למה ההייטק מצליח? כי הוא חמק מציפורני ההסתדרות

בשבוע שעבר פנה ההיסטוריון ד"ר אלי קוק למתכנתי ישראל בקריאה: צאו לשביתה המונית, התאגדו באיגודים חזקים, והשתלטו על התעשייה לפני שה־AI ישאיר אתכם בלי עבודה. לדבריו, גל הפיטורים הצפוי אינו תופעת טבע אלא "תוצר של יחסי כוח אנושיים וסדרים חברתיים", ואת זה אפשר לשנות. בתרגום חופשי, הד"ר הציע לקחת את ציבור העובדים הכי חופשי, מרוויח ומחוזר במשק, ולדחוף אותו לכלוב הבירוקרטי של ההסתדרות. הציוץ זכה ל־200 אלף צפיות, לא בזכות הניצוץ האינטלקטואלי שלו, אלא בשל היותו תאונת רכבת אידאולוגית בזמן אמת. התגובות היו חותכות, המתכנתים הריצו לרעיון את פקודת kill-9, זו שבשפת התכנות הורגת תהליך תקוע ברגע אחד.

הקריאה "להשתלט על התעשייה" נשמעת בדיוק כמו נהג העגלה שב־1890 קרא לחבריו לשבות נגד האוטומוביל, או מוכר הקרח שהתחנן להתאגד נגד המצאת המקרר. הפחד מהבינה המלאכותית הוא הקלף השחוק ביותר בחפיסה. המעברים מנרות לחשמל ומסוסים למכוניות כולם היו "תוצאות של יחסי כוח" לפי ההיגיון של קוק. אפשר היה גם לדרוש מחופרי התעלות להתאגד נגד הטרקטור. התוצאה היחידה הייתה בוץ.

המברגה לא מחליפה את הנגר כפי שציין אחד המגיבים בחוכמה. הבינה המלאכותית היא מברגה. היא אינה מחליפה את הנגר, אלא את המברג. אין מי שמשתמש ב־AI יותר מהמתכנתים עצמם, והוא מייעל את עבודתם פי עשרה. המתכנת שידע להשתמש ב־AI יחליף את זה שלא. זהו מרוץ שאי אפשר לעצור בוועד עובדים. לא ניתן לשבות נגד מתמטיקה.

והנה הנקודה המכרעת: ברגע שתכניסו קביעות ובירוקרטיה, הקטר לא ייעצר, הוא פשוט ייסע למקום אחר. חברות כמו אנבידיה לא נמצאות כאן מתוך רגש לאומי אלא כי ישראל היא חוד החנית של היעילות והחדשנות. תתאגדו – ומרכזי הפיתוח יעברו לחו"ל. נהפוך את ההייטק לנמל אשדוד עם מקלדת, והעבודה תהיה בהודו תוך רבעון. ההייטק הצליח כי התחמק מציפורני ההסתדרות. זו לא תקלה, זה פיצ'ר.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת נטע־לי גרייבר בן שושן אשליה במבצע: כשהממשלה מייקרת ומאשימה את המדף

עוד מאת נטע־לי גרייבר בן שושן עכשיו גם הצלחת: כשביטחון המזון הופך לתכנון מרכזי

קוק גם התעלם מהמודל שהפך את ההייטק למקצוע נחשק. בשוק חופשי השכר נקבע לפי ערך אישי, לא לפי ועד ששואף לשוויון כלפי מטה. הוא שוכח שכשמגיע האקזיט, גם אחרון העובדים מחזיק באופציות ומרוויח בגדול – שותפות גורל מרצון, ההפך מכפייה של איגוד מאובן שמטרתו לשלם גם למי שמיותר.

הסכנה הגדולה ביותר היא אובדן החופש האישי. בהייטק הערך שוכן בין האוזניים. התאגדות הופכת עובדים מיזמים חלוציים לחלק מקולקטיב מגושם, ושוללת את כוח המיקוח האישי והניידות המהירה – מנוף הכוח הכי חזק מול המעסיק. אפילו המודל הסקנדינבי מבוסס על גמישות תעסוקתית, לא על קביעות. זה כוח שאף ועד בהיסטוריה לא הצליח לתת.

ד"ר קוק מציע לוותר על הזכות להיות מצוינים ומחוזרים תמורת אשליה של ביטחון תעסוקתי. אבל ההיסטוריה מלמדת ההפך: מעולם לא הצליח מאבק עובדים למנוע את הקדמה. ולמי שחרד מהמחר, התשובה אינה התאגדות אלא התחדשות. שוק הכשרות פתוח ומעסיקים שמתחרים על עובדים מסתגלים הם רשת הביטחון האמיתית של הייטקיסט חופשי.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת 'האינטרס שלנו'