תוצאות הבחירות לכנסת וההתרחשויות הפוליטיות בעקבותיהן עוררו מחדש את הטענות על טיפשותם הפוליטית של בני הציונות הדתית. מיטב הפרשנים והצייצנים, בהם אנשים יקרים ונבונים מתוך המגזר, חבטו ועדיין חובטים בכיפות הסרוגות על ששוב נפלו בקמפיין שמאל מחורטט ובכך תרמו להפלת גוש נתניהו. חלק מהטוענים אף מוסיפים דברי שבח והלל לליכודניקים המזרחיים־מסורתיים – המהדרים נוקטים בשם המפורש "ביביסטים" – שמתגלים לשיטתם כמי שצודקים פעם אחר פעם. זאת בניגוד לימין הסרוג – הימין שמימין לימין – שהוא בעל אוריינות פוליטית נמוכה וסופו ליפול בבנטיזם.
מוזר, אני משווה את תוצאות הבחירות האחרונות לאלו שקדמו להן ואין לי מושג על מה מדברים פה. אומנם שמי אינו פרופ' אשר כהן, וגם בתקופות משעממות יותר בחיי לא למדתי לבצע ניתוחים וחיתוכים של דפוסי הצבעה, אבל חשבון פשוט אני יודע. ומה שרואים בספירת המנדטים הוא שעוצמה יהודית שמרה על כוחה מהבחירות הקודמות, ושמפלגת הציונות הדתית הייתה רחוקה כרטיסי תדלוק ספורים בלבד מלשמור על כוחה גם כן. לעומתן, הליכוד וש"ס איבדו חמישה מנדטים כל אחת, ונראה שריקון מחסני המנדטים לא מגיע מהאליטה הסרוגה אלא דווקא מהבשורה המתוקה של המזרחיים המסורתיים. אז מי באמת פגע בגוש הימין, ולאן נעלמה האוריינות הפוליטית המהוללת שלו?
נכון, בציבור הסרוג יש אגף של אזרחים תמימים, נחמדים מדי ומחרחרי אחדות בכל מחיר. ונכון שחלקם הולכים שבי אחר סיסמאות שחוקות, קמפיינים ציניים ופוליטיקאים חובשי כיפה עם סכין בין השיניים שמתקפלת ונעלמת אחרי הבחירות. ויודעים מה? יש אפילו חלק קטן בציבור הציוני־דתי שמגדיר עצמו ימני אבל כנראה מעדיף קואליציה עם רע"ם יותר מאשר עם החרדים או עם הבבונים מהליכוד. אבל המספרים לא משקרים: לא הציונות הדתית הפסידה לגוש את הרוב הקואליציוני – המצביעים המסורתיים והחרדים עשו זאת.
רק למען ההמחשה, ראו כמה אמוציות חוללו עופר וינטר ומפלגתו עמך ישראל, כמה דרישות להתנצלות בשלושה העתקים נכתבות גם היום נגד אנשי המפלגה. אלא שעמך ישראל קיבלה קולות שווי ערך לשני מנדטים בלבד, כנראה רק אחד מהם על חשבון גוש הימין. ומיהו הבייס של וינטר? ככל הנראה לוחמים דתיים צעירים וצעירים יותר, שאין דבר טבעי יותר מהבחירה שלהם במפלגה שדורשת שותפות והכרעה. האם הם טעו? בהחלט, כמקובל אצל ילדים. למה ציפיתם? ועדיין, איך שני מנדטים בודדים מקרינים על תפיסת הפוליטיקה של הציבור הסרוג כולו?
אולי יעניין אתכם
בניגוד לטענות כלפי בני המגזר, רוב מוחלט מתוכו שמר אמונים לגוש הימין, ספג באהבה את קשיי המלחמה ואת הניתוק החרדי, ולא שבר את הכלים גם כשהממשלה והעומד בראשה הפגינו רפיסות או סטו מהדרך. רוב אנשי המגזר הבינו מה עומד על הפרק, מי מושך בחוטים ומהי האלטרנטיבה, ופעלו בהתאם. הנה דעה לא פופולרית, תחזיקו חזק: בהכללה גסה, מדובר באחד המגזרים עם האוריינות הפוליטית הגבוהה ביותר. וזה רק ילך וישתבח עם הזמן. אפשר לקום מהרצפה ולחזור אל הכיסא, תודה.
אל תיגעו לי במגזר
אם לרגע נדמה לקורא שההיטפלות למגזר שלי מוציאה ממני עצבים בלתי נשלטים – ובכן, הוא לא טועה לחלוטין. מעטים הדברים שמאוסים בעיניי יותר ממנהג הלקאת הציונות הדתית, כולל הלקאה עצמית, בעיקר כשהוא מבוסס על חוסר דיוק.
כי כשראש הממשלה הרהר ב־2021 ברעיון הקואליציה הנסמכת על רע"ם, הייתה זו מפלגת המגזר שהציבה תמרור עצור. והיכן היו רבים מהביביסטים באותה תקופה? קיללו את חובשי הכיפה, תוך הפגנת קוצר ראות פוליטי וביטחוני שאולי כעת מובן גם להם. והיכן היו מצביעי הליכוד המסורתיים ב־2006, לאחר שאריאל שרון פירק את המפלגה לטובת מפלגה חדשה עם שמעון פרס ודליה איציק? שני שלישים ממצביעי הליכוד נטשו אז את הימין ועברו להצביע למפלגת שלטון של קואליציית שמאל בראשות אהוד אולמרט. יש מי שהבין אז את התהליך הפוליטי, שראשיתו בגירוש ותוצאותיו בשבעה באוקטובר, ויש מי שהלך כעיוור אחרי המנהיג בלי לראות את ההשלכות.
האם הביביסטים של היום שונים מהשרוניסטים של אז? אם בנימין נתניהו היה עושה כמעשה שרון, מפצל את הליכוד ומתקרב לשמאל, האם רובם היו נשארים בימין ומוצאים לעצמם מנהיג אחר? הקורא ישפוט. דבר אחד צריך להיות ברור: גם אם מותר לבקר גורמים תמימים וטועים בני הציונות הדתית, קצת צניעות לא תזיק גם לחברים שחולקים איתה את הנגמ"ש.
בלט קלאסי ובלט עכשווי
בשבוע שעבר חשף עמית סגל הקלטות של ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב בועז בלט, ובהן הוא מותח ביקורת חריפה על גורמי אכיפת החוק השונים. בין היתר הוא נשמע טוען שהפרקליטות מחזיקה "תיקי מגירה" כמנופי לחץ על אנשים, ושהיא נוהגת כך גם נגד קציני משטרה דרך מח"ש. בתגובה לפרסום, הוציא בלט הודעת התנצלות ובה נאמר: "הדברים נאמרו לפני שנתיים, לפני שנכנסתי לתפקיד כשהייתי תת־ניצב, וכמו שיהודית רביץ שרה – דברים שרואים מכאן לא רואים משם".
התנצלות הגיונית ומשכנעת ללא ספק, ואני קובע את זה כנסיך ניגרי עשיר. נותרה רק בעיה אחת קטנה: זה לא מה שיהודית רביץ שרה. בביצוע שלה למילותיו של יענקל'ה רוטבליט סדר המילים הוא הפוך: "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". ההתעקשות לא לראות היא כאן ועכשיו, ודווקא שם – לפני שנתיים – בלט ראה את הדברים כהווייתם. בהתייחס לתהליך שעבר מאז, ולחלקו בשחיתות־לכאורה של מערכת אכיפת החוק שנגדה יצא בעבר, יכול הניצב לצטט משפט אחר מאותו שיר ממש: "הייתי לבדי ודרכי אבדה לי".
*****
לפני כך וכך שנים נולדתי כבן זקונים במשפחה דתית עירונית סטנדרטית: שני הורים, שתי בנות גדולות ושני בנים צעירים. חלפו כך וכך שנים, וכעת נותרנו רק מחצית מכל זוג. אימי ואחי הלכו לעולמם זה מכבר, ולפני כשבועיים אבדה לי אחות אהובה שנפטרה ממחלה קשה ומהירה בגיל 66. מתוך שלושה אחים גדולים נותרה אחת. אם אתם חושבים ששיעור החשבון הזה נועד כדי להתחמק מהבעת רגשות, מעיסוק באבל או מדברי הספד על דמות מעוררת השראה – אתם צודקים.
***
השבעה נערכה בביתה של המנוחה והייתה בצלמה ובדמותה: מאורגנת, מתוקתקת, מכניסת אורחים, נוחה למגורים וגדושה בנשנושים. עשרות סוגים של עוגות ועוגיות ניחמו אותי בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ואפילו מן הזלאביה נוחמתי. או שזה היה ספינג', אני לא מהתפוצה שמזהה את ההבדל. ובכל ביס וביס נזכרתי באחותי וקלטתי עד כמה היא כבר חסרה ומן הסתם תחסר לי עוד זמן רב. היא הייתה דיאטנית. אם אתם חושבים שההומור הדלוח הזה הוא אמצעי הגנה מפני הכאב – אתם צודקים.
***
אחד הדברים שהפתיעו אותי במהלך השבעה היה העניין האפסי שלי בהתפתחויות הפוליטיות. שום דחף להתעדכן, שום רצון להתווכח. נאדה, גורנישט. מי היה מאמין שאנשים אחרים יספרו לי על המשא ומתן הקואליציוני ולא אני להם. כהנא יושב ראש הכנסת? ליברמן אוהב חרדים? אחמד טיבי הוא ראש הממשלה הבא? למי אכפת. היי, מי לקח מפה את הזלאביה? אם אתם חושבים שהתרגלתי לניתוק מהפוליטיקה והוא נמשך גם אחרי השבעה – כנראה אתם קוראים את הטור מהסוף. רק שמחות.