– הלו?
– כן אדוני, איך אפשר לעזור?
– אני מעוניין בחופשה באחד הצימרים שלכם.
– בשמחה רבה, יש לנו שני מתחמים מדהימים, מאוד מומלץ.
אולי יעניין אתכם
– אשמח לשמוע.
– אז ככה, יש לנו את מתחם "בית על העץ" במושב דלוח ואת "לא עוקץ" בלב ים.
– מעניין. על מה היית ממליצה?
– בשני המתחמים תקבל באמת חוויה.
– חוויה טובה?
– חוויה אדוני, בסוף הכול זה חוויה.
– טוב, "לא עוקץ" נשמע לי חשוד, אז ספרי לי על "בית על העץ".
– בחירה מצוינת אדוני, למרות שלא הייתי מוותרת בקלות כזו על "לא עוקץ", תראה לי עוד צימר אחד שמהשם שלו אתה למד שלא עוקצים אותך.
– ובכל זאת.
– טוב, אז "בית על העץ" הוא מתחם מהמם ביופיו, מדובר בצימר מקסים שעומד בצמרת עץ אקליפטוס ומשקיף למושב דלוח הסמוך.
– אה, זה ממש בית על העץ.
– בטח אדוני, אמת בפרסום זה אל"ף בי"ת.
– וזה לא מסוכן צימר על עץ?
– רק אם העץ גבוה ומתנועע ברוח מצויה.
– ואקליפטוס מתנועע ברוח?
– כמו לולב בידיים של חוזר בתשובה נלהב. אבל בסוף זה הכול חוויה, אדוני.
– אוּ ווה. ומה יש בצימר הזה?
– נכון לעכשיו יש שם חמש מיטות, טלוויזיה 52 אינץ' וג'קוזי.
– מה זאת אומרת נכון לעכשיו?
– הייתי שם לאחרונה לפני יומיים ואין לדעת מה העיפה הרוח מאז.
– הבנתי.
– אבל לא שמעתי תלונות מהמשפחה שמתארחת שם כעת, כך שאני מניחה שהכול בסדר.
– יופי.
– או שגם הם עפו ברוח, אין לדעת. אבל בסוף זה הכול חוויה.
– ואמרת שהצימר נמצא במושב דלוח?
– כן.
– לא שמעתי על המושב הזה בחיים.
– נכון, זה מושב צנוע שהוקם בשנת 1902 על ידי יהודים שהגיעו ארצה בעלייה האחת וחצי.
– מה זו העלייה האחת וחצי?
– זו עליית היהודים האסקימואים הנשכחת. בדצמבר 1902 עלו לכאן יהודים מגרינלנד והקימו את מושב דלוח.
– למה לא שמעתי על זה אף פעם?
– לבן גוריון היה אינטרס לטאטא מתחת לשטיח את החלק הזה בהיסטוריה היהודית כי הוא פחד שכשהאסקימואים ישמעו שמכנים אותו "הזקן" אז הם ישלחו אותו על קרחון ללב ים.
– נשמע לי מופרך.
– הם גם היו כולם חירותניקים.
– יותר הגיוני.
– והנה פרט היסטורי פיקנטי אדוני, כשהגיעו היהודים האסקימואים האלה למושב דלוח הכול היה פה ביצות.
– והם ייבשו אותן?
– לא איזה, יהודים עצלים מאוד האסקימואים. הם פשוט בנו את הבתים שלהם על העצים וחיו ככה.
– אה, ולכן הצימר על העץ.
– זו קפיצה לוגית שאתה עשית אדוני, אני לא לוקחת אחריות.
– טוב, אני פחות בעניין של לישון לילה על עץ מתנועע.
– חבל אדוני אתה מפספס, תדע לך שבחורף הקודם הייתה פה סופה ולאן שלא הסתכלת ראית נופשים מעופפים בין העצים. מחזה מרהיב.
– והם בסדר?
– הביצות בלמו את הנפילה שלהם אדוני, האסקימואים האלה ידעו מה הם עושים.
– ה' ישמור.
– בסוף הכול זה חוויה.
– טוב אני פחות מתחבר לזה, אולי ספרי לי על "לא עוקץ" בלב ים.
– מה יש לספר, זה לא עוקץ. וזה בלב ים.
– מה זאת אומרת בלב ים?
– פשוטו כמשמעו אדוני, צפונית מזרחית לראש הנקרה הפכנו מכולה ושיקענו אותה בים כך שהחמצן נלכד בתוכה, מה שמאפשר לנשום בפנים בלי סיוע מבחוץ.
– לא הבנתי.
– איזה חלק לא הבנת, אדוני?
– את מכלול החלקים.
– אדוני ביקש לשמוע על צימר בלב ים, אם אתה מכיר דרך טובה יותר להכניס צימר לקרקעית האוקיינוס אני אשמח לשמוע.
– למה חייבים שהצימר יהיה בתוך האוקיינוס?
– כי אחרת אתה תגיד לי שאני משקרת כשאני אומרת שזה בלב ים.
– למה צריך להגיד שזה בלב ים???
– כדי להיות אנשי אמת אדוני, אני באמת לא מבינה מה אתה רוצה.
– טוב, לגבי החמצן, את אומרת שהאוויר נלכד שם בפנים וככה נושמים?
– בדיוק.
– אבל החמצן הזה הרי ייגמר בסוף.
– אם תפנו את הצימר עד עשר בבוקר תהיה לכם בול כמות החמצן שאתם צריכים.
– ואם נחרוג?
– אז תלוי כמה זמן אתה יכול להחזיק את הנשימה שלך, אדוני.
– או ווה.
– לכן אנחנו מבקשים תשלום מראש.
– הבנתי.
– אגב, השטח הימי הספציפי הזה נמסר למדינת לבנון בהסכם הגז האחרון של ממשלת השינוי.
– אוי.
– אבל אין צורך לדאוג אדוני. זה בים, זה לא כאן.
– אבל אני אהיה בים.
– יש בזה משהו, עדיף שתיקח איתך דרכון זר.
– ואת אומרת שזה לא עוקץ.
– לא עוקץ אדוני, לכל היותר תקרית דיפלומטית שאחריתה מי ישורנו.
– ואין לכם צימר שהוא לא על העץ או בלב ים?
– יש, אבל איפה החוויה בזה?
– ובכל זאת.
– 5,800 שקל ללילה. אפשר להגיע החל מ־17:00, יציאה ב־4:50 לפנות בוקר.
– טוב, תני לי את הבית על העץ.
לתגובות: