בשבוע שעבר ביקשתי מהממשלה לא לעשות פדיחות ב־2026 מול המשקיעים הזרים. לפני שלושה שבועות כתבתי על החשש מתקציב המשכי שעלול לשתק דווקא את הדברים החשובים. שני הטורים עדיין רלוונטיים עם תחילת שנת הכספים החדשה.
השבוע ברצוני להתייחס לרובד נוסף שצפוי לנו במהלך 2026 – זו השנה שבה נראה הטמעה בסדרי גודל של מודלי הבינה המלאכותית, וגם להיבט הזה חשוב מאוד להיערך.
ציר הזמן של מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (2026-2022)
2022 – הניצוץ הראשוני: מודלי השפה נכנסו לחיינו בסערה לקראת סוף השנה. בתחילה הם נתפסו כמודלים מוגבלים מאוד ושימשו בעיקר כשעשוע לחובבי חדשנות וטכנולוגיה. היכולת של המכונה "לדבר" נראתה כקסם, אך התוצרים היו לעיתים קרובות לא מדויקים ("הזיות").
אולי יעניין אתכם
עוד מאת אמציה סמקאי
הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37
עוד מאת אמציה סמקאי
אשמנו, בגדנו, האטנו: מי מרוויח מהווידוי של ראשי ה-AI?
עוד בכלכלה
אשליה במבצע: כשהממשלה מייקרת ומאשימה את המדף
עוד בכלכלה
כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות
עוד מאת אמציה סמקאי
סימני החקלאות הישראלית – תחל שנה וברכותיה
עוד מאת אמציה סמקאי
30 אלף אתרים מחכים שמדינת ישראל תתעורר כבר
2023 – שנת הפריצה הגדולה: בשנת 2023 המודלים הפכו לכלי עבודה יומיומי למיליונים. עם שחרורו של GPT-4 וכניסתם של שחקנים נוספים כמו Claude ו־Gemini, הם החלו להבין לא רק טקסט אלא גם תמונות, קול וקוד. זו הייתה השנה שבה הבנו שהבינה המלאכותית כאן כדי להישאר, והיא התחילה לשמש לכתיבת מיילים, תכנות בסיסי וסיכום מידע מורכב.
2024 – המעבר מעוזרים לסוכנים: בשנת 2024 חלה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות ההסקה והתכנון. המודלים הפסיקו להיות רק "תיבות טקסט" והפכו לסוכנים המסוגלים לבצע פעולות עצמאיות: פתרון בעיות מתמטיות מורכבות, ניתוח נתונים מעמיק וסיוע במחקר אקדמי. הדיוק השתפר פלאים, ומודלים החלו "לקרוא" ספרים שלמים או אלפי שורות קוד ברגע.
2025 – שנת ההתבגרות והדיוק: שנת 2025 הייתה השנה שבה הבינה המלאכותית הפכה לתשתית שקופה. המודלים הגיעו לרמת אמינות גבוהה ביותר, עם יכולת להבין ניואנסים תרבותיים ורגשיים עמוקים. האינטגרציה הפכה לכמעט מוחלטת – מהטלפון הנייד ועד למערכות הניהול המורכבות ביותר. הבינה המלאכותית הפכה לכלי עבודה.
2026 – שנת ההטמעה והשינוי המבני: שנת 2026 תהיה שנת ההטמעה. זו השנה שבה ארגונים גדולים ומוסדות מדינתיים יטמיעו כלי בינה מלאכותית בהיקפים נרחבים, תוך ארגון מחדש של תהליכי העבודה. אנו נראה שינויים דרמטיים בשוק התעסוקה העולמי: מקצועות ישנים יעברו טרנספורמציה, תפקידים חדשים ייוולדו, והדגש יעבור מביצוע משימות לניהול מערכות חכמות. זו תהיה השנה שבה נמדוד את ההשפעה הכלכלית והחברתית האמיתית של המהפכה.
האתגר: מודל האבטלה הישן יקרוס
שנת 2026 תהיה שנת המבחן של הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. אני לא "רואה שחורות", על כל משרה שתתייתר ייוולדו שתיים חדשות, אבל קצב התחלופה יהיה דרמטי.
המודל הישראלי המקובל של עזיבת עבודה, מנוחה של שלושה חודשים על חשבון דמי אבטלה וחיפוש נינוח של הג'וב הבא – כבר לא יתאים לקצב של המשק. כשהשינויים המבניים יאיצו, הפאוזה הזאת תהפוך לנטל שהמשק לא יוכל לשאת.
בשורה התחתונה, הממשלה חייבת לעדכן כבר עכשיו את תפיסת שירות התעסוקה ודמי האבטלה. מהפכת ה־AI היא הזדמנות אדירה, אבל בלי היערכות למעברים מהירים בין מקצועות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם משבר תעסוקתי מיותר בתוך ים של הזדמנויות.
הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG
–
לתגובות:
