מציאות כלכלית חדשה – האתגר של מלחמה רב-זירתית מתמשכת

מדינת ישראל נמצאת כעת בתקופת מעבר מכוננת. המדינה שלנו התרגלה לחיות על חרבה במידה מסוימת, אך ראתה זאת בעיקר כהתמודדות מתמשכת עם טרור ו"סבבים" מול יריבים בודדים. מאז שבעה באוקטובר אנו במצב של לחימה רב-זירתית, מתמשכת ובעצימות גבוהה. מצב זה יוצא דופן אפילו למול המלחמות בתחילת קיומנו. המלחמה הרב-זירתית הארוכה ביותר עד עתה הייתה מלחמת העצמאות, אשר הסתיימה תוך מעט פחות משנתיים. מלחמת ההתשה הייתה ארוכה יותר מ"חרבות ברזל", אך התנהלה מול מצרים בלבד ובעצימות נמוכה יותר. יחד עם זאת, ייתכן שעוד יידרשו חודשים רבים כדי להגיע לניצחון. 

המצב, כאמור, חסר תקדים לחלוטין, ולכן גם מבחינה כלכלית אנו תועים בעלטה – איננו יודעים בוודאות איך ייראו החוב הלאומי והשירותים הציבוריים בתום המלחמות, איננו יודעים איך ישתקם המשק, ואף איננו יודעים אם הניצחון (או חס וחלילה, סיום מתסכל למלחמה) יקרב את חלקי העם היושב בציון או ירחיק ביניהם. 

אבל כלכלית, אפשר לשער. 

— 

אולי יעניין אתכם

עוד מאת דוד טל כשהזול עולה ביוקר: גרסת המעצמות

עוד מאת דוד טל האם חייבים לחסוך עד שכואב? על הצעת הפנסיה החדשה

ערב המלחמה, ישראל הציגה נתונים מאקרו-כלכליים מרשימים, עם יחס חוב-תוצר ששאף, אפילו אחרי משבר הקורונה, ל-50%. המוניטין כלכלי הצביע על יציבות פיננסית ומגזר טכנולוגי משגשג. כיום, אנו במצב שונה לחלוטין. עם הזינוק בתקציב הביטחון והפגיעה בפעילות העסקית עקב גיוס עובדי משק למילואים ממושכים, פינוי תושבים ואי-סדרים בייבוא ובייצוא – מדינת ישראל של 2026 בעלת תוצר לנפש הנמוך מזה של 2022, ועם חובות ממשלתיים הצפויים לעבור עד סוף השנה את רף ה-70%. 

כמו כן, בעקבות המלחמה והמלצות ועדת נגל, ניתן לצפות כי תקציב הביטחון, אשר ירד בהדרגה מאז מלחמת יום כיפור עד שהסתכם ב-4.5% מהתוצר, יעלה ל-6%-7% מהתוצר גם לאחר שהמלחמה תיגמר, וזאת למשך מספר שנים לפחות. מדינת ישראל הבינה שהשקט של העשורים האחרונים היה זמן שאול, ואם ברצונה בשקט אמיתי עליה להיות אגרסיבית יותר גם בשגרה, ולכך יש עלות גבוהה. 

למרות עננת החוב המרחפת מעל, הכלכלנים בבנק ישראל ובסוכנויות הדירוג הבינלאומיות מצביעים על תופעה מרתקת: המשק הישראלי מתנהג כעת כ"קפיץ דרוך" – מימוש של רכישות צרכניות ורעיונות עסקיים נדחה, אך אינו נעלם. ניתוחים אקונומטריים של בנק ישראל חוזים כי אם אכן תשכך המלחמה השנה – הקפיץ צפוי להתפרץ ולהוביל לזינוק בצמיחה של עד 5%. 

אם זה יקרה, יהיה מדובר במימוש של תופעות אשר נראו בעולם בעבר. כאשר אנשים חוזרים מהמלחמה, ביקוש צבור אכן נוטה להשתחרר. בנוסף לכך, אנשים מתמלאים חדווה ותקווה מסוף המלחמה ונוטים להשקיע יותר, ליזום יותר ולהיות פרודוקטיביים הרבה יותר. הצמיחה לעיתים מקושרת גם לתופעות השליליות של המלחמה: בניינים מופגזים ותשתיות הרוסות צריכים להשתקם; השיקום שלהם הוא "מיזם עסקי קל" אשר אינו דורש יצירתיות או המצאות מיוחדות, אך עדיין נספר כתוצר כלכלי משמעותי. 

במקרה הישראלי, תפקוד המשק בזמן המלחמה נותן תקווה להמשך. למרות שלוש הורדות דירוג, ה"ארכיטקטורה הפיסקלית" של ישראל הוכיחה עמידות יוצאת דופן. בשנת 2024 הצליחה הממשלה לגייס למעלה מ-75 מיליארד דולר באיגרות חוב בינלאומיות, כאשר הביקוש מצד המשקיעים עלה לעיתים קרובות על ההיצע. זהו "תו תקן" של אמון מצד השוק הגלובלי בחוסנה היסודי של ישראל, ובמיוחד במנוע הצמיחה שלה זה מספר עשורים – מגזר ההייטק, שממשיך למשוך השקעות גם תחת אש. בנוסף לכך, כפי שדיווחנו, ישראל שוקלת ברצינות הנפקה של החברות הביטחוניות עקב הכנסות שיא וביקוש יציב בטווח הנראה לעין. עם המומחיות שהצטברה במדינה, ניתן לקוות כי צעד זה יהיה רק חלק מאקו-סיסטם שלם של חברות ביטחוניות שמרכולתן תזכה בביקוש רב בשוקי העולם. 

ולבסוף, אם אכן נצא בע"ה כשידנו על העליונה, ניתן לקוות גם ל"בוסט" אזורי – הרחבה של הסכמי אברהם ויצירה של סחר חופשי עם שורה של מדינות מוסלמיות באזור, בראשן סעודיה, יכולה ליצור עוד עשרות אלפי משרות חדשות ופעילות כלכלית על סך 7.3 מיליארד דולר נוספים בשנה, כך לפי מחקר של מכון ראנד. 

גם הסתכלות לאחור מעניקה תקווה. במשבר הכלכלי של שנות ה-80 ניצבה ישראל מול יחס חוב-תוצר בלתי נתפס של 284% ואינפלציה דוהרת. עם זאת, גם משם צמחנו וגדלנו ליצור מדינה וכלכלה לתפארת. הלקח מאז ברור: שילוב של משמעת פיסקלית, עצמאות מוסדית והחלטות אמיצות יכול להוביל לשיקום מהיר גם מתהום הנשייה, אך שום דבר לא מובטח. תוכנית הייצוב של 1985 לא הייתה קלה להעברה או לעיכול, אך הייתה נחוצה כדי להוציא את המדינה לדרך חדשה. 

השנתיים הקרובות יהיו המכריעות. אם נדע לשלב משמעת תקציבית עם השקעה נבונה בתשתיות ובאנשים, הכלכלה הישראלית לא רק תחזור לעצמה – היא תצא מהמערכה הזו כשהיא חזקה, ממוקדת ומוכנה להוביל את החדשנות העולמית גם בעשורים הבאים. המשאבים קיימים, האמון של המשקיעים עדיין כאן; כעת נותר רק להוכיח שהרוח הישראלית יודעת לתרגם עוצמה צבאית גם לניצחון כלכלי מוחץ. 

אחרת, כל מה שיישאר לנו זה חובות ומפעלים נטושים.