כשועל פוליטי ותיק גם אני יודע שגל"צ לא תיסגר כל כך מהר, אבל הרעיון כשלעצמו הוא יפה. לא כי התחנה שמאלנית דווקא, אלא סתם כי כמהלך לסגור משהו נשמע לי הכיוון שהמדינה הזאת צריכה ללכת אליו. לסגור לסגור לסגור. לאפס את המערכות ולהתחיל מחדש. להתרענן. וכדי לתרום גם את הקיסם שלי למדורה, הנה רשימה של דברים שאני ממליץ לסגור, בתקווה שהפעם בג"ץ לא יתערב:
- חנויות הכול בשקל שלא מוכרות הכול בשקל
"הכול בשקל"? יותר כמו "הכול בשקר", לא ככה? בנאדם נכנס לחנות הכול בשקל מתוך הנחה שהכול שם יהיה בשקל, ופתאום הוא מגלה אין־ספור דברים שנמכרים בשניים, שלושה, לפעמים חמישה שקלים. זה חמש מאות אחוז יותר ממה שפורסם!
זה כמו להיכנס למחסני חשמל ולגלות שהם למעשה יבואנים של פוגים. קצת הגינות, רבותיי!
ניסיתי לפנות לערכאות משפטיות כדי לסגור את החנויות הללו בדרכים המקובלות, אבל עורך הדין שלי מר ברק טען שעקרונית בעל החנות יכול לטעון שכשכתוב "הכול בשקל" הכוונה היא שהכול נמכר במטבע ישראלי ולא ביורו או בדולר אוסטרלי. שזו עוד דוגמה כיצד המשפט העברי המודרני מלא בחורים כמו גבינה שוויצרית ודורס את האזרח הקטן. לסגור!
אולי יעניין אתכם
- פארקים עם מתקני "כושר"
אתם ראיתם פעם מבוגר עושה כושר בפארק של מתקני כושר? אני ראיתי מבוגר כזה רק פעם אחת ולדעתי הוא לא היה לגמרי איתנו, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. בפועל הפארקים המסוכנים האלה משמשים בעיקר את הילדים הקטנים שלי כגן משחקים אתגרי במיוחד, שבו אני רץ אחריהם בעודי מנסה למנוע מהם לפתוח את הראש באין־ספור דרכים יצירתיות. כמו כן אני די בטוח שלפני כמה שבועות ראיתי חבורה של קוריאנים מצלמים שם את העונה הבאה של משחקי הדיונון. בקיצור, מדובר בבוחן מסלול לפעוטות שעולה לי בבריאות. לסגור אתמול.
- קבוצת הווטסאפ ההיא
אתם יודעים לאיזו קבוצה אני מתכוון. הקבוצה האחת יותר מדי. יש קבוצה של הרחוב, של השכונה, של בית הכנסת, של הנשים, של הגברים, של ההורים, של ההורים בלי המורה, של ההורים עם המורה אבל בלי האמא ההיא שלא שמה לב שהיא כותבת בקבוצה עם המורה, ועוד ועוד. ואני לא חושב שבכל הקבוצות האלה חשוב לעדכן שהשבת מנחה תהיה באחת במקום באחת ועשרים. אז תסגרו אחת מהן, לא משנה לי איזו.
- מכונות למחזור בקבוקים
ברמה האישית אני חושב שהסביבה מאיימת עלינו כבר שלושים שנה שהיא אוטוטו מתפגרת, אז אולי שווה לקרוא תיגר על הבלוף שלה ופשוט לראות מה יקרה. אבל! גם אם אתם בקטע של להציל את הכדור הזה, המיחזוריות האלה הן לא התשובה. האמינו לי, ניסיתי. הבן שלי, ישי, החליט לפני כמה חודשים לנסות להרוויח כמה שקלים, אז הוא התחיל לאסוף בקבוקים למיחזור. מה אני אגיד לכם. קודם כול המכונה הזאת חצי מהזמן לא עובדת, ובחצי השני היא מלאה ולא לוקחת עוד בקבוקים. ובמקרה הנדיר שבו המכונה כן עובדת וריקה, היא מאפשרת לפדות בקבוקים עד שווי 15 שקלים ביום בלבד. וזה עוד בלי לדבר על העובדה שהמכונה מוקפת אין־ספור בקבוקים זרוקים שהיא מסרבת לקבל מסיבותיה שלה. אז מה עשינו בזה? לא עשינו.
בינתיים החצר שלי מפוצצת בבקבוקים שמחכים לטרמפ למיחזורית. טרמפ שלא יגיע, כי את מעט המוטיבציה לעשות את חלקי בהצלת כדור הארץ המיחזורית הזאת הצליחה לרסק, בדיוק כפי שהיא מרסקת את אותם בקבוקים יחידי סגולה שהיא מסכימה לקבל אל קרבה במקרים שבהם היא כן עובדת. הייתי אומר שצריך למחזר את המיחזוריות האלה, אבל אז נמצא את עצמנו באותה בעיה בדיוק. לסגור!
- האפשרות ללחוץ 2 במערכת לניתוב שיחות
אשר בן אבו היה הראשון להפנות את תשומת ליבי לאיוולת הנשגבת הזאת. "למענה אנושי לחץ 2 או המתן". היש הוראה מטומטמת מזו? הרי ממה נפשך, אם אני רוצה מענה אנושי אני אמתין וזהו, מה תעזור לי הלחיצה על מקש 2? ואם אני נדרש ללחוץ על 2, למה לי האפשרות להמתין? זה מה שקורה כשלא לומדים יבומס רבותיי, יוצאים עמרצים. כנראה הרעיון הוא לתת ללקוחות אשליה של שליטה כדי שכשיעלה הנציג לא ניכנס בו בכל מאודנו. אבל זה לא יעזור, אנחנו ישראלים לא מהיום והוא יצטער על היום שבו הוא נולד הנציג הזה. לסגור!
- דוכני חמצוצים של ילדים ברחוב
בואו פשוט נחליט שכל הורה מעביר להורים האחרים ברחוב חמישה שקלים ונחסוך לעצמנו את הטקס הזה שבו ילד אקראי ברחוב חוטף שיגעון גדלות ומחליט שהוא האילון מאסק הבא ומקים דוכן למכירת ארטיקים/חמצוצים/לימונדה/צעצועים. ההתגייסות השכונתית לגחמה מגלומנית של ילד בן חמש היא משהו שצריך להיעלם מהעולם, ואני אומר את זה כמי שכפה על השכנים שלו לבוא לקנות קרטיבים בשני שקלים הקרטיב. לי כבר אין מה להרוויח מזה. לסגור!
זהו, זאת הרשימה שלי ולדעתי היא יסודית ומקיפה. אפשר רק לקוות שבקרוב תקום פה ממשלה שתהיה מסוגלת ליישם מדיניות ולהביא אותנו למקום טוב יותר כחברה. אה, ואם פספסתי מוסד או שניים שגם כן צריכים להיסגר, אתם מוזמנים לשלוח לי מייל בנידון.
או ללחוץ 2.
לתגובות: