שרי האיחוד האירופי נתפסו לא מוכנים לכדור שזרק השר סמוטריץ' בחזרה למגרשם. ההצהרה שפרסמו השבוע (שני) ולפיה הם מטילים סנקציות על גופי התיישבות ותומכיה – תנועות 'אמנה', 'נחלה', 'רגבים' ו'השומר יו"ש' – בנימוק המופרך של מעשי אלימות כלפי פלשתינים ביהודה ושומרון, חזרה אליהם כבומרנג. הסנקציות שביקשו להגביל את הגופים העוסקים בהתיישבות הביאו את שר האוצר וחבר הקבינט בצלאל סמוטריץ' להנפיק תגובה הולמת שתיקח את ההתיישבות ביהודה ושומרון חמישה צעדים קדימה.
"הצביעות האירופית שוברת שיאים. אף אחד לא יכפה על מדינת ישראל בכוח מדיניות של התאבדות לאומית. הניסיון להפוך את הסכסוך הלאומי מול הטרור הפלשתיני לאירוע פלילי – ייכשל", כתב סמוטריץ' ברשת X, ולאחר מכן הודיע על הצעד הדרמטי שנקט: "הנחתי על שולחנו של ראש הממשלה תוכנית להעברת שטחים אסטרטגיים ביהודה ושומרון מ־A ו־B לשטחי C. בתגובה למהלך, אני קורא לראש הממשלה לכנס עוד הערב את הקבינט ולאשר אותה". החלטה זו, טענו מקורבי שר האוצר, מהווה "ביטול בפועל של הסכמי אוסלו". כך, במו ידיו, עשוי האיחוד האירופי – זה שתומך בהשתלטות הפלשתינית ביהודה ושומרון בסכומי עתק – להביא לתוצאה הפוכה בתכלית ולתרום לקידומו של צעד מדיני דרמטי ביהודה ושומרון.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, ראש הממשלה טרם נענה לבקשתו של סמוטריץ' לאישור התוכנית, אולם השטח מבעבע כבר חודשים ארוכים בדרישה לבטל את הסכמי אוסלו. במרחבי יהודה ושומרון נפרצים הקווים המדיניים, כאשר הולכות ומוקמות גבעות בשטחי B, חלקן נושקות גם לשטחי A, באזורים שבהם לא דרכו יהודים כבר שלושים שנה.
האבות השכולים אליאב ליבי ויהושע שרמן, שמלווים את מפעל החוות והגבעות באופן אישי, פרסמו השבוע הודעת תמיכה במהלך של סמוטריץ' לביטול ההגדרות של שטחי A ו־B: "אנחנו קוראים לקבינט – אשרו את התוכנית עוד הערב. יהודה ושומרון הם חומת המגן של מדינת ישראל. העברת השטחים האסטרטגיים לשליטה ישראלית מלאה היא לא רק צעד פוליטי, היא חובה מוסרית כלפי הבנים שלנו וכלפי הדורות הבאים".
אולי יעניין אתכם
עוד מאת חגית רוזנבאום
המדיניות שמפלה לרעה יישובים יהודים בגליל נעצרה. בינתיים
עוד מאת חגית רוזנבאום
ותלך לדרוש את ה' – לזכרה של הרבנית רבקה שפירא
עוד במדיני
השגרירות העשירית בירושלים: קולומביה חנכה הבוקר את שגרירותה החדשה בבירה
עוד במדיני
כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות
עוד מאת חגית רוזנבאום
מתמחים ממוסדות תומכי חמאס יטפלו בישראלים באיכילוב
עוד מאת חגית רוזנבאום
המאבק על הציר: תושבי גוש טלמונים נלחמים על חופש התנועה
גם בזירה הפוליטית הולכות וגוברות הקריאות לבטל את החלוקה הטריטוריאלית שיצרו הסכמי אוסלו. אחד הקולות הבולטים בתחום הוא חבר הכנסת מטעם הליכוד אביחי בוארון. הוא עצמו הביא במהלך השנים לשטחי יהודה ושומרון חברי כנסת ושרים נוספים מטעם הליכוד, דוגמת גדעון סער, אמיר אוחנה, מירי רגב, ישראל כ"ץ ואחרים, שראו בעיניים את תוצאות ההשתלטות הפלשתינית והביעו את תמיכתם בדרישה לשליטה ישראלית בכל המרחב.
בתחילת השבוע הייתה זו חברת הכנסת לימור סון הר־מלך, שביקשה להגיש לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק מסודרת לביטול הסכמי אוסלו, הסכמי וואי והסכם חברון. בשיחה עם 'בשבע' מתארת סון הר־מלך כי מאז תחילת דרכה בכנסת חתרה לביטול הסכמי אוסלו. "הבנו שאי אפשר לטפל רק בסימפטומים של ההסכמים, כלומר בפיגועים ובמחבלים, צריך לטפל בשורש. ידענו שכשיגיע הזמן להעלות את הדרישה הציבורית, הדרך לשם תהיה בעבודה שיטתית של הכשרת הלבבות".
בשנה האחרונה היא פעלה במקביל בכמה חזיתות, שחשפו מזוויות שונות את המחירים והנזקים הכבדים שגובה יישום הסכמי אוסלו מאזרחי ישראל. למשל, תוצרת חקלאית מורעלת שמועברת מהרשות לישראל, העלויות הביטחוניות של שיתופי הפעולה איתה ועוד. "מה שנראה בתחילת דרכי בכנסת כעמדה שולית, הפך היום לקול שנשמע גם במרכז", היא אומרת.
לדבריה, לאחר טבח שמחת תורה גם מי שבחרו לעצום עיניים לא יכלו לעשות זאת עוד. "הקונספציה של אוסלו, שאם רק ניתן לפלשתינים שטח, נשק וכלכלה הם ייהפכו לשותפים לשלום — קרסה. אלפי קורבנות לאורך השנים, ולבסוף הטבח של שבעה באוקטובר, הם תוצאה ישירה של ההסכמים, ותפקידנו עכשיו לקבוע עובדות חוקיות שיתאמו את המציאות הביטחונית והמוסרית שהוכחה בשטח". היא מאמינה שהציבור הישראלי כבר כשיר להכיל את רעיון ביטול ההסכמים, וההיתכנות להעברת הצעת החוק שלה גבוהה.
השיח כרגע סביב ביטול ההסכמים נשמע כהצהרות בלבד, שלא יהיה להן ביטוי מעשי.
"צריך לזכור: כל מהלך היסטורי מתחיל בהצהרה. ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון שהובלתי בשיתוף חבריי לראשות שדולת ארץ ישראל נראה בלתי אפשרי במשך קרוב לשני עשורים, ובסוף הוא עבר. הסדרת היישובים והחוות בגבעות נראתה רחוקה, וגם היא מתממשת לנגד עינינו. ההכרזה על ביטול הסכמי אוסלו תפתח דיון ציבורי ומשפטי רחב ותחזיר את האחריות הריבונית המלאה לידי מדינת ישראל".
נתניהו מִסמס את העלאת הצעת החוק שלך בוועדת השרים. מה המשמעות מבחינתך?
"דחיית הדיון בחודש איננה ביטול. טוב שוועדת השרים הכירה בעצם הצורך לבחון את הנושא, ואני מצפה שעבודת המטה תושלם במהירות וההצעה תובא לאישור ללא דיחוי נוסף. ההצטרפות של שרים נוספים ומפלגות נוספות משמחת אותי ומאששת את תחושותיי לגבי הסיכויים לעשות זאת. במקביל אמשיך לפעול בכל הזירות — בכנסת, בציבור ומול שותפי הקואליציה — להבטיח שהמהלך לא ייעצר".
תנועת המלקחיים של סמוטריץ'
יותר משלושים שנה נתונה ישראל בכבלי הסכמי אוסלו, שהביאו עליה אלפי נרצחים, הקמת ישות טרור בעלת בניין כוח בממדים מפלצתיים, נסיגה עמוקה ממרחבים אסטרטגיים ביהודה ושומרון וגם ביקורת בין־לאומית שמעוררת נגדה הרשות הפלשתינית. האסונות שהתגלגלו כתוצאה מהסכמי אוסלו היו רק עניין של זמן. ההתנתקות מעזה, ואחריה הטבח בשמחת תורה, היו תוצאה טבעית וקטלנית של המהלך. בחסות המהפך ביהודה ושומרון שמובילים השר סמוטריץ' ואנשיו בקדנציה הנוכחית, מתרחשים בהדרגה מהלכים שמטרתם לא רק לעצור את גלגלי אוסלו, אלא גם לנסות ולהחזירם לאחור.
המהלך הקריטי, ואולי הפחות מדובר, לביטול ההסכם דה־פקטו הוא דווקא זה הכלכלי. מיטוטה של הרשות הפלשתינית מגיע קודם כול באמצעות ניתוקה מצינור החמצן הכספי שמעניקה לה ישראל. מנגנון אוסלו מבוסס על כך שישראל גובה מיסים ומעבירה אותם לרשות, כספים ששימשו לייצור טרור ומימון מחבלים בידי הרשות בשלושים השנים האחרונות. סמוטריץ', בשבתו כשר האוצר, היה הראשון לממש את חוק הקיזוז, שלמעשה מקפיא את העברת הכספים לרשות בסכומים אסטרונומיים, ובכך חונק אט אט את יכולתה להתקיים.
כך למשל, בבתי הספר ברשות כבר לא לומדים באופן מלא, מחוסר תקציב לשלם למורים. השבוע פורסם כי מהנדסים ומתכננים של הרשות פתחו בשביתה, מאחר שמשכורותיהם לא משולמות. השחיקה הכלכלית ברשות, שסמוטריץ' חולל הן באמצעות חוק הקיזוז והן באמצעות מהלך בנקים קורספונדנטים – שמשמעותו שאי אפשר מבחינה טכנית להעביר כסף לבנקים של הרשות – יוצרת כאוס ברחוב הפלשתיני וגם שיתוק של מהלכים נוספים. כך למשל, מהלכי השתלטות נוספים על שטחי C מוקפאים, שכן בקצה אין לרשות כסף לשלם למפעיל הבאגר או לטרקטוריסט. פרויקטים גדולים לא יוצאים לפועל, שכן אין לרשות דרך לממנם. קופה ריקה גם אינה מאפשרת לרשות ליזום פרויקטים של מאצ'ינג מול קרנות בעולם, כפי שנהגה. השפעה חשובה נוספת היא שהמושלים המקומיים עסוקים יותר בהישרדות, ופחות קשובים לעיסוק במנגנוני טרור. כל אלו עשויים לפתח שני כיוונים חיוביים: כאוס ברחוב הפלשתיני והתמרדות נגד ההנהגה של אבו־מאזן וממשיכיו, ולחילופין חוסר שביעות רצון כללית של האוכלוסייה ומגמת הגירה מיהודה ושומרון לחו"ל.
המכה הכלכלית מגיעה גם מכיוון נוסף, שעליו נאבקים סמוטריץ' וסטרוק מאז תחילת המלחמה: אי הכנסת פועלים פלשתינים לעבודה בישראל. מדובר באובדן פרנסה לכ־150 אלף פועלים, ועל כך יש להוסיף את הפסקת העסקתם של פועלים ביישובים רבים ביהודה ושומרון, שהחליטו גם הם מאז תחילת המלחמה על הפסקת העסקת פועלים פלשתינים. כל אלו מוסיפים למהלך שבירתה של הרשות, שתוביל לפירוק הסכמי אוסלו בפועל.
במבט־על, תנועת המלקחיים נגד הרשות – מצד אחד הזרוע הכלכלית, ומן הצד השני מהפכת ההתיישבות ולקיחת שטחים אסטרטגיים, כפי שהצהיר סמוטריץ' השבוע – מכוונת לפירוק הסכמי אוסלו דה־פקטו. "ללחוץ על הכפתור ולעשות אקט מדיני של ביטול הסכמי אוסלו זה יותר מורכב", מסבירים מקורבים לשר, "אבל הפירוק הכלכלי, יחד עם הכרסום בשטחי A ו־B, יאפשרו לפרק את ההסכם דה־פקטו כשהנסיבות יאפשרו, למשל ביום שאחרי אבו־מאזן".
מנכ"ל מועצת יש"ע, עומר רחמים, עוקב מקרוב אחרי ההתרחשויות בשטח, ומקדם בברכה את יוזמת השר לביטול הסכמי אוסלו. "צריך לומר את המובן מאליו: הסכמי אוסלו הם חטא ואסון, כי הם מקימים למעשה ישות מדינית לגוף טרור, ולישות מדינית יש כוח להילחם בנו", הוא אומר ל'בשבע', "המסקנה העיקרית של אסון 7 באוקטובר היא שאנחנו לא יכולים לתת לאויב להתבסס. אין חולק על זה שהרש"פ היא אויב, ויש רוב אדיר במדינת ישראל שמתנגד למדינה פלשתינית. אז אם מסכימים שאוסלו היה אסון ושהרשות היא אויב, צריך לעשות הכול כדי למנוע את האסון הבא ולפרק את יכולות האויב. הפירוק הזה נעשה קודם כול על ידי פירוק היכולות הצבאיות, כי משטרת הרשות כבר מזמן הפכה לצבא מקצועי מאומן ולא שיטור קלאסי, ושנית על ידי לקיחת שטח. בהסכמי אוסלו נתנו להם שטח שאמור להיות תשתית פיזית להקמת מדינה. הגורמים האלה, יחד עם האלמנטים הכלכליים, הם למעשה תשתית הטרור, שכדי שלא תתהפך עלינו צריך לייצר נגדם צעדים אופרטיביים. אם אין שטח וצבא למדינת טרור – היא לא תהיה".
השר סמוטריץ' קרא להעביר את שטחי A ו־B לשליטת ישראל, אבל לא כל הגורמים בצה"ל אוהבים את הרעיון שתהיה שם התיישבות.
"צריך לבטל את אוסלו לחלוטין, ולקיחת השטחים היא המעט שאפשר לעשות כדי להבטיח שאנחנו מתרחקים מחזון מדינת הטרור, ולא חלילה מתקרבים אליו. לגבי התיישבות בשטחי A ו־B, צריך קודם כול לדון עליה במהות. אנחנו דוחפים להתיישבות בשטחי A ו־B בצורה מסודרת וממלכתית. אי אפשר לעשות דה־לגיטימציה לעצם העניין. אם יש תופעות במרחב הזה, זה לא דיון שקשור לעניין עצמו. העניין עצמו הוא שאנחנו רוצים לפרק את אוסלו ואת החזון להקים מדינת טרור דקה מכפר סבא. הדבר הזה מוכרח להשתנות".
בחרתם בטרור? שלמו את המחיר
המשפטן עורך הדין מוריס הירש, מומחה לדיני איו"ש ולמשפט הבין־לאומי, כמעט צוחק כששואלים אותו האם נכון שישראל תפעל לביטולם של הסכמי אוסלו. "רק ישראל עדיין משחקת באירוע הזה, כאילו יש הסכמי אוסלו. הפלשתינים מזמן ביטלו את הסכמי אוסלו. הם התחייבו למנוע הסתה ומסיתים לרצח, התחייבו להילחם בטרור ובפועל מממנים טרור, התחייבו לא לעשות פעולות חד־צדדיות אבל הלכו נגדנו לאו"ם והצטרפו לבית הדין בהאג, ועוד. מה עוד נדרש לעשות כדי להבין שרק ישראל משחקת באירוע הזה כאילו ההסכמים עדיין קיימים?!"
הירש תומך מאוד במהלכיו הכלכליים של סמוטריץ' נגד הרשות, וגם במהלך לביטול אזורי A ו־B. לדבריו, במהלך השנים נשחקו מאוד התיחומים שנקבעו במפות לאחר ההסכם, לאחר שהרשות הפלשתינית הפרה אותם ופלשה לעוד ועוד שטחים, דוגמת השמורה ההסכמית במדבר יהודה ועוד רבים. "הרש"פ הפרה כל הזמן את הדברים האלה, ומה שניתן לעשות הוא לשנות את מעמד האזורים האלו מ־A ל־B, או מ־A ל־C. זה רק לשנות את המפות ולקחת את השטח, זה הכול. לא נדרש פה אירוע גדול", הוא מפשט את הדברים גם בפן המשפטי־אופרטיבי, אך מדגיש: "זה צריך לבוא עם סממן של נוכחות ישראלית ברורה. אם נשנה את המפות וזה יישאר רק על הנייר, לא עשינו כלום. לכן צריך ממד יישומי – משנים את המפות ולוקחים את השטח".
הוא מציע להתחיל בנקודות אסטרטגיות – אתרי מורשת שמסרה ישראל בהסכמי אוסלו: בריכות שלמה, מזבח יהושע, ארמונות החשמונאים ועוד. "אפשר לומר להם: הייתה לכם הזדמנות, אבל בחרתם בטרור ובהשמדת מדינת ישראל, יש לכך מחירים".
יש מי שטוען נגד ביטול ההסכמים: למה אנחנו צריכים אחריות על רמאללה, שכם, חברון ועוד? יותר נוח לישראל שהם ינהלו את עצמם לבד.
"אוקיי, אז שיבחרו: או טבח בקנה מידה עצום, או שאנחנו נפנה את הזבל מרמאללה. בשבילי הבחירה פשוטה", הוא מתמצת, ומזכיר את בניין הכוח הצבאי הנרחב של הרש"פ – מ־12 אלף שוטרים במקור ל־60 אלף חיילים מאומנים היטב וחמושים – שגם הוא הפרה חמורה של הסכמי אוסלו. "אם 6,000 מחבלים חדרו את הגבול מעזה וטבחו 1,200 יהודים, תחשבי מה יקרה באיו"ש".
וזה לא רק האיום הצבאי, מסביר עו"ד הירש: "זה או שניתן למחבלים האלה להמשיך ולעשות דה־לגיטימציה, לא רק של המפעל הציוני באיו"ש אלא של כל מדינת ישראל, או שנבטל את ההסכמים ונאסוף זבל מרמאללה. המחיר שאנחנו משלמים על הסכמי אוסלו הוא עצום, גם בדעת הקהל הבין־לאומית, זה אירוע שיצרנו במו ידינו. הפכנו אותם לבני שיח שווי מעמד שמכריזים על מדינה פלשתינית".
הוא אינו חושש לתגובות בין־לאומיות קשות על הודעה ישראלית בדבר ביטול הסכמי אוסלו, שכן לדבריו מדובר ממילא במסע שכולו צביעות: "מי יערים עלינו קשיים בעולם? האיחוד האירופי, שחתום כעד על הסכמי אוסלו, אך פועל בשיתוף פעולה עם הרשות להפר אותם ולערער על עצם יסודות ההסכם? החוצפה שלהם להטיל סנקציות על רגבים, שזו תנועה שמתעדת בין השאר כיצד האיחוד האירופי מסייע לרשות להשתלט על השטחים. האיחוד מעביר מאות מיליוני אירו בשנה לרשות, שמממנת בהם רוצחי יהודים. הם טוענים שהם מעבירים רק משכורות למורים ברשות – המורים האלה מחנכים את הילדים לרצוח יהודים. כל הכבוד", הוא מגחך, "אז אתם רק גבלס ולא רודולף הס. הם יגידו לנו לא לבטל את הסכמי אוסלו?!"
בפן המשפטי האופרטיבי, מסביר עו"ד הירש, להסכמי אוסלו ישנם שני עוגנים: ההסכמים עצמם, על חלקיהם השונים, היו תחומים לתקופה של חמש שנים בלבד, ומשם המשיכו להתקיים מכוח האינרציה. העוגן השני, שמקיים אותם כרגע מבחינה משפטית, הוא הכלים המשפטיים שנתנו להם תוקף, ואלו לא הוגבלו בזמן. ביהודה ושומרון מדובר בכלי שנקרא "מנשר" – הרובד החקיקתי הגבוה ביותר, והיו שבעה מנשרים כאלה לקיבוע ההסכמים בשטח. בנוסף לכך, נחקקו בכנסת חוקים שמסדירים את יישום ההסכמים, כמו גביית המיסים והעברתם לרשות ועוד, גם אלו לא נתחמו בזמן.
אז אפשר כיום לבטל את הכלים המשפטיים הללו ובכך לבטל את הסכמי אוסלו?
"בוודאי. הכנסת יכולה לחוקק חוק לביטול הסכמי אוסלו, ביטול כל הכלים שאימצו אותם לתוך הדין הישראלי, בתוך כמה ימים. זה לא אירוע גדול. זה מחייב ללא ספק עבודה, משום שהחוקים האלה הביאו איתם תיקונים עקיפים בעשרות חוקים אחרים, וצריך לבדוק מה המשמעות בכל חוק וחוק. להושיב משפטן שיעשה את העבודה שבוע ימים, הכנה להצעת חוק, ואפשר לסיים עם זה די מהר. ביטול המנשרים יכול להיעשות באופן מיידי. צריך רק החלטה מדינית שמבטלים את ההסכמים, ואז אין רש"פ ואין צבא טרור, אין ערי מקלט למחבלים ולמעבדות נפץ".
הירש מזכיר לסיום את העובדה שהממשלה קיבלה לפני שנה וחצי החלטה, מוטעית לטעמו, שהיא נגד מיטוט הרשות הפלשתינית. הוא מתריע כי הממשל האמריקני לא לעולם יגן על ישראל באו"ם בהטלת וטו על הכרזת מדינה פלשתינית, וקורא לישראל ליטול יוזמה מיידית ולבטל את הסכמי אוסלו: "אסור לנו לחכות שיעבור הזמן. תכף הפריץ (כלומר, אבו־מאזן, ח"ר) ימות, יביאו מישהו אחר וגם הוא יהיה מחבל. זה הזמן לתפוס את ההזדמנות ולומר לאבו־מאזן: אתה חיסלת את הסכמי אוסלו – עכשיו תראה את פרי מעשה ידיך".
לתגובות:
