– אבא.
– כן ילד.
– אני משועמם.
– מעולה.
אולי יעניין אתכם
– מה מעולה? אני משועמם.
– יופי.
– אבל מה עושים?
– משתעממים. שאלה מצחיקה. אם היה מה לעשות זה לא היה נקרא להשתעמם.
– לא הבנתי.
– כי החיים שלך דבש, זה למה לא הבנת. אני כל הילדות שלי השתעממתי.
– אז מה עשית?
– לא עשיתי. השתעממתי.
– אבל מה עושים כשמשתעממים?
– בוהים, בעיקר.
– בוהים?
– כן. בוהים וחושבים מחשבות.
– איזה מחשבות?
– משעממות. כי משעמם. וכשנמאס לבהות אז מרגיזים איזה אח שעובר בסביבה, מתחילים צעקות, מהר מאוד זה עובר למכות ואז אבא מגיע עצבני ושולח את שניכם לחדר.
– ומה עושים בחדר?
– משתעממים.
– אז לא פתרנו את הבעיה.
– נכון, עכשיו אתה מתחיל לקלוט.
– אבל אני בחופש, אני אמור לעשות דברים.
– מי אמר?
– מה זאת אומרת, זה מה שעושים בחופש. דברים.
– אבל מה אתה רוצה ממני?
– שתדאג שיהיו דברים.
– תגיד לי ילד, אנחנו בקרוז?
– הא?
– אנחנו עכשיו, בקרוז על ספינה?
– לא.
– אני לובש מדים של צוות בידור?
– לא.
– אני מבצע כל ערב גרסת קריוקי מזעזעת של חזקה מהרוח?
– לא.
– אז שחרר אותי בבקשה ולך תשתעמם. אני לא אמור לבדר אותך.
– אבל השכנים כל הזמן עושים דברים עם הילדים שלהם.
– כי השכנים הורים גרועים וספק יהודים.
– די נו.
– אתה בעצמך די נו! שמע לי טוב ילד, החיים הם עניין משעמם. אני רוב הזמן משועמם ומתפקד יופי.
– באמת?
– כן, השיחה הזאת למשל משעממת אותי מוות ותראה איך אני צולח אותה יפה.
– אוקיי, אבל איך זה קשור לזה שהשכנים הורים לא טובים?
– וספק יהודים.
– כן.
– זה קשור כי הורה טוב מכין את הילד שלו לחיים. ואם אתה כל הזמן עושה דברים עם הילד שלך כמו השכנים הגויים שלנו אז הילד יטעה לחשוב שהחיים הם כיף, לא עלינו. במקום שיעמום אחד גדול עם הפוגות.
– זה חייב להיות ככה?
– זה מה שאני מכיר.
– זה עדיין נשמע לי מוזר.
– כי אתם דור המסכים לא רגילים שאין לכם משהו שיסיח את דעתכם מזה שמשעמם. כשאני הייתי בן 18 הייתי נוסע באוטובוס לקריית שמונה שלוש שעות עם עצמי לבד ככה. בוהה בחלון של האוטובוס. לפעמים הייתי מקיא סתם כדי שיהיה מעניין. יורד בתחנה הלא נכונה בשביל האקשן. אתה מבין מה שאני מדבר איתך?
– וזה… דבר טוב?
– זה מצוין. רק ככה מתפתחים. למה אתה חושב שהבנאדם שהמציא את המסכים המציא את המסכים? כי היה לו משעמם. אם היה לו מעניין הוא לא היה עושה עם עצמו כלום.
– אז מה אתה המצאת בנסיעות לקריית שמונה?
– אני התמקדתי יותר בקטע של ההקאות, כל אחד ומה שהוא טוב בו.
– אז אני צריך ללמוד להשתעמם.
– בדיוק.
– כדי להמציא את המסכים.
– משהו כזה.
– אבל כבר יש מסכים, אז תן לי לראות מסכים וזהו.
– אבל אני לא רוצה שתראה!
– כדי שאני אלמד להשתעמם? זו לא סיבה.
– טוב זה לא רק זה.
– מה עוד?
– אני גם מאוד נהנה לסרב לך.
– זה לא יפה.
– אבל זה מעביר את הזמן יופי. אגב אם אתה באמת משועמם, יש לי רעיון בשבילך.
– יופי!
– תטאטא את הסלון. לא תאמין איך הזמן טס.
– טוב אני עובר לגור אצל השכנים.
– אין בעיה, רק תיזהר לא לשתות מהכלים שלהם.
לתגובות: