החזית האזורית הבאה: המערכה מול החות'ים בתימן

ההתפתחויות האחרונות בתימן ממחישות כי ההפוגה השברירית שנשמרה בין החות'ים לבין הסעודים מאז 2022 אינה מובנת מאליה ואינה מצליחה לייצר יציבות אמיתית. בשבוע האחרון נרשמה עליית מדרגה במספר מוקדים: מתקפה חות'ית מדרום לחודיידה, שבה נהרגו לפי הדיווחים לפחות 16 חיילים מכוחות הממשלה המוכרת בתימן; עימותים נוספים בין שבטים לכוחות חות'יים; דיווחים על תקיפות מסתוריות נגד תשתיות צבאיות של החות'ים בצפון תימן; והחרפה מחודשת באיומים בין החות'ים לבין סעודיה. במקביל, כלי שיט הותקף מול חופי תימן בים האדום, תזכורת לכך שכל הסלמה בזירה הפנימית עלולה להשפיע במהירות גם על נתיבי השיט האזוריים.

מוקד נוסף של ההסלמה היה מטוס איראני של חברת "מהאן אייר" שניסה לנחות בצנעאא כדי לאסוף בכירים חות'יים למסע ההלוויה של מנהיג איראן לשעבר שחוסל, עלי ח'אמנהאי. מדובר היה בקריאת תיגר בוטה וישירה על המצור האווירי שהטילה סעודיה על צנעאא, שרואה בבירת תימן אזור כבוש ועל כן תופסת מהלכים כאלה כהפרת הריבונות של ממשלת תימן "הלגיטימית" – בת חסות של סעודיה.

האירוע הסלים כאשר מטוסי קרב סעודיים הוזנקו כדי לנסות ולהרתיע את המטוס מנחיתה בצנעאא, ובתגובה החות'ים הפעילו את מערכות ההגנה האווירית שלהם וירו לעבר המטוסים הסעודיים במטרה להפיל אותם. בהמשך לכך, החות'ים המשיכו לאיים בפגיעה בשדות תעופה ובתשתיות חיוניות בסעודיה אם ריאד תשוב, לטענתם, להפר את המרחב האווירי של תימן; ומצידה הגיבה הקואליציה בהובלת סעודיה באיום חריף משלה והזהירה כי כל ניסיון לפגוע בממלכה ייענה ב"נחישות ובעוצמה חסרת תקדים".

המדיניות הדואלית של סעודיה בתימן

שרשרת האירועים הללו חשובה הן בשל הסיכון הצבאי המיידי, והן משום שהיא מציפה את המדיניות הדואלית הנוכחית של סעודיה: מצד אחד, ריאד ממשיכה לנסות לייצב את יחסיה עם טהראן ואף לקדם מסלול של רה-אינטגרציה אזורית לאיראן, על פי דיווחים שונים. בשל כך, עצם נוכחותו של סגן שר החוץ הסעודי בהלוויית עלי ח'אמנהאי בטהראן נועדה לשדר כי סעודיה אינה מעוניינת לחזור לעימות ישיר עם איראן, וכי היא מבקשת לשמר ערוצי הידברות גם בזמנים של מתיחות.

אולי יעניין אתכם

עוד מאת אהד מרלין ביחסים מול סעודיה אסור לתת מתנות חינם

עוד מאת אהד מרלין הטרם תדע כי אבדה טהרן? ארה"ב חונקת את הכלכלה האיראנית

מצד שני, הזירה התימנית ממשיכה להיות המקום שבו איראן יכולה לבחון את גבולות הסבלנות הסעודית מבלי לשלם בהכרח מחיר ישיר. החות'ים מאפשרים לטהראן לשמר מנוף לחץ על סעודיה, על הים האדום ועל מיצרי באב אל-מנדב, תוך שימוש במרחב הכחשה וביכולת להסלים או להרגיע בהתאם לצרכיה האזוריים.

מבחינת איראן, החות'ים אינם רק בעל ברית אידיאולוגי או צבאי; הם נכס אסטרטגי שמחבר בין הלחץ על ישראל, האיום על השיט הבין-לאומי והיכולת לאתגר את סעודיה בגבולה הדרומי.

הדבר הוליד את מדיניות ההפרדה הסעודית: ריאד מנסה להבחין בין איראן כמדינה שיש לנהל מולה ערוץ דיפלומטי, לבין החות'ים ככוח צבאי-אידיאולוגי שממשיך לאיים על ביטחונה הישיר. זו אינה הבחנה פשוטה, משום שבפועל החות'ים הם אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם איראן משמרת את השפעתה בחצי האי ערב. אך מבחינת סעודיה, ויתור על ההפרדה הזו עלול לגרור אותה בחזרה למלחמה רחבה בתימן, בדיוק בזמן שבו היא מבקשת להגן על יציבותה הפנימית, על חזון 2030, על תשתיות האנרגיה ועל חופש השיט בים האדום.

יש לציין שלצד הלחץ הצבאי והמדיני שמופעל לעתים, ריאד אינה בוחלת גם בערוצים דיפלומטיים ישירים מול החות'ים. רק לפני מספר חודשים נפגשו בכירים סעודים וחות'יים בירדן, בסדרת שיחות בתיווך של האו"ם שנועדו לדון במצב ההומניטרי בתימן ובדרכים למנוע קריסה מוחלטת של ההבנות השבריריות. מפגשים אלו מוכיחים כי מבחינת סעודיה, החות'ים הם כבר מזמן לא רק "ארגון מורדים" שיש למגר, אלא שחקן פוליטי וצבאי קבוע בשטח שיש לנהל מולו שיג ושיח ישיר, לעיתים אף מעל ראשה של הממשלה התימנית הרשמית.

מה המטרה?

המדיניות הסעודית הזו מעוררת מחלוקת עזה בקרב פרשנים באזור. יש הטוענים כי ריאד למעשה משלמת לחות'ים "דמי חסות" (פרוטקשן) כלכליים ומדיניים במסגרת ההבנות השונות, ובלבד שיפנו את האש שלהם הרחק מתשתיות הנפט וחזון הפיתוח הסעודי. מנגד, אנליסטים אחרים מעריכים כי מדובר במצג שווא, וכי סעודיה מנצלת את הזמן כדי לגבש מאחורי הקלעים תוכנית תקיפה מחודשת ובניית כוח לקראת מערכה בלתי נמנעת.

בהקשר זה, אי אפשר להתעלם מהסדקים העמוקים בתוך הקואליציה האנטי-חות'ית, ובעיקר מהמתח שבין סעודיה לאיחוד האמירויות בדרום תימן. בעוד שהאמירויות תמכו במועצת המעבר הדרומית הבדלנית, ששימשה משקל נגד אפקטיבי לחות'ים הרבה יותר מהכוחות הנאמנים ל"ממשלה הלגיטימית" – סעודיה פעלה באגרסיביות כדי לדכא את שאיפותיהם ולדחוק את האמירויות מהמדינה.

לצעד הזה היו שתי השלכות: מצד אחד, מהלך זה החליש כוח לוחם מיומן. מצד שני, המצדדים בקו הסעודי טוענים כי סילוק השאיפות הבדלניות עשוי לאפשר סוף סוף לכוחות המקומיים להתאחד תחת מטרייה אחת של הממשלה "הלגיטימית", ובכך לייצר פלטפורמה אחידה ויציבה יותר להתמודדות העתידית עם האיום החות'י.

להתייחס לחות'ים כאל חזית אזורית

לכן, המשבר הנוכחי אינו בהכרח מבשר מלחמה מיידית, אך הוא כן מסמן שחיקה מסוכנת במנגנוני הריסון. תימן חוזרת להיות זירת מבחן: האם סעודיה תצליח להכיל את החות'ים בלי לשבור את מסלול ההידברות עם איראן, והאם איראן תבחר לרסן את שלוחתה או דווקא להשתמש בה כדי לשפר עמדות בזירות אחרות.

עבור ישראל והאזור כולו, המשמעות ברורה: הזירה התימנית אינה עוד חזית צדדית. היא הופכת לחוליה מרכזית במאבק על חופש השיט, על מאזן ההרתעה מול איראן ועל יכולתן של מדינות האזור להפריד בין דיפלומטיה לבין הפעלת כוח באמצעות שלוחים.

המציאות המורכבת הזו מבהירה כי ישראל איננה יכולה – ואיננה צריכה – להתמודד עם האיום החות'י לבדה. הפיכתם של החות'ים לאיום גלובלי ואזורי מייצרת התלכדות אינטרסים נדירה בין ירושלים לבין ריאד, אבו דאבי, קהיר ובירות נוספות במרחב ומעבר לו.

בעבודה מדינית ומודיעינית זהירה ורגישה, לישראל יש יכולות טכנולוגיות, מבצעיות ומודיעיניות משמעותיות שהיא יכולה לתרום לארכיטקטורת ההגנה האזורית מול החות'ים. שילוב ידיים שקט כזה עשוי להיות המפתח לבלימת זרוע התמנון האיראנית בים האדום ובחצי האי ערב.

הכותב הוא חוקר בכיר בתוכנית האזורית ב"מיינד ישראל"