אחד המסרים החזקים ביותר שלמדתי מהזמן הדרמטי שאנו חיים בו הוא החשיבות העצומה שיש לפרשנות שלנו. למעשה, אני מאמינה שעיקר הבחירה של האדם בחייו נמצאת בדיוק בתחום הזה – בפרשנות.
כששמעתי את האזעקה הראשונה של המלחמה, ממש במקביל לרגע שבו מחינו את עמלק בבית הכנסת, הרגשתי שלא יכול להיות דיבור אלוקי מפורש יותר מזה. לצד העצירה של החיים הרגילים וגם הכאב הרב שספגנו כאן, בבית שמש שבה אני מתגוררת, התחושה שמלווה אותי היא של הודיה עצומה, ניסים גלויים, רינה שבאה לעולם בעקבות אובדנם של רשעים.
אני חווה את המלחמה הזאת, על אף הקושי שהיא מביאה איתה, באופן החיובי ביותר. אך כשהתחלתי לקרוא קצת חדשות ולראות כל מיני דעות אחרות, נדהמתי לגלות איך את אותה חוויה בדיוק אפשר לחוות באופן הגרוע ביותר – הכול שאלה של פרשנות!
מרמור או חיוך
אולי יעניין אתכם
תמיד הייתי אדם אופטימי, תמיד חיפשתי ובחרתי לראות את הטוב במציאות, להאמין בטוב שקיים אצלי ואצל אנשים מסביבי, ולא פעם קיבלתי על כך ביקורת והערות בנוסח "נאיבית", "פראיירית", "פשרנית". עד שחזרתי בתשובה וגיליתי שבעצם זהו ציווי אלוקי: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע – ובחרת בחיים". לפרש את החיים לטובה אינו אומר שאני מתעלמת מהרע או שאינני מודעת לקיומו. לפרש את החיים לטובה זו עבודת חיים שדורשת הרבה השקעה, אך היא מעניקה באופן מיידי תמורה גבוהה לאין שיעור.
את אותה מציאות בדיוק אפשר לעבור עם מרמור או עם חיוך, עם חשדנות או עם אמון ותקווה. לחיות בתחושה של "אכלו לי שתו לי" או לראות איך כל רגע ורגע אנו מוקפים בניסים שלא ייאמנו. וגם אם אני טועה, חלילה, עדיין לעבור את אותה חוויה מהמקום החיובי שלה ובסוף לטעות חס ושלום, זה עדיף בהרבה בעיניי מאשר להיות "מפוכח", "ריאלי" ואומלל, ולקבל בסוף רגע אחד של סיפוק מכך ש"צדקתי". שלא לדבר על העובדה שלמחשבה שלנו יש כוח עצום לברוא מציאות, ולא פעם הייאוש והשנאה מביאים אותנו לתוצאה הגרועה ביותר.
אז אני בוחרת לבטוח, לשמוח ולהאמין גם עכשיו, במיוחד עכשיו, ולא להפסיק להודות על שזכינו לראות כל כך הרבה רשע ואבדון נעלמים מהעולם. לחיות בגלוי חיים של השגחה פרטית בין המגילה של פורים לגאולה של פסח, ולהתפלל שנזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה.
מרק חומוס, ירקות ונודלס
בימים שבהם כבר מתחילים להריח את פסח, ומצד שני רצים בבית מאזעקה לאזעקה – אין כמו קערת מרק כזאת לארוחה בריאה, חמה, משביעה ונהדרת שמכינים בקלות. אפשר לעשות קיצור דרך ולהכין אותה מגרגרי חומוס משומרים, אבל אני הכי אוהבת את המרק הזה עם חומוס שמושרה לילה ומתבשל כמה שעות לפני ההכנה. הוא נותן למרק סמיכות וטעם עשיר ונפלא במיוחד.
דרגת קושי:
קלה
זמן השריה:
6 שעות
זמן בישול:
4-3 שעות לחומוס (או 50 דקות בסיר לחץ) ושעה למרק
10-8 מנות
3 כפות שמן זית
בצל גדול קצוץ דק
כוס חומוס יבש
כף רסק עגבניות
3 כוסות ירקות למרק לפי הטעם (גזר, דלעת, בטטה, קישוא, סלרי, כרוב, קולרבי וכו')
חופן נודלס או אטריות למרק
כף חוואיג' למרק
כף פפריקה מתוקה
כף אבקת מרק בטעם עוף
מלח ופלפל
2 כפות פטרוזיליה קצוצה
מכינים את החומוס: משרים את גרגרי החומוס במשך 6 שעות או לילה במקרר. מוציאים ומבשלים בסיר עם הרבה מים 4-3 שעות עד לריכוך או 50 דקות בסיר לחץ. החומוס צריך להיות רך, אבל לא מתפורר.
מכינים את המרק: מטגנים את הבצל עם השמן על אש גבוהה כ־3 דקות. מנמיכים את האש וממשיכים לטגן עוד כ־10 דקות, עד להזהבה קלה. מוסיפים את החומוס והרסק ומערבבים. מטגנים דקה או שתיים, מוסיפים את הירקות כשהם חתוכים לקוביות קטנות וממלאים את הסיר במים, עד לכ־3 סנטימטרים מעל הירקות. מביאים לרתיחה, מתבלים בחוויאג', פפריקה, אבקת מרק, מלח ופלפל. טועמים, מתקנים תיבול ומבשלים מכוסה על אש נמוכה בין שעה לשעה וחצי. לקראת סוף הבישול מוסיפים את הנודלס ונותנים להם להתבשל בתוך הנוזלים של המרק, 10-5 דקות.
להגשה: יוצקים לקערות את המרק עם כל המרכיבים שלו, מפזרים מלמעלה פטרוזיליה ומגישים.
לתגובות:
