עו"ד שרגא מגלה: גם הוא מחויב להתנהגות תקינה בבית המשפט

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, הגיש בפני שופטי העליון כשר, מינץ ושטיין הצפויים לשבת בהרכב בדיון על עתירה מטעם תנועתו, בקשה שהשופט אלכס שטיין יפסול את עצמו מלשבת בהרכב הדיון, וזאת בשל עוינות שהפגין השופט שטיין בדיון על פסילת גופמן נגד תנועות עותרים ציבוריים בכלל, התנועה לאיכות השלטון והיו"ר שרגא בפרט.

העתירה המדוברת מטעם התנועה לאיכות השלטון, הוגשה נגד סירובו של שר המשפטים יריב לוין לפרסם את השופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון ברשומות. "בשים לב לכך שחלפו כבר למעלה משמונה חודשים מאז בחירתו של כב' השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים, בעוד ששר המשפטים מוסיף להימנע מלמלא את חובתו ולפרסם ברשומות את הודעת המינוי", כך נכתב בפתיחת העתירה.

את הבקשה לפסילה עצמית של השופט שטיין מלשבת בהרכב הדיון בבג"ץ, נימק עו"ד שרגא בכך שהשופט שטיין מצוי במזג שיפוטי של "נעילת הדעת" בשל ההסתייגות שהביע נגד עותרות ציבוריות באופן כללי, ובפרט נגד העותרת התנועה לאיכות השלטון והיו"ר עו"ד שרגא. "כב' השופט שטיין הראה עוינות מופגנת כלפי מוסד העותר הציבורי, וכלפי התנועה למען איכות השלטון כמי שחובשת את כובע העותרת הציבורית", כך נכתב בבקשה מטעם התנועה שנחתמה על ידי עו"ד שרגא.

מטעם עו"ד שרגא ותנועתו נטען בבקשה, כי העוינות שהפגין כלפיהם שהשופט שטיין בדיון בו היו מהעותרים נגד מינויו של אלוף רומן גופמן לראש המוסד, היה "בשל שימוש במילה אחת, במהלך דיון מרובה הפרעות, ולמרות התנצלות שניתנה במהלך הדיון עצמו". נראה כי עו"ד שרגא נמנע מלפרט בשלב זה מה היא המילה אותה אמר באותו הדיון, שגרמה לשופט שטיין לצאת נגדו. ובכן, עו"ד שרגא כינה את האלוף גופמן, לוחם עתיר שבחים שהקדיש את חייו ומרצו למען ביטחון ישראל, "רצידיביסט", שמשמעותו היא – עבריין ששוחרר מהכלא לקהילה, אך הוא עדיין בעל דפוס התנהגות עברייני, וחוזר שוב ושוב לחיי הפשע לאחר שחרורו. משום מה התאמץ עו"ד שרגא לצייר את זה כמילה אחת לא במקום, שנאמרה בתום לב, ולא האשמת אלוף בצה"ל במסוכנות המאפיינת עבריינים משוחררים השבים לחיי הפשע.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אוריה שילת בא כוח הכנסת עו"ד ברט: נפלו פגמים בהליך החקיקה

עוד מאת אוריה שילת נציב תלונות השופטים קולה קיבל תלונה על הראשון לציון

בעקבות "שימוש במילה אחת" מצד עו"ד שרגא, בבקשה נטען כי השופט שטיין יצא בחריפות נגד עותרים ציבוריים כדוגמת התנועה לאיכות השלטון, וקבע כי מדובר ב"מתלוננים, מקטרגים, ומטילי דופי, העונים לשם עותרים ציבוריים" וכי העותרת "מונעת מאינטרס סקטוריאלי צר, או אינטרס מפלגתי כזה או אחר". בעקבות הדברים האמורים, ביקשו בתנועה לאיכות השלטון להיעלב ולמחות נחרצות בשם כלל תנועות העתירה הציבורית, המגנות על האזרח הקטן והחלש מפני החלטות ממשלה "וכך עשינו במקרה דנן", שזה הרי ממש בדיוק כמו שהם עשו עם האלוף גופמן, שפסילתו בשל פרשייה מנופחת ושקרית תעשה רק טוב לאזרח הקטן והחלש, כמו שהופעתו של השופט עמית כנשיא העליון ברשומות מטעם משרד המשפטים תעשה בוודאי.

אחרי מניפסט ארוך נגד האלוף גופמן, שכזכור מינויו אושר בבג"ץ והטענות נגדו נדחו על הסף, נזכר עו"ד שרגא לציין כי המילה שאין לנקוב בשמה, בה השתמש לכנות את האלוף גופמן היא "רצידיביסט". "בא כוח התנועה השתמש במינוח 'רצידיביסט' על מנת לתאר את התנהלותו של האלוף גופמן בהפעלת סוכנים וחיילים בהיעדר אישור בתפקידיו השונים בעברו, ללא כל כוונה ליחס לו אחריות פלילית – אלא אך ורק במישור המנהלי", כך מסנגר לכאורה עו"ד שרגא על עצמו. מעניין שבדיעבד הוא מתנער מהניסיון להדביק לאלוף גופמן מעשים פליליים, שהרי על זה התבסס כל הטיעון שלו עצמו, בעניין הפעלת הנער אלמקייס.

לא די בכך שעו"ד שרגא סותר את עצמו באופן מגושם ומביך, הוא ממשיך לתרץ את האמירה שלו באמצעות זריקת רפש על התנהלותה של ח"כ טלי גוטליב בדיון, שלדבריו, סליחה, לדבריה של התנועה לאיכות השלטון בכובעה כמגינת האזרח הקטן אליעד שרגא, "לא חדלה להטריד אותו, להתפרץ לדבריו ולהלך אימים עליו ועל בית המשפט – כולל בנקודת הזמן הזו". "לצערו הרב של בא כוח התנועה", כך כתב בהמשך הבקשה והמשיך: "בחרו השופטים במעמד הדיון לנהוג בחריפות כלפי עו"ד שרגא … במקום להגן על כבודם של המתדיינים, בחרו השופטים להגן על כבודם של המפריעים".

נשאלת השאלה, אם כל השופטים בהרכב נהגו בצורה שכזו, האם יבקשו מטעם התנועה לאיכות השלטון ובא כוחה עו"ד שרגא לפסול להבא גם את השופטים ברק-ארז וגרוסקופף באם ישבו בהרכב עתירה מטעמם, או שמא זה קשור רק להיותו של השופט שטיין שמרן, והנה יש תירוץ לבקש את פסילתו מן ההרכב. כמו כן, האם האלוף גופמן, נגדו הוגשה העתירה, איננו צד בדיון ואינו זכאי לכך שיגנו על כבודו, אלא רק עו"ד שרגא זכאי לכך, כאילו מדובר במגרש הביתי שלו, בו מותר לו להתבטא באופן מכוער על אלוף בצה"ל מבלי שיגיבו לו על כך.

השופט אלכס שטיין לא נשאר חייב, והגיב בעצמו לבקשה לפסילתו. השופט שטיין דחה את הבקשה על הסף, בטענה כי הערות שופט באשר לאופן ניהול הליך משפטי, אינן ומעולם לא היו עילה לפסילתו. באשר לטענה כי הוא עוין באופן גורף עותרים ציבוריים, כתב השופט שטיין כי היא משוללת כל יסוד, ואף הוסיף עקיצה לעותרת: "אוסיף ואציין, למעלה מן הנדרש, כי העתירות הציבוריות, אותן מצאתי מוצדקות – באופן מלא או חלקי – במהלך כהונתי כשופט בית המשפט העליון, כוללות, מן הסתם, גם אלו שהגישה המבקשת".

בנוסף, הדגיש השופט שטיין כי הטענה של העותרת ל"נעילת הדעת" בה הוא שרוי לא רלוונטית, וכי דעתו נעולה לטענות לא ענייניות באופן כללי, ושוב הוסיף בעוקצנות: "הנני פתוח לשמוע ולשקול בנפש חפצה כל טענה עניינית בעלת נפקות משפטית", ובכך דחה את הבקשה על הסף.