להתפלל ולא לקלקל. יעקב אבינו, בחיר האבות, היה אב ולדן. מעט נכתב, אם בכלל, על אבות ברוכי ילדים – על בריאותם הפיזית והנפשית, על תוחלת חייהם, על השפעת הוולדנות של נשותיהם על בחירותיהם בתחום הפרנסה, על מצבם החברתי ועוד. לכאורה להיות אב ברוך צאצאים זו זכות ענקית. אך יעקב אבינו קצת מקטר ומספר כמה חייו היו קשים דווקא בעקבות ריבוי ילדיו – מריבות בין ילדים, תעלולים ואכזבות מהם. אומנם הוא היה הדמות המחנכת, אך הוא בוודאי הבין שכל ילד וילד, כל שבט ושבט, נושא באחריות על מעשיו.
כהורים אנחנו נוטים להפריז במשקל של מעשינו בעיצוב דמותם של ילדינו. אין ספק שיש חשיבות עליונה למה שהילד סופג מהבית, ובעיקר למה שנאמר בין המילים – במעשים ובמאוויים שלנו. אבל לכל ילד יש מסלול משלו, ומציאות החיים הספציפית שלו תפגוש את הנשמה המיוחדת שלו ותשאיר את רישומה על התפתחותו. נשאר לנו רק להתפלל ולא לקלקל. עם זאת, אנחנו כן מופקדים על שלומם הפיזי של ילדינו משחר ילדותם. השנים הראשונות הן חלון הזדמנויות שאינו חוזר, והאחריות גדולה עוד יותר כשיש הרבה ילדים. זו זכות לתת לילד את נקודת הפתיחה היציבה ביותר שניתן, וזה מתחיל ממש ברגע הלידה.
דוגמה לכך היא שימור הדם הטבורי של התינוק, מה שעשוי להציל את חייו במקרה שיחלה במחלה מסכנת חיים. מדובר במעין ביטוח ביולוגי לילד לשנים רבות. הדיון על דם טבורי קיבל תהודה ציבורית רחבה בתחילת שנות ה־אלפיים, כאשר בארצות הברית פורסמו מקרים מתועדים של ילדים שטופלו בתאי גזע מדם טבורי שנשמר בלידתם. אחד מהמקרים הידועים הוא זה של משפחת נאש, שתועד גם בספרות הרפואית. מולי נאש סבלה מאנמיה על שם פנקוני, מחלה המטולוגית קשה. הוריה בחרו להביא לעולם ילד נוסף, ובמהלך הלידה נשמר הדם הטבורי שלו, ששימש בהמשך להצלת אחותו. המקרה עורר דיון אתי ורפואי רחב, אך גם המחיש באופן חד את הפוטנציאל הממשי של החלטה שנעשית ביום הלידה, הרבה לפני שמתגלה צורך. הדם הטבורי נאסף מחבל הטבור לאחר ניתוקו מן הוולד ונשלח להקפאה. דם זה עשיר בתאי גזע, ולכן חשוב לשומרו. הדם הטבורי נקי מזיהומים ומשינויים גנטיים, והוא למעשה מוצר מדף שנשמר בבנק הדם הטבורי ומוכן להשתלת מח עצם בשעת הצורך.
לא רק לבדואים. הלידה התרחשה במזל טוב. אחד הדברים החשובים ביותר הוא תקופת ההחלמה לאחר הלידה – או, בעצם, החלמה לאחר היריון של תשעה חודשים ולידה. בציבור שלנו הנשים הן נשות חיל, נושאות את עם ישראל כולו על כתפיהן, בוודאי בשנתיים וחצי האחרונות. תבורכנה. אבל לפעמים הן שוכחות את הבריאות שלהן על הדרך. מחקרים שנערכו בשוודיה ובנורבגיה הראו קשר מובהק בין חופשת לידה ארוכה לירידה בתחלואה בילדות, שיפור בבריאות האם ושיעורים גבוהים יותר של השתלבות יציבה בשוק העבודה בהמשך. לצערי, נשות הציבור התורני־לאומי אינן מנצלות את זכאותן למנוחה בבית החלמה. החלום שלי מזה עשרות שנים הוא להקים בית החלמה ליולדות בשומרון. כעת, כאשר מנהלת ועדת הבריאות בכנסת היא חברת הכנסת לימור סון הר־מלך, יש לכך היתכנות. הטיפול במצב שירותי הבריאות ביהודה ושומרון בתחום רפואת הנשים הוא אחד התחומים שהיא מתעתדת לעסוק בהם, גם באמצעות הרחבת ההגדרה של שיפור שירותי הרפואה בפריפריה ליהודים ביהודה ושומרון ולא רק לבדואים בנגב.
אולי יעניין אתכם
כעת מגיעים הביתה ומתחיל המעקב אחר גדילתו של הילד. טיפת חלב היא המצאה ישראלית ייחודית, שמאפשרת ניטור רציף של התפתחות הילד. זיהוי מוקדם של עיכובים מוטוריים, בעיות גדילה או קשיים תחושתיים מאפשר התערבות בשלב שבו המוח גמיש יותר והתגובה לטיפול טובה יותר. ידוע ממחקרים בתחום הנוירו־התפתחותי כי התערבות מוקדמת משנה מסלולי חיים. כך גם לגבי החיסונים, שהם אולי הדוגמה המובהקת ביותר להשפעת ההחלטות ההוריות על בריאות הדור הבא. בשנות ה־50, כאשר הוכנס לשימוש נרחב החיסון נגד פוליו – מחלה שגרמה לשיתוק ומוות – היא הפכה לנדירה במדינות עם שיעורי חיסון גבוהים. עד אמצע המאה ה־20 חצבת הייתה גורם תחלואה קטלני. התפרצויות חוזרות בשנים האחרונות באזורים שבהם שיעורי ההתחסנות ירדו המחישו עד כמה ההגנה הזאת חשובה. זאת ועוד, הורים שבוחרים לחסן אינם מגינים רק על ילדם הפרטי, אלא שומרים על מעטפת ההגנה הקהילתית שמונעת התפרצות. דוגמה נוספת היא חיסון נגד שעלת, מחלה שנוטה להיות קשה במיוחד אצל תינוקות, כאשר החיסונים הביאו לכך שכיום כמעט איננו שומעים על תחלואה משעלת.
שמונה ילדים בחנות נעליים. לאחרונה סיפר לי אברך מישיבת כרם ביבנה כי השיחה שהעברתי לאברכיות לפני שנים אחדות השפיעה מאוד על אשתו. דיברתי על חלון ההזדמנויות בתקופה שבה הילדים קטנים, וכמה הוא עלול להתפספס – כשהמפסידה הגדולה היא האם הצעירה שאינה זוכה לטעום את המתיקות שבגידול ילדיה הקטנים. ביום שהגיעה אשתו לחסן את ילדם הילד השלישי, היא פרצה בבכי. כאשר שאלה אותה האחות לפשר הבכי, היא הסבירה שזה הילד הראשון שהיא זוכה ללוות לטיפת חלב ובשבילה זאת התרגשות גדולה.
תחום נוסף שבו המניעה משחקת תפקיד מכריע הוא בריאות השיניים. מחקרים מצביעים על קשר בין בריאות הפה בילדות ובין הבריאות הכללית בהמשך החיים. ביקורים מוקדמים אצל רופא שיניים, הדרכה להיגיינה נכונה וטיפולים מונעים מפחיתים משמעותית את הצורך בטיפולים מורכבים בהמשך. במדינות שבהן הושם דגש ציבורי על טיפולי שיניים מונעים לילדים, נרשמה ירידה חדה בהיעדרויות מבית הספר ובכאבים כרוניים בגיל ההתבגרות. ילד שאינו חווה כאב שיניים פנוי יותר ללמידה, לשינה ולוויסות רגשי. טיפולי מנע נוספים, פחות מדוברים, כוללים בדיקות ראייה ושמיעה בגיל הרך. ליקויים קלים שאינם מזוהים עלולים להשפיע על רכישת השפה והקריאה ועל התפקוד החברתי. מחקרים חינוכיים מראים כי חלק ניכר מקשיי הלמידה שמאובחנים בדיעבד קשורים לבעיות חושיות שלא זוהו בזמן. השקעה קטנה בשלב מוקדם חוסכת התערבות מורכבת ומכאיבה בהמשך.
אבי היה אב ולדן. הוא לא היה הרבה בבית, אבל אני זוכרת למשל את הטקס החצי־שנתי של קניית הנעליים לי ולשבעת אחיי. כשהוריי נכנסו לחנות עם שמונה ילדים, הם גרמו לעילפון טוטאלי של כל הנוכחים. זאת הייתה חוויה משפחתית שארכה שעות ארוכות, כשהוריי טורחים להתאים נעל לכל ילד וילד, מגדול ועד קטן. ואין לי ספק שיותר ממה שאנחנו הרווחנו, הוא הרוויח כאבא.
לתגובות:
