה נראה במשך שנים כמו בדיחה אינטרנטית, הופך בימים אלו למציאות תעשייתית. הילד נכנס לקפסולה, נשכב בתוכה על מעין ערסל, ומאותו רגע הכול מתבצע אוטומטית – המים מוזרמים בלחץ המתאים מלמטה ומהצדדים, בועות הסבון עוטפות את הגוף, הזרמים מתוזמנים לפי קצב הנשימה והמכונה משמיעה מוזיקה עד לייבוש המלא, כולל השיער שמקבל טיפול מיוחד. כל התהליך מנוטר בעזרת חיישנים, כך שהמכונה מתאימה את עוצמת לחץ המים, הטמפרטורה, כמות הסבון וזוויות זרימת המים לילד ולרמת הצורך שלו בניקיון, שהרי אינו דומה ילד שהתבוסס זה עתה בבוץ לילד שזקוק לשטיפה קלה.
אולי יעניין אתכם
היצרנים טוענים שהמכונה החדשה מסוגלת לבצע ניקוי יסודי ועדין יותר ממקלחת רגילה, וכי זמן התהליך כולו עומד על כעשר דקות בלבד כולל ייבוש, ללא מאמץ וללא מגבת. אין אפילו צורך להעביר אוויר חם בשיער, הכול יוצא פרפקט. מכניסים את הילד למכונה, סוגרים את הדלת ומוציאים אותו נקי ויבש אחרי עשר דקות, כאשר הוא מוכן ללבוש פיג'מה ולהיכנס למיטה להקראת סיפור וקריאת שמע על המיטה. אני מתכוונת להציע ליצרנים לייצר מכונות שמתאימות למשפחות ברוכות ילדים, כך שבהפעלה אחת ניתן יהיה לרחוץ שלושה או ארבעה ילדים בגילים שונים, כשכל אחד מהם מקבל את הניקוי המתאים לו.
חתונה – מוקדם ככל האפשר. אבל כדי לבנות משפחה ברוכת ילדים צריך להתחתן, ומוקדם ככל האפשר. במכתב רשמי שפרסמו רבני 'תורת הארץ הטובה' מדגישים הרבנים כי הקמת בתים היא ערך עליון בעם ישראל, והם קוראים לגורמים במערכת החינוך ובקהילה לפעול נוכח תופעת הרווקות המאוחרת. הם ממליצים להכניס תוכניות של הדרכה זוגית וליווי אישי כבר בשלבים המוקדמים של הלימודים במכינות, במדרשות ובישיבות. להציב שדכנים שילוו את הצעירים ולהעניק להם שכר מכובד, גם לשדכנים המקצועיים וגם המזדמנים. אני לגמרי מחוברת לקריאה החשובה הזאת, ומשמיעה אותה מעל כל במה אפשרית. החידוש במכתב הזה הוא שבפעם הראשונה ישנה קריאה רחבה לעידוד נישואין בגיל צעיר ככל האפשר, לפני שירות צבאי קרבי או יציאה ללימודים גבוהים. אני כמובן מצטרפת גם לקריאה זו.
מזה שנים אני אומרת את הדברים הלא פופולריים האלה מעל במות שונות, בכנסים של שירות לאומי, באולפנות, במדרשות, בשיעורים לנשים, ופוגשת הרבה זלזול וספקנות מהמורים ובעיקר ההורים, בסגנון "איפה את חיה? הדברים שלך לא רלוונטיים היום". אני רגילה לזה, וברוך ה' לא נותנת למשובים האלה להרתיע אותי, כשלנגד עיניי עומדת השמירה על בניין המשפחה היהודית. בעיניי, ההתעלמות מהמציאות החברתית שנגזרת מדחיית גיל הנישואין מסיבות שונות, גובלת באיסור "לא תעמוד על דם רעך". יש פה עיוורון, או לפחות קוצר ראייה. הפחד מרווקות מבוגרת על כל השלכותיה אמור לגבור אלפי מונים על הרצון שהילד יתקדם בסולם האקדמי, יהיה משוחרר לעשות שירות משמעותי בלי ריחיים על צווארו, או פחד מנישואי בוסר. כמה טוב שסוף סוף נושא בניית המשפחה בשלב מוקדם של החיים מקבל את מקומו הראוי בין שלל הערכים שהציבור שלנו נושא בתוכו.
במרכז למשפחה במכללת אורות בהובלת הרב חיים פוגל שליט"א, שבו אני חברה, הדברים הללו ברורים מאליהם. מזה שנים המכללה משקיעה מאמצים כבירים כדי להנחיל לתלמידות ולבוגרות הרבות את ערכי המשפחה, ולהאהיב עליהן את מצוות הבית היהודי. הרב וצוות ההנהלה מעמידים בראש סדר העדיפות את נושא המשפחה, כנושא הדגל של מכללת אורות ישראל, בראייה מפוכחת ולא מתנצלת. וכמה הם צודקים.
לתגובות:
