שירת הברבור של הנפט: עולם אנרגטי חדש מחכה בפתח

שירת הברבור של הנפט

החדשות הכלכליות של הימים האחרונים נראות, במבט שטחי, כמו חזרה לסיוט מוכר מימי חרם הנפט של שנות ה־70. חסימת מצרי הורמוז על רקע המלחמה שלחה את מחירי הנפט בעולם לסביבות מאה דולרים לחבית, שרשראות האספקה משתבשות, והעולם המערבי שוב מקבל תזכורת כואבת לתלות שלו באנרגיה המגיעה ממוקדי חיכוך במזרח התיכון. רואי השחורות כבר ממהרים להספיד את הצמיחה העולמית ומזהירים מעידן חדש של מחסור ואינפלציה. כמו כן נכנס לחיינו מושג חדש־ישן, ה"סטגפלציה", כינוי לשילוב הכלכלי ההרסני שבין מיתון ואבטלה לאינפלציה; מצב שבו המשק קופא, השכר הריאלי נשחק, והמחירים מתייקרים בקצב מתמיד.

אז קודם כול, צפירת הרגעה. סכנת הסטגפלציה לא כאן כרגע. כלכלן העל היהודי זוכה פרס נובל מילטון פרידמן המנוח כבר הוכיח שתופעת האינפלציה העולמית של שנות ה־70 וה־80 לא נבעה ישירות ממשבר הנפט, אלא ממדיניות של בנקים מרכזיים שהדפיסו כסף ללא הכרה – מגמה שהחלה עוד טרם משבר הנפט והתעצמה בעקבותיו. בנוסף לכך, מאז שנות ה־70 העולם הפיק לקחים ופיתח אמצעי הגנה – כמו הקמת מאגרי נפט אסטרטגיים בחירום ועיגון עצמאות הבנקים המרכזיים – שמונעים חזרה על טעויות העבר.

אבל התמונה הגדולה, זו שמעבר לטווח הקצר, שונה אף יותר. מה שאנחנו רואים כעת אינו תחילתו של משבר אנרגיה ארוך טווח, אלא דווקא את הזרז שיביא לקיצו. זוהי, הלכה למעשה, שירת הברבור של הנפט.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אמציה סמקאי הדירוג שלי: חמשת הדברים החשובים בכלכלת הממשלה ה־37

עוד מאת אמציה סמקאי אשמנו, בגדנו, האטנו: מי מרוויח מהווידוי של ראשי ה-AI?

כדי להבין מדוע, צריך להסתכל על המהפכה הטכנולוגית שמתרחשת ממש עכשיו, הרחק מזירות הקרב. רוב הציבור נחשף לבינה המלאכותית היוצרת דרך כלים שמנסחים טקסטים או מעצבים תמונות, אבל המהפכה הדרמטית באמת מתרחשת במעבדות הפיזיקה ובתשתיות הענן העוצמתיות. היכולת של מחשבי־על ומודלים מתקדמים של בינה מלאכותית לעבד כמויות אדירות של נתונים ולבצע סימולציות מורכבות פותרת כיום באגב־אורח כשלים פיזיקליים והנדסיים שמדענים שברו עליהם את הראש במשך עשורים.

דוגמה מובהקת לכך היא המרוץ חסר התקדים לפיתוח אנרגיית היתוך גרעיני. האתגר של ייצוב הפלזמה ויצירת אנרגיה נקייה, זולה וכמעט בלתי מוגבלת עושה בימים אלה קפיצות דרך אקספוננציאליות בזכות אותן יכולות חישוב מסיביות. וזה לא רק היתוך. הבינה המלאכותית מייעלת באופן דרמטי רשתות חשמל, משפרת את קיבולת האגירה של סוללות מתוחכמות ומאיצה פיתוח של חומרים חדשים לפאנלים סולאריים יעילים מאי פעם.

המשמעות הכלכלית היא פשוטה: בתוך עשור, מקורות האנרגיה החלופיים ייהפכו לכל כך זולים ונגישים, שהביקוש העולמי לנפט וגז יתרסק, ועימו יקרסו גם המחירים. משבר מצרי הורמוז והמלחמה הנוכחית אינם עוצרים את התהליך הזה – הם שמים עליו טורבו. כשהעולם מבין שהתלות בנפט מפרנסת טרור ואיומים גלובליים, טריליוני דולרים מוסטים כעת לפיתוח החלופות הטכנולוגיות, כדי לסיים את התלות הזאת מוקדם ככל האפשר.

כמו שכתבתי בגיליונות הקודמים, הסרת האיום האיראני היא השקעה היסטורית שמנקה את השולחן מסיכונים קיומיים. אבל התהליך העולמי הזה מנקה גם את הבסיס הכלכלי שעליו יושב ציר הרשע. מדינות שמבססות את כל כוחן הגאופוליטי על ייצוא נפט יאבדו בעשור הקרוב את הרלוונטיות שלהן ואת יכולתן לאיים על העולם המערבי.

ישראל, מנגד, נמצאת בעמדת זינוק פנטסטית. הכלכלה שלנו אינה בנויה על שאיבת משאבים מהאדמה אלא על חדשנות, מדע, פיתוח יכולות ענן ובינה מלאכותית – בדיוק המטבעות הקשים של העידן החדש. בזמן שהעולם משלם היום את "פרמיית איראן" בתחנת הדלק, הכלכלה הישראלית הגמישה, שכבר מוכיחה התאוששות וחזרה לייצור טכנולוגי תחת אש, תהיה זו שתיקח חלק מרכזי בבניית העולם של מחר. כך שהניצחון הצפוי הוא לא רק צבאי אלא גם כלכלי, מה שיהפוך אותו לבר קיימא ועוצמתי.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG

לתגובות:

[email protected]