השבוע התקיימו הבחירות לכנסת ה־26. לראשונה זה 38 שנה, מערכת בחירות בישראל התקיימה במועדה החוקי המקורי. אך בתוך בליל הדיבורים והחגיגות באולפנים, מעטים יעצרו לשאול את השאלה הפשוטה: מי באמת משלם על החופש הזה?
התשובה המוכרת, "זהו חג הדמוקרטיה", מהדהדת מכל מסך ומקלט רדיו. אלא שדמוקרטיה אמיתית אינה דורשת להשבית משק שלם ליממה. היא דורשת אזרח אחראי, תעודת זהות, מעטפה וחצי שעה ליד הפרגוד. השבתת המשק אינה דמוקרטיה אלא מס כפוי, פופוליסטי ויקר להחריד.
התאחדות התעשיינים מעריכה את עלות השכר ביום השבתון בכ־2.68 מיליארד שקלים, ומתוכם כ־860 מיליון שקלים במגזר הציבורי, מכספי משלם המיסים. המכון הישראלי לדמוקרטיה אומד את אובדן התוצר בכ־2.54 מיליארד שקלים, זינוק של כמחצית לעומת 2022. בענף התעשייה לבדו נאמד הנזק בכ־342 מיליון שקלים. את עיקר החשבון לא משלמת המדינה אלא המעסיק הפרטי. החוק מחייב אותו לשלם שכר מלא על יום שבו העסק סגור, ולפי הנוהג המקובל 200% למי שבכל זאת עובד. התשלום כלל אינו מותנה בהצבעה, והמעסיק אינו רשאי להתנות אותו בהצגת אישור הצבעה. הכנסת מחלקת מתנה, ובעלי העסקים נדרשים לממן אותה.
אולי יעניין אתכם
עוד מאת נטע־לי גרייבר בן שושן
אשליה במבצע: כשהממשלה מייקרת ומאשימה את המדף
בנושא 1218b
סיכון שלא מדברים עליו לא נעלם, הוא רק מגיע בלי תוכנית
עוד מאת נטע־לי גרייבר בן שושן
עכשיו גם הצלחת: כשביטחון המזון הופך לתכנון מרכזי
בנושא 1218b
"הפרקליטות מאמינה למחבלים ולא לרבש"ץ מצטיין"
עוד בכלכלה
זו לא רק השרלטנות של פרופ' אריאלי, זה החלום הוורוד שמוכרות לכם קרנות ההשקעה
עוד בכלכלה
הירידות בסקטור המניות הביטחוניות: מהו הגורם ומה הצפי להמשך?
גם המדינה מסרבת לרסן את עצמה. ועדת הכספים אישרה לוועדת הבחירות המרכזית כ־690 מיליון שקלים, לעומת 538 מיליון ב־2022. זהו זינוק של כ־28%, בזמן שמספר בעלי זכות הבחירה גדל בכ־8% בלבד. שיעור הגידול בתקציב גבוה פי שלושה וחצי משיעור הגידול באוכלוסייה. מבקר המדינה כבר התריע על הגידול העקבי והמליץ על התייעלות ומעבר לפעילות מקוונת, והתקציב בכל זאת ממשיך לטפס. במקביל, המפלגות העניקו לעצמן תוספת נדיבה. יחידת המימון קפצה ב־12% ל־1.835 מיליון שקלים לחבר כנסת, והמקדמות הוגדלו מ־70% ל־80% מיחידת המימון. המימון הכולל מגיע לכרבע מיליארד שקלים, למרות חובות עבר כבדים. בסך הכול, עלות מערכת הבחירות מתקרבת לארבעה מיליארד שקלים.
מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבחן 38 מדינות ב־OECD, ממחיש עד כמה ישראל חריגה. ב־29 מהן הבחירות נערכות בסוף השבוע. בשבע אחרות, ובהן ארצות הברית, בריטניה, קנדה, הולנד ודנמרק, מצביעים ביום עבודה רגיל ללא שבתון, ואיש אינו חושד שהן פחות דמוקרטיות מאיתנו. רק בישראל ובדרום קוריאה משביתים את המשק באמצע השבוע. אפילו בישראל, הבחירות המקומיות התנהלו ללא שבתון מ־1993 ועד שהכנסת החזירה אותו ב־2014, והדמוקרטיה שרדה. כבר ב־2020 תמכו 69% מהציבור בהתניית השבתון בהצבעה, ובכל זאת שום הצעת חוק בנושא לא עברה אפילו קריאה טרומית. כשהאינטרס הציבורי מובהק והפוליטיקאים מתבצרים, ברור מי נהנה מחוסר המעש.
העיתוי הנוכחי אכזרי במיוחד. הממשלה הבאה תאשר את תקציב 2027 שבו ההתחייבויות בפועל גבוהות בכ־45 מיליארד שקלים מהמסגרת הרשמית. היא גם תפתח ככל הנראה את השנה בתקציב המשכי, שמקפיא התקשרויות ומאט את הצמיחה. במשק שנאבק על כל שקל של תוצר, השבתה יזומה היא מותרות שאיננו יכולים להרשות לעצמנו.
הפתרון אינו לפגוע בזכות הבחירה, אלא להפסיק להלאים את משכורת יום העבודה של המשק. יש לבטל את השבתון הכללי ולהחליפו בחובה לתת לעובדים כמה שעות היעדרות בתשלום לצורך הצבעה. במקביל יש להנהיג הצבעה מוקדמת, ליישם את המלצות המבקר לדיגיטציה של ועדת הבחירות ולהחזיר את יחידת המימון לרמתה הקודמת. דמוקרטיה חזקה נמדדת בחופש לבחור, לא ביום חופש שמישהו אחר משלם עליו. זה האינטרס של כולנו.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת 'האינטרס שלנו'
